בשבועות שחלפו מאז החלה המלחמה בעזה, ניסו רבים לנתח את זמני השיגורים מהרצועה לעבר ישראל כדי לאפשר לציבור לקיים שגרה כלשהי בעת המורכבת הזו. אריה איזנמן, שביום־יום עובד כאנליסט דאטה בחברת סולאראדג', החליט ללכת צעד אחד קדימה ולבחון אילו מגמות השתנו מאז תחילת המלחמה.
● ראיון גלובס | טליה לנקרי מעריכה: "הפגיעה בחמאס מאוד רחבה ועוצמתית"
● טיל הקורנט הוא כלי הנשק הכי מסוכן של חמאס. כך צה"ל נלחם בו
מבדיקה שערך, על בסיס ההודעות בערוץ הטלגרם של פיקוד העורף (לא כולל ה־7 באוקטובר, בשל מספר השיגורים החריג לכל רחבי הארץ), מצא כי קצב שיגורי הרקטות על ידי ארגוני הטרור בעזה הלך והתמעט באופן משמעותי בהשוואה לתחילת המלחמה. עם זאת, ברקע כניסת צה"ל לרצועת עזה בין ה־25 ל־26 באוקטובר, המגמה התהפכה ומספר השיגורים עלה.
במקביל, זיהה איזנמן שבימים האחרונים מספר השיגורים לגוש דן היה גבוה יותר מאשר לעוטף עזה, וכי רוב הרקטות למרכז משוגרות בשעות עגולות או בחצאי שעות, בעוד שמיועדות לעוטף עזה, משוגרות בזמנים רנדומליים וכמעט לא קבועים כלל.
פערי השעות בין השיגורים במרכז ובעוטף
מהניתוח של איזנמן עולה כי סכום האזעקות בין הדקה ה־58 בשעה לדקה ה־2, ובין הדקה ה־28 לדקה ה־32 עומד על 77% בגוש דן, ועל 29% בלבד בעוטף עזה. ובמילים אחרות, רוב מובהק של האזעקות בגוש דן נשמעות בשעות עגולות ובחצאי שעות.
"בניגוד לירי על עוטף עזה, השיגורים ארוכי הטווח מרצועת עזה מתבצעים לרוב על פי טיימרים מוכוונים מראש, ולכן טבעי שתהיה הטיה פסיכולוגית לכוון אותם לפי שעות עגולות וחצי עגולות, המתכתבות עם שעות הרייטינג בטלוויזיה, מהדורות החדשות ובזמנים בהם יש תנועה רבה יחסית על הכבישים. כל זה כחלק מהמלחמה על התודעה שמנהל חמאס נגד ישראל", מסביר ד"ר עידו זלקוביץ', מומחה לפוליטיקה הפלסטינית במכללה האקדמית עמק יזרעאל ואוניברסיטת חיפה.
רוב האזעקות נשמעות כעת במרכז הארץ
עוד עולה מהניתוח כי גם עצימות השיגור השתנתה לאורך המלחמה, ובמיוחד בימים האחרונים. בעוד שבתחילת הלחימה רוב הרקטות היו משוגרות לעבר עוטף עזה, כעת הירי מרוכז בגוש דן ובמרכזי האוכלוסייה: מתחילת המלחמה, 27% מהאזעקות נשמעו בעוטף, בעוד שבגוש דן רק 7% מהן.
לעומת זאת, בארבעת הימים האחרונים, התוצאה הייתה שונה: קרוב ל־24% מהאזעקות נשמעו בגוש דן, בעוד שבעוטף "רק" 21.3%. בימים אלה, מאז מתקפת הפתע על יישובי הדרום, חלק ניכר מתושבי עוטף עזה עזבו את האזור והתפנו לערים אחרות.
מדוע נוצר פער בימים האחרונים?
ממה יכול לנבוע השינוי בקצב הירי של חמאס בימים האחרונים? קשה להסביר באופן מובהק, אבל לדברי מומחים, הדבר קשור לאסטרטגיית ניהול האש שמבצע ארגון הטרור. "השינוי במספר השיגורים היא חלק מאסטרטגיית ניהול האש של חמאס ויתר ארגוני הטרור בעזה, שכעת מבינים שהם בפני מלחמה ארוכה, הרבה יותר מהסבבים הקודמים שהם הכירו", אומר זלקוביץ', מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל.
הילה חדד־חמלניק, מי שהייתה שותפה בפיתוח כיפת ברזל, מוסיפה: "בדומה לישראל, בחמאס מנהלים את האש. הם מבינים שאנחנו באירוע משמעותי יותר מהסבבים הקודמים".
הנתונים שניתח איזנמן זמינים לציבור הרחב באינטרנט, ומאפשרים לכל אחד לעיין בהם ולחקור אותם ללא כל תיווך. "יכולים להיות פערים קטנים במספר האזעקות שלי ושל פיקוד העורף או לאנשים אחרים שאספו מידע", הוא מסביר, "אבל מה שמשנה זה המגמות והיחסים. בסוף, המטרה היא לתעד את החוויה של הטרור ולאפשר לחקור אותה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.