הגנה ללא ממ"ד: התחליפים שמציעים בשוק למיגון דירות

במהלך השיחה שקיימתי עם שמואל רוזנצוויג, מנכ"ל חברת שיר מיגון מבנים, נשמעה אזעקה באשדוד, שם הוא מתגורר. הוא המשיך את השיחה תוך כדי כניסה לחדר שמיגן בדירתו בשיטה שפיתחה החברה. "עשיתי אצלי בבית את המיגון הראשון, וכבר יצא לי לעשות בו ניסוי חי כי באחד הסבבים הקודמים נפל טיל כמה עשרות מטרים מהבית שלי. רסיסים קטנים נכנסו לכל הבניין שלנו אבל לא לחדר הממוגן", הוא מספר.

● האם דירות עם ממ"ד יהיו שוות יותר כסף? 
● "ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?

"חוץ מהעניין הביטחוני יש פה עניין של רוגע. יש לנו 45 שניות, ובעבר הילדים היו רצים למטה, היום הם צ'יק צ'ק נכנסים. יש בארץ יותר ממיליון דירות ללא מיגון, ולא להכול מתאים ממ"ד. לפעמים אין מקום בחצר, או שהשכן למטה לא רוצה, או שאין כוח לעמוד מול העירייה".

"היריעה נותרה בלא פגע אחרי הפיצוץ"

הפתרון שפיתחה החברה מבוסס על חיפוי הקירות של החדר באמצעות יריעה גיאוטכנית. לפי הנתונים שמסרה החברה, "היריעה יודעת לספוג הדף של 8 טון למטר, ומעוגנת לבטון תחת הריצוף ולתקרה באמצעות סרגלי פלדה, עם עוגנים כל 15 ס"מ שכל עוגן עמיד בעומס של 2.5 טון". את הדלת והחלון של החדר מחליפים לדלת וחלון ממ"ד תקניים.

"הרעיון היה של השותף שלי, שמואל חסקלסון, שהוא מהנדס. עבדנו לפי התקן של פיקוד העורף, ועברנו ניסוי שלהם, שהם עשו לכמה חברות ביחד. יש להם מבנה עם תקרה ורצפה מבטון, ובפנים בלוקים כמו בניין רגיל בארץ. עשינו חדר אחד בקומה ראשונה ואחד בקומה שנייה, והם שמו חיישנים שלהם לראות את ההדף בפנים. לאחר הפיצוץ, היריעה עמדה בלי שום פגיעה ובלי חור כשהכול התפוצץ מסביב, והמדדים שלהם הראו שלא היה קורה שום דבר למי שהיה בפנים.

"אחרי שבועיים עשו עוד ניסיון, ושוב היינו ארבעה־חמישה ימים במדבר. ואז קיבלנו אישור מפיקוד העורף שהשיטה שלנו מתאימה".

בניגוד לפתרונות אחרים, כמו חיזוק הקיר בבטון, בחברה מציינים כי מלבד באזור של הדלת והחלון, המיגון שהם מוסיפים אינו מקטין את החדר. יתרון נוסף הוא שמדובר בשיטה מהירה - ושמכיוון שמחזקים חדר קיים לא צריך היתר בנייה.

"העובי של היריעה שלנו הוא מאוד דק - עם הציפוי אפילו לא מגיעים לסנטימטר. אין לוחות ברזל שעושים אפקט של אנטנה בחדר. החומרים ידידותיים, אין קרינה. ביום יום זה חדר רגיל.

"בשנה וחצי הראשונות עשינו מיגון כזה רק לשכנים ולחברים, ומאז שקיבלנו את האישור התקנו קרוב ל־100 חדרים כאלה. מתחילת המלחמה יש טירוף - לקחנו עוד חברה שתענה לטלפונים".

"אנחנו מחזקים בערך חצי־חצי דירות בבניינים ובבתים", אומר רוזנצוויג. "בווילה אתה יכול אולי להוסיף בחוץ, בבית קומות אין סיכוי להוסיף ממ"ד בלי השכנים. אבל גם בווילות לא כולם יכולים להתחיל תהליך של בקשת היתר וכו'".

לא "אטום", אך בהחלט מספק הגנה

שיר מיגון מבנים היא אחת מכמה חברות שמציעות פתרונות לחיזוק חדרים קיימים למי שאין לו ממ"ד ואין לו אפשרות להוסיף כזה.

אתר פיקוד העורף מפרט את השיטות האפשריות לחיזוק מסוג זה.

1. שיפור מיגון מבטון: בשיטה זו מוסיפים לקיר בטון כך שהעובי של קיר פנימי חדש מינימלי של 12 ס"מ (בשיפור בסיסי) או 15 ס"מ (בשיפור מוגבר), ואילו העובי של קיר חיצוני יהיה 15 ס"מ (בשיפור בסיסי) או 20 ס"מ (בשיפור מוגבר).

2. שיפור מיגון קל: מוסיפים לחדר יריעות פלדה. שיטה זו מותרת גם במבני מגורים וגם במבנים ציבוריים, אולם עד לשטח של 15 מ"ר בלבד. מעבר לכך, צריך לחלק את החלל לחלקים קטנים יותר. בשיטה זו צריך לחזק גם את התקרה בבטון או בפלדה.

3. שיפור מיגון "שני": מתאים למבני מגורים בלבד. גם שיטה זו מתבססת על יריעות פלדה.

בניגוד לחיזוק בבטון, שתי השיטות האחרונות אינן מוגדרות "אטומות", אך כולן נבדקו על ידי פיקוד העורף בניסויי פיצוץ.

 התקנת המיגון של חברת אורטק / צילום: אורטק

גם הממ"דים, נזכיר, אינם מתוכננים לפגיעה ישירה אלא לפגיעה קרובה, כלומר לעמוד מול הדף ורסיסים. שיפורי מיגון הם מדרגת מיגון שאינה באותה מדרגה כמו ממ"ד, אולם קרובים אליו. עם זאת, בפיקוד העורף מעדיפים אותם רק כאשר מוכח הנדסית שלא ניתן לבצע ממ"ד. למשל, אם בעלים של דירה בקומה חמישית מתוך שבע רוצים ליצור לעצמם מרחב מוגן, ובקומה זו קשה להגיע עד היסודות ללא שיתוף פעולה של כל השכנים (שחלקם אולי יורדים למקלט ואינם זקוקים לממ"ד), מחזקים חדר קיים.

מבחינת פיקוד העורף יש שיטות שונות של שיפורי מיגון שמאושרות - יריעות, פאנלים, ואפילו מבנה פלדה מתקפל שניתן לפתוח אותו בשעת חירום - ומה שמשותף לכולן זה שהן נבחנו במבחני פיצוץ ועומדות בקריטריונים.

בפיקוד העורף מדגישים כי גם שיפורי המיגון נחלקים לשני סוגים: שיפור מוגבר ובסיסי, ורק אם לא ניתן ליישם פתרון מוגבר, יורדים לרמה בסיסית.

כיוון שהשוק מלא בחברות שמציעות פתרונות שונים, כשאתם באים לבחור חיזוק - בקשו מהחברה להציג מסמך שמאשר את הפתרון מטעם פיקוד העורף, או התקשרו למוקד 104 וודאו שהחברה אכן מאושרת על ידי פיקוד העורף משום שגם ההתקנה צריכה להיעשות על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה.

"מחכים לאישור לפתרון שייתן מענה גם לרסיסים"

חברה אחרת שמציעה חיזוק מאושר לחדר קיים היא אורטק, היושבת בקיבוץ כרמיה בדרום. היא קיבלה את אישור פיקוד העורף בשנת 2021 "לאחר שנים של תהליכים והשקעות בניסויים", אומרת הדס הירשלר, מהנדסת החברה.

"האישור של פיקוד העורף הוא בהתאם לניסוי שבוצע להדף ולא לפגיעה ישירה ולא לרסיסים - ישנה מערכת אחרת חדשה שאנחנו ממתינים לאישור שלה שתיתן מענה גם לרסיסים", היא מציינת.

איך זה עובד בפועל?
"אנחנו מבצעים חיפוי פנימי של חדר מסוים שנבחר, ועדיף חדר כמה שיותר פנימי. אנחנו מחליפים לחלון ודלת תקניים. בשיפוץ עצמו יש צורך בהרמת ריצוף כי אנחנו נצמדים לבטון או יוצקים חגורת בטון בהנחיה של קונסטרוקטור. אם התקרה היא מבטון, אנחנו לא ממגנים תקרה. אם היא לא מבטון, אנחנו ממגנים את התקרה עם הלוחות שלנו על בסיס קונסטרוקציית פלדה. הגמר הוא גמר גבס, והחדר נראה כמו חדר רגיל, זה מקטין אותו רק בסנטימטרים בודדים.

 הדס הירשלר, מהנדסת חברת אורטק / צילום: אורטק

"אנחנו מייצרים את מערכות המיגון במפעל בעוטף עזה, כחול לבן, וכל העובדים שלנו ישראלים. את כל שלב הביצוע מעבירים לקבלנים. יש לנו כ־20 קבלנים שהכשרנו להתקין את המערכת שלנו בהתאם לשיטה שאושרה על ידי פיקוד העורף. יש מפקחים מטעם אורטק שמלווים את הביצוע לבקרת איכות בשטח לפני שסוגרים את הגבס".

כמה פניות יש אליכם?
"100־200 ליום בממוצע, ועכשיו זה נרגע. לפני שבועיים היה פיק".

כמה זמן אורכת התקנת מיגון?
רוזנצוויג: "כולם רוצים את זה מהר, ואנחנו תוך חודש וחצי עושים התקנה. החלק של המיגון לוקח 3־4 ימים אבל יש בנייה והריסה".

הירשלר: "בדרך כלל זה לוקח כחודש של תהליך הכנת תוכניות וייצור, כי זה זה costume made ברמת הסנטימטר. ההתקנה תלויה הרבה פעמים דווקא בלו"ז של הקבלנים. נכון להיום זה כבר 60 ימי עסקים כי כוח האדם במפעל ירד ב־80%. חלק מהאנשים התפנו אבל הרוב המוחלט במילואים".

ומה לגבי המחיר?
הירשלר: "המחיר תלוי בגודל, אבל חדר תקני של 3 על 3 מ"ר יעלה 95 עד 130 אלף שקל, תלוי במיגון התקרה. אנחנו עושים גם שקעים ואפשר לסגור את הפרקט כחלק מהעסקה. אנחנו מבצעים הכנה למזגן ונדרש רק להזמין טכנאי להתקנה.

"לבתי קרקע יש לנו פתרון נוסף - ממ"ד יביל שאנחנו מביאים עם מנוף לחצר. אם מעוניינים לחבר אותו לבית זה צריך להיעשות על ידי קבלן חיצוני - אנחנו לא מתעסקים עם זה. גם זה היום עומד על בין ל־65 ל־-75 ימי עסקים, כי אנחנו במצוקת כוח אדם. ממ"דיביל, הוא סדר גודל של 88 אלף שקל, ועוד הובלה - כלומר המחיר אוטומטית מתחיל ב־100 אלף שקל".

רוזנצוויג: "מיגון חדר עד 15 מ"ר עולה בדרך כלל 87 אלף שקל. במקומות שבהם התקרה אינה מבטון מלא, יש להוסיף מיגון גם בתקרה, ואז יש להוסיף עוד 22־26 אלף שקל (תלוי בתקרה הקיימת - אם היא מבלוקים או מרביץ או גבס).

"הפתרונות האלה לא כ"כ זולים כמו שזה נשמע, כי צריך לפתוח את הרצפה ואח"כ לסגור, ולצפות את היריעה. זו עבודה רצינית. אנשים חושבים שזה עולה 40־50 אלף שקל אבל זה לא ככה. אבל זה עדיין יותר זול וכמובן הרבה יותר מהיר מאשר לבנות ממ"ד. זה 2/3 ממ"ד אולי חצי במחיר, וזה כמעט מיידי".