מוסדות חינוך רבים לא ממוגנים, וההורים לא יכולים לחזור לעבודה

"הורים יקרים, במהלך תרגיל ירידה למקלטים לצערנו לא הצלחנו לעמוד בזמנים הנדרשים. מבקשת מכולכם להגיע לאסוף את הילדים מהגן", כתבה מנהלת אשכול הגנים באחד היישובים במרכז הארץ להורים.

זה לא היה המקרה היחיד. הפער במיגון במערכת החינוך במקומות רבים בארץ - בבתי הספר ובמיוחד בגני הילדים - משאיר עדיין ילדים רבים בבית, ובמקרה של ילדים קטנים גם את הוריהם.

● "ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?
● האם דירות עם ממ"ד יהיו שוות יותר כסף?

לפי נתוני משרד החינוך, רק 20% מכלל בתי הספר וגני הילדים בישראל בממוצע, הם ללא מרחב מוגן. אולם גם אלו המוגדרים ממוגנים אינם בהכרח שמישים, בין אם בשל הזנחה של המקלטים, שלא ניתנים לשהייה ובטח שלא להפעיל בהם גן או כיתה, או מפני שהמרחק מהם אל הגן או הכיתה, לא מאפשר הגעה בזמן כאמור.

תקינה מחמירה במיוחד למוסדות חינוך

במוסדות חינוך ובעיקר גני ילדים רבים, שהבינו שמצב החירום מתארך, החלו בחיפוש אחר מבנה חלופי, שיאפשר פעילות חינוכית וגם הגעה למרחב מוגן תקני ובזמן. זו סוגיה מורכבת לכשעצמה, היות שהתקן למיגון במוסדות חינוך הוא מחמיר מהממ"ד הביתי המוצע.

גורם בכיר בפיקוד העורף מסביר: "במוסדות החינוך התקנים מחמירים במיוחד, משום שבחישוב תוחלת נזק מביאים בחשבון את היקף הנזק שעלול חלילה להיגרם במצב של פגיעה במרחב מוגן מוסדי (ממ"מ), למשל של גן ילדים שיכול להגיע ל־20־34 ילדים קטנים. לכן התקנים מחמירים, מהעובי המוגדל של הקירות והתקרה וגם מיגון הדלת והחלון בהשוואה לממ"ד".

"אנחנו מנסים למצוא פתרונות בחירום לצמצם פער בחלק מהמקרים. אין ספק שביום שאחרי צריך תכניות רב־שנתיות לצמצום פערי מיגון בחינוך, מלחמה בסדר גודל כזה משתקת את החינוך אלא אם יש מיגון תקני".

מה לגבי פתרונות מהירים וזמניים כמו הצבת מיגונית?
"מיגונית היא מבנה שאין הנחיה איך בונים אותו. היא נועדה לתת מענה בשטחים פתוחים. בקו ה־0־40 ק"מ מהרצועה זמן ההתראה נמוך עד מיידי, אך התושבים לא יכולים להישאר צמודים לממ"ד לכל אורך היום, הם צריכים לחיות, ללכת למכולת וכו', ולכן מניחים מיגוניות כאלה בפארקים בקיבוץ ובגני שעשועים ובתחנות הסעה וכיו"ב.

"בשנים האחרונות מנסים לשווק מיגוניות במרכז הארץ, אך הדבר עלול להיות מסוכן. המיגונית עומדת בהדף מסוים, אך אין לה דלת או חלון והיא מעין קופסת בטון פתוחה. היא לא מיועדת לאתגר הבליסטי של אמל"ח שיכול ליפול במרכז הארץ, אלא לאמל"ח באזורי הגבולות שנושא ראש קרב קטן משמעותית. אי אפשר לפתוח גן ילדים בתקופה של מלחמה, כשהמיגון עבור אותו מוסד חינוכי הינו מיגונית בלבד".

ממ"ד בנוי שמציבים בסמוך למוסד החינוכי הוא פתרון תקני?
"אפשר לייצר ממ"ד במפעל ולשנע אותו לאתר - מה שחשוב שיעמוד בתקן מבחינת עובי קיר, ברזל. כל עוד המוצר והחברה מאושרת על ידי פיקוד העורף אפשר וניתן להציבו בגן ילדים, עסק או בית.

"עם זאת, חשוב להדגיש שלא רק המוצר צריך לעמוד בתקן ובאישור, אלא גם ההצבה צריכה להיות בהתאם לתקנות. כך למשל אם נקבע שהגישה למיגון מתוך המבנה אינה יכולה להתבצע תחת כיפת השמיים - זה צריך להיות ככה".

אם זה תקני, למה בעצם לא מביאים מבנים מוגנים על משאיות לגנים ולבתי הספר?
"בפיקוד העורף ובמינהל התכנון מנסים לאפשר גם לגני ילדים את ההיתר הזמני שניתן למגורים בהוראת שעה, ולאפשר לפתוח גני ילדים שיציבו מרחבים יבילים תקניים בפטור זמני מהיתר, וכשתיגמר המלחמה זה יוסדר בהיתר.

"אלא שממ"ד יביל - אינו מוצר זמין שעומד על המדף עכשיו. גם מעט המלאי שהיה אצל חלק מהמפעלים נחטף כמו לחמניות, וכרגע זמני האספקה אינם קצרים, נוכח הביקושים ונוכח תהליך הייצור שדורש זמן ייצור במפעל, זמן ייבוש לאחר יציקת הבטון ועוד".

"השלמת הפערים מחייבת תקציבי עתק ייעודיים"

במשרד החינוך אומרים כי למעלה מ־75% מבתי הספר פתחו את שעריהם בפני התלמידים וחזרו ללמידה פיזית, ובחינוך המיוחד למעלה מ־84% ממסגרות הלימוד חזרו ללמידה פיזית. אולם נראה כי ההגדרה למוסדות שנפתחו פיזית כוללת מקרים של למידה חלקית, חיבור קבוצות גנים ועוד. ההורים מדווחים על ילדים שהולכים פעם־פעמיים בשבוע לבית הספר פיזית או מוזמנים לגן לשעות קצובות ביום, ובשאר הזמן נמצאים בבית.

ממשרד החינוך נמסר: "פערי המיגון משתנים ממוסד למוסד, וגם בתוך רשות יש שונות גדולה בין המוסדות. מתווה החזרה מבוסס על סביבת לימודים ממוגנת ובמקומות שאין מיגון, באפשרות הרשות להעביר את המסגרות למקלטים או למבנים מוגנים אחרים. פערי המיגון במוסדות חינוך עומדים על כ־20% בכלל הארץ בממוצע.

"השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך. בניית צוותי חירום וכו'. כמו כן, קיימות הנחיות והוראות בחוזר מנכ''ל שע''ח כיצד על המנהלים ומנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות להיערך ולפעול במגבלות מיגון - בניית תוכנית למידה גמישה ואלטרנטיבית במרחבים מוגנים חליפיים, למידה במשמרות, למידה מקוונת מרחוק, תכניות הפגה במרחב הרשות ומחוץ לאזורים מסוכנים".

כמו בעניינים אחרים מתחילת המלחמה, גם כאן העיריות ניסו למצוא פתרונות שונים ומשונים, אבל לא פשוט להעתיק גני ילדים או כיתות לימוד לבתים או למקומות חלופיים - מעשית ומשפטית. בערים שונות הורים התלוננו שהעבירו את הגן - שגם ככה פועל שעות מעטות - למיקום אחר בעיר שקשה להגיע אליו. גם הביטוח הופך לעסק בעייתי כאשר הגן עובר דירה.

בתל אביב הודיעה העירייה כי נמצאו פתרונות לגני העירייה, קרי מגילאי 3 עד 6 וחינוך מיוחד. בעיר פועלים 472 גני ילדים עירוניים שכאלה, ול־125 מהם לא היה מרחב מוגן תקני בתחילת הלחימה. "במאמצים גדולים הצליחה עיריית תל אביב יפו, תוך שימוש במבני ציבור עירוניים, להעביר את כלל הגנים ללא המרחבים המוגנים למרחבי פעילות שיש בהם מרחב מוגן תקני שישמש אותם לתקופת המלחמה", צוין. בין המבנים אותם השמישה העירייה: בית ספר הנרייטה סולד שהינו בית ספר צומח, מרכז מגיד ומרכז קהילתי בשדרות נורדאו שהוסב להיות אשכול גנים.

עם זאת, בגנים הפרטיים, שאליהם הולכים ילדים מגילאי לידה עד שלוש, המצב מסובך יותר. יש ערים שהצליחו להציע פתרונות גם לגנים הפרטיים שאינם ממוגנים, אולם לא לכולם. משפחות רבות תרות בימים האחרונים אחר פתרונות יצירתיים שונים, כגון משמרות הורים וגיוס, בתשלום נוסף מצד ההורים, של סייעות, על מנת לנסות ולמצוא פתרון למצב שנוצר. גנים רבים עדיין אינם פועלים במתכונת מלאה, וישנם כאלה שלא פועלים כלל. בעיריית ת"א ציינו כי "ישנם גנים לגילאי לידה עד שלוש המקבלים מענה ותמיכה על ידי מנהל החינוך בעירייה בסיוע איתור מבנה לפעילות הפגתית במרחבים מוגנים תקניים כדוגמת מרכזים קהילתיים או מקלטים ציבוריים. זאת בעדיפות לגנים עם ילדים בסיכון או קבוצות מוחלשות".