הסלוגן הפופולרי הוצא מחוץ לחוק, הפגנות נאסרו: כך נאבקים באירופה באנטישמיות

בתי כנסת תחת מתקפת בקבוקי תבערה, חנויות יהודיות שחזיתותיהן הושחתו, דגלי ישראל שנזרקו לפח, מגני־דוד שרוססו על בתי יהודים ומקרי תקיפה אלימים של תומכי ישראל, כולל דקירה של יהודיה בביתה בליון - כל אלו אירעו בשבועות האחרונים באירופה, מאז מעשי הטבח של ארגון הטרור חמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה בעזה. יהודים באירופה, שלחלקם קרובים בישראל, לא רק שלא מוצאים אהדה וסימפטיה ברחובות הערים שלהם, אלא צריכים להתמודד עם אנטישמיות גוברת, עם פחד עולה ועם הפגנות סולידריות של רבבות מתושבי ארצם עם הפלסטינים בעזה.

את רוב הפעילות בעניין המאבק באנטישמיות באירופה מובילות ממשלות היבשת. המאבק בשנאת־יהודים היא תופעה שמדינות אירופה באופן נפרד, והאיחוד האירופי כארגון, נשבעו להכחיד, אחרי רצח שישה מיליון יהודים במלחמת העולם השנייה וההיסטוריה העקובה־מדם של רדיפת יהודים ביבשת. כעת הם מנסים להציג צעדים קונקרטיים כדי לממש את הבטחות העבר שלהם כי "לעולם לא עוד".

שינויי חוק בגרמניה

בצרפת נרשמו יותר מ־1,040 "תקריות אנטישמיות" בחודש האחרון, לפי הנתונים הקפדניים יחסית של משרד הפנים. בסוף השבוע נדקרה יהודייה בבטנה, והתוקף צייר מגן דוד על הדלת ונמלט. כצעד מקדים במטרה להרגיע את הרוחות, הממשלה אסרה ברובה על הפגנות אנטי־ישראליות, אך אלו עדיין מתקיימות באופן לא־חוקי. 446 מעצרים על רקע אנטישמי בוצעו במדינה. 102 מהם היו של "זרים". עדיין, גרפיטי אנטישמי רוסס ברחבי המדינה, כולל מגן דוד על בתים ברובעים שונים בפריז, על בתי ספר יהודים בשטרסבורג ועוד.

בגרמניה דיווחו רשויות שונות וארגונים לא ממשלתיים על "זינוק של מאות אחוזים" במספר התקריות האנטישמיות, גם פיזיות וגם במרחב המקוון. הפגנה גדולה ברחובות ברלין בסוף השבוע האחרון עוררה חשש רב בקהילה היהודית והישראלית בעיר, כמו גם בקרב רבים בציבור הגרמני, ותמונות של אלפי בני אדם צועקים בערבית בשדרות אונטר־דן־לינדן, או של כמה מפגינים מניפים דגל פלסטין על מזרקת נפטון ההיסטורית בלב העיר, עוררה זעם רב. הממשלה הגרמנית, שמנסה להבהיר כי מקרי אנטישמיות מצד מוסלמים הם "קו אדום", הוציאה מחוץ לחוק את הקריאה "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". המשטרה ביצעה עשרות מעצרים במהלך ההפגנה בשל שלטים והתבטאויות לא־חוקיות. 

בנוסף, הגרמנים חוקקו במהירות יחסית שורת תקנות המוציאות מחוץ לחוק את הארגון האיסלמיסטי "סמידון", שאירגן הפגנות תמיכה בחמאס ובג'יהאד איסלמי, וכן של כל הבעת תמיכה בחמאס. כך, מי שיחלק ממתקים כדי לחגוג מעשי טרור ברובע נויקלן, כפי שאירע בעבר, יהיה צפוי לעמוד לדין. שר המשפטים המכהן מרקו בושמן מתכנן שינוי חוק, שבמסגרתו כל מהגר ומבקש מקלט שהורשע בעבירה אנטישמית כלשהי, לא יוכל לקבל אזרחות גרמנית.

הצעדים הללו זוכים לתמיכה רחבה בציבור. לפי סקר עדכני בגרמניה, 55% מהציבור במדינה תומכים בהצעה של ראש האופוזיציה מה־CDU, לחייב מתאזרחים גרמנים להכיר בזכות הקיום של ישראל, 54% תומכים בהפיכת הכחשת זכות קיום זו לעבירה פלילית ו־73% תומכים בסילוק שחקני כדורגל שמביעים עמדות אנטישמיות מהבונדסליגה. 

בבריטניה, שעד כה נקטה יד רכה יחסית ואישרה הפגנות ענק בעד הפלסטינים בעזה, הרוחות מתחילות להשתנות. ההפגנות בלונדון בשבועות האחרונים היו בין הגדולות ביותר באירופה, ומשכו יותר ממאה אלף מפגינים ביום. תמיכה בחמאס אסורה לפי חוק, והממשלה הבריטית העמידה לדין בהליך מהיר שתי נשים שתועדו כשהן מצמידות לבגדיהן תצלומים של מחבלי חמאס עם טרקטורונים מעופפים. הן צפויות לעד חצי שנת מאסר. 

כעת הרוחות בבריטניה סוערות בעקבות הכוונה של הממשלה למנוע הפגנות פרו־פלסטיניות ביום הזיכרון לחללי מלחמות העולם, יום רגיש ואמוציונלי בבריטניה שיחול ביום ראשון הקרוב, מחשש ל"חילול הזיכרון". שרת הפנים סואלה ברוורמן מקדמת את היוזמה הזו, והזהירה מפגינים מלפגוע או להשתמש במונומנטים היסטוריים. 

"הימים החשוכים ביותר"

כאמור, רוב הצעדים האירופיים הם ברמת המדינות והמועצות המקומיות, ולא ברמת העסקים. בתחילת המלחמה, יזם המוציא לאור הגרמני הפרו־ישראלי אקסל שפרינגר הצהרת הזדהות מקיפה עם ישראל (שגם כללה הבעת צעד על אובדן החיים בעזה) שעליה חתמו כ־100 החברות המובילות בגרמניה, מסימנס ופולקסווגן ועד ל־SAP ואליאנץ. כעת נראה שעסקים וארגונים רבים מנסים להימנע מעמדות פוליטיות. 

גם הנציבות האירופית - "הממשלה" העומדת בראש האיחוד - הודיעה כי היא פועלת "באופן נמרץ" בנושא. "יהודים באירופה חיים שוב בפחד", נכתב בהודעה מיוחדת שפורסמה השבוע. "הזינוק בתקריות האנטישמיות ברחבי אירופה הגיע לרמות יוצאות דופן בימים האחרונים, במה שמזכיר את הימים החשוכים ביותר בהיסטוריה שלנו", נכתב. הנציבות הודיעה על הגברת התקצוב לשמירה על מוסדות יהודיים ברחבי היבשת. 

ברמת הרחוב, התקיימו בימים האחרונים כמה הפגנות סולידיריות עם ישראל ובמיוחד עם משפחות החטופים הישראלים בעזה, שלא התקבל מהם סימן חיים כבר יותר מחודש. אלפים התכנסו בלונדון כדי להציג את תמונותיהם ומאות צעדו בברלין.