ביום ראשון הפתיע צבא ארה"ב את המזרח התיכון כאשר הודיע כי "פלורידה", אחת מהצוללות הגרעיניות מהדגם המתקדם "אוהיו", נכנסה לאזור פיקוד המרכז שלו, סנטקום, המנוהל מבחריין. ההצהרה הבהירה לכל השחקנים באזור מסר ברור: הצוללת האמריקאית כאן בגלל המלחמה בעזה וגרורותיה בתימן, עיראק וסוריה.
● שאלות ותשובות | מאפשרת פגיעה מדויקת במטרה: הפצצה החכמה שמצטרפת למלחמה מול חמאס
● WSJ | טילים מצפון קוריאה, מרוסיה ומאיראן: מומחים מנתחים את ארסנל הנשק של חמאס
● כותרות העיתונים בעולם | הדיפלומטיה של יפן על חבל דק ומה חושבים במצרים על עמיחי אליהו?
ההודעה הפומבית הפתיעה רבים. ארה"ב איננה נוהגת להודיע על מיקום הצוללות הגרעיניות שלה, קל וחומר לא בשעת מלחמה שעשויה להתרחב גם לאזורים נוספים. יתרה מכך, רק לפני מספר שבועות האמריקאים שלחו לחופי ישראל ולבנון שתי נושאות מטוסים ("אייזנהאואר" ו"פורד"), כוח ימי שבעצמו מייצר הרתעה משמעותית.
צוללות ה"אוהיו" הן חוד החנית של צי הצוללות האמריקאי. הן תוכננו ויוצרו בשנות ה־70 וה־80 של המאה שעברה כדי לסייר במעמקי האוקיינוסים, כשבבטנן ארסנל של טילים גרעיניים שיכולים להגיע לכל נקודה בגלובוס. מדובר בכלי לחימה במשקל של כ־16 אלף טון, שעלות הייצור שלו עומדת על 2 מיליארד דולר, שחוצה ימים במהירות של 46 קמ"ש, ומסוגל להגיע מנמל הבית בג'ורג'יה לחופי ישראל בתוך שבוע וחצי בלבד. כל זאת בזכות מנוע המבוסס על כור גרעיני עוצמתי שמפיק 60 אלף כוחות סוס ואיננו זקוק לתדלוק. על הסיפון 155 אנשי צוות, המסוגלים לירות 154 טילי "טומהוק" ו־48 טילי "הרפון".
מדוע ההצהרה של ארה"ב חריגה?
צוללות מדגם "אוהיו" נושאות ראשי קרב גרעיניים ונמצאות בדרך כלל במשימות סיור חשאיות בעומק של מאות מטרים במעמקי הים. לפיכך, הצי האמריקאי איננו נוהג להודיע על מיקומן של הצוללות שלו.
לאחר סיומה של המלחמה הקרה בתחילת שנות ה־90, החליטה ארה"ב להסב ארבע מתוך הצוללות לכאלה הנושאות טילי שיוט. ה"פלורידה" עברה הסבה שכזו רק בשנת 2003 ולכן איננה נושאת על סיפונה נשק גרעיני ואיננה נחשבת לחלק מהמאמץ הלא קונבנציונלי של הצי האמריקאי.
במקור נבנו 18 צוללות "אוהיו" בשלהי המלחמה הקרה למשימות של הרתעה גרעינית. אלה צוללות שמסיירות ברחבי העולם ונושאות עליהן ראשי קרב גרעיניים בכדי לספק את מה שכונה כ"יכולת המכה השנייה" - היכולת לשגר במפתיע טילים גרעיניים מעומק הים במקרה של תקיפה גרעינית על ערים או בסיסים ביבשה.
מדוע הגיעו הצוללות דווקא עכשיו?
טילי "טומהוק", שבהם חמושה הצוללת, מסוגלים להגיע לכל נקודה במזרח התיכון, עד למרחק של 2,500 ק"מ. לשם הדגמה, טיל המשוגר ממול לחופי ביירות בלבנון יכול להגיע בקלות עד לטהרן (כ־1,500 ק"מ) או אפילו עד צנעא שבתימן (כ־2,200 ק"מ), לא כל שכן ליעדים קרובים יותר בסוריה ובעיראק.
לפיכך, ככל הנראה המטרה העיקרית בהגעתן למזרח התיכון היא לייצר הרתעה מפני תקיפות של איראן, או של גרורותיה - חיזבאללה בלבנון, חות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בסוריה ובעיראק. יש לציין שרק השבוע הודיע הבית הלבן כי יתערב במקרה ואיראן וחיזבאללה יתקפו את ישראל.
בנוסף, בשבועיים האחרונים בסיסים של ארה"ב בעיראק ובסוריה הותקפו על ידי מיליציות שיעיות, באמצעות רחפנים שהופעלו מרחוק. רשת NBC אף דיווחה ש־45 חיילים אמריקאים נפצעו בדרגות נזק שונות - החל מפציעה קלה ועד נזק מוחי - באותן תקיפות.
בשל כך, לא מן הנמנע כי הצוללת "פלורידה" הגיעה לאזור גם כדי לתגבר את נושאות המטוסים האמריקאיות שכבר הגיעו למזרח התיכון בשבועות האחרונים.
"לטילי שיוט שנורים מתוך צוללות יש יתרון ביחס לאלה שנורים ממשחתות", אומר לגלובס תא"ל (במיל') פרופ' שאול חורב, לשעבר מפקד שייטת הצוללות וסגן מפקד חיל הים. "זאת מפני שהאויב יודע לצפות מהיכן תגיע האש כשהיא נורית ממשחתות גלויות שמיקומן ידוע, אך לא יודע לצפות לה כשהיא מגיע ממעמקי הים.
"הצי האמריקאי וצי הצוללות בפרט הוא חלק בלתי נפרד מהדיפלומטיה האמריקאית, שתפקידו בראש ובראשונה לייצר הרתעה במקרים של חשש לעימות. מדובר בכוח אש נוסף על הכוח הקיים, שמסוגל לירות טילי שיוט המבוססים על GPS ולהגיע לכל נקודה במזרח התיכון".
האם זו הפעם הראשונה ש"פלורידה" מגיעה לאזור?
הצוללת "פלורידה" רגילה לשייט בים התיכון. בשנת 2011 היא לקחה חלק בלחימה של ארה"ב, צרפת ובריטניה נגד לוב, שבסופה הודח הנשיא לעבר מועמר קדאפי. למעשה, זו הייתה הפעולה המבצעית הראשונה של הצוללת אי־פעם. בין השאר, "פלורידה" אכפה את מדיניות השמים הסגורים שהטילו בעלות הברית על שמי לוב, ואף סייעה בכוח אש שכלל ירי של 93 טילי "טומהוק" לעבר בסיסי כוחות ההגנה האווירית הלובית.
שנה קודם לכן, "פלורידה", לצד שתי צוללות נוספות שהתמקמו לאורך חופי אסיה, הפגינה נוכחות אמריקאית באזור בתגובה לניסוי ימי שערכה סין בטילים.
באיזה עומק משייטות הצוללות הגרעיניות?
צוללות גרעיניות, כמו אלה של סדרת "אוהיו" או של מדינות אחרות בנאט"ו, יכולות לצלול עד עומק של 300 או 400 מטר. הן בדרך כלל ינועו לא גבוה מ- 100 מטר מתחת לפני הים כדי לא להיחשף על ידי צבאות יריבים כמו רוסיה וסין. עם זאת, גם במעמקים של 300 מטר הן עלולות להתגלות באמצעות גלאי סונאר המותקנים באוקיינוסים וחשים בתנועתן על ידי גלי קול. לכן, קברניטי הצוללות משתמשים בחישוב של טמפרטורת המים בעומקים שונים על מנת לאתר את הגובה האידיאלי לשייט בו באותו הרגע ולהקטין את הסיכוי להתגלות.
כמה מתקדם הצי האמריקאי ביחס לצבאות אחרים?
צי הצוללות האמריקאי הוא היחיד בעולם שמתנייד באמצעות הנעה גרעינית בלבד. הוא מונה צוללות גדולות במיוחד המסוגלות להכיל כמות נשק גדולה בהשוואה לצוללות בצבאות מתקדמים. לשם השוואה, הצוללות הישראליות החדשות ביותר מדגם דולפין AIP מונעות במנועי דיזל או חשמל, כשעל סיפונן לא יותר מ־35 לוחמים, 5 טילי "הרפון" ו־16 טילי טורפדו.
עם זאת, צי הצוללות הסיני מאתגר את מקבילו האמריקאי. "הסינים מקצים תקציבי ענק לצוללות, ולמרות שהם פחות מתקדמים טכנולוגית מהאמריקאים, בעתיד כמות הצוללות עשויה להפוך ליתרון על פני איכות", אומר חורב. אמנם מומחים צבאיים בארה"ב מעריכים כי במקרה של עימות צבאי מול סין, תהיה ידה של האמריקאים על העליונה, אך הם יאבדו כרבע מצי הצוללות שלהם שמונה כיום 53 כלים ויאבדו כאלף לוחמים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
