בשורות חיוביות הגיעו השבוע, לפחות מגזרת השקל. המטבע הישראלי המשיך להתחזק, למרות המלחמה בעזה, והוא חזר לרמתו מול הדולר בערב ה-7 באוקטובר.
הבוקר עומד הדולר על 3.85 שקלים, זהה לרמתו ביום המסחר האחרון טרום המלחמה. מתחילת נובמבר, התחזק השקל בכ-5%.
● וול סטריט עולה, הנפט יורד. אז למה משקיעי העל כל כך פסימיים?
● מדדי וול סטריט פתחו מבערים, אלו המניות מישראל שזינקו בעשרות אחוזים
השקל השלים השבוע 7 ימים של עליות רצופות - רצף שנרשם לאחרונה רק בחודש מרץ השנה, אז המטבע הישראלי התאפיין בתנודתיות גבוהה נוכח המשבר הפוליטי. למעשה, השקל הוא המטבע הכי חזק אל מול סל המטבעות הזרים מתחילת החודש.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, אומר כי את שינוי המגמה של השקל ניתן לראות לאחר החלטת הריבית בבנק ישראל. "בשבוע שלקראת החלטת הריבית של הבנק ב-23 באוקטובר, התעוררה ציפייה להפחתת ריבית כדי לתמוך בכלכלה, שהעצימה את מגמת הפיחות בשקל". בפועל, מסביר לוי, "לאחר שבנק ישראל הבהיר שמגמת הפיחות היא הסיכון העיקרי בעיניו בעת הזו, ושהוא פועל לייצוב השוק באמצעות מכירות מט"ח ולא מתכוון לאתגר את השקל בהורדת ריבית, השוק שינה כיוון".
במקביל, נאום מתון יחסית של נסראללה ביום שישי שעבר תרם להנחה שלא תיפתח חזית לחימה צפונית משמעותית, וסייע להחזיר את השקל לרמות הקודמות. בנוסף, בנק ישראל פרסם השבוע כי מכר באוקטובר 8.2 מיליארד דולרים - מתוך יעד מוצהר למכירת 30 מיליארד דולר כדי לאזן את השקל. לדברי לוי, "מדובר בכמות שמשאירה בידיו תחמושת רבה למכירה בעתיד, במידה שהשקל ימשיך להיחלש בתרחישים פסימיים".
"השווקים הפיננסיים מעריכים שהריבית בישראל תרד בקצב מהיר"
פן נוסף להתחזקות השקל הגיע מהזווית הגלובלית: בעיקר התחזקות הבורסות בוול סטריט, כאשר מדד הנאסד"ק טיפס 8 ימים ברציפות. קיים מתאם ידוע בין העליות בוול סטריט להתחזקות השקל, וגופים מוסדיים מעוניינים למתן את החשיפה למטבע חוץ בתיק ההשקעות שלהם. בנוסף, תנודתיות של הדולר עצמו וחולשתו לאחר החלטת הריבית של הפד תרמה להתחזקות השקל.
לוי מוסיף כי "מי שמכר שקלים וקנה מט"ח בתחילת הלחימה היו בעיקר משקיעים זרים. בהמשך, מי שהוביל את התיסוף המחודש בשקל היו הזרים, הם אלו שקנו מחדש את השקלים. פחות ראינו מקומיים שפעלו בשוק בתקופה הזו".
מה הלאה? כאמור, בנק ישראל אמר שהוא לא יוריד את הריבית כל עוד הוא מוכר דולרים. כעת, מעריך לוי, "השווקים הפיננסים מעריכים שהריבית בישראל תרד בקצב מהיר, אך חשוב לבחון את קצב הפחתת הריבית ביחס לתחזיות השוק הקודמות". לדבריו, "הפחתת ריבית כשלעצמה לא בהכרח תחליש את השקל, כל עוד היא הייתה צפויה, וייתכן שאם הפחתת הריבית תהיה מתונה מהצפוי או הרטוריקה של בנק ישראל מתונה מהצפוי, הדבר עשוי להוביל אף לתיסוף השקל". בכל מקרה, הוא מדגיש, חוסר הוודאות סביב המסחר בשווקים הפיננסיים הוא רב, הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין קיימים, וכמובן שרב הנסתר על הגלוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
