כמה זמן תימשך המלחמה והאם נכבוש את כל הרצועה? התשובה של האלוף במיל. יעקב עמידרור

ראש המל"ל לשעבר האלוף במיל' יעקב עמידרור איך אתה מתרשם ממהלך המלחמה עד כה? 
"הצבא מתבסס בצפון עזה, חמאס כבר לא שולט על האזורים הללו. השתלטות הצבא על מחנה הפליטים שאטי הוא אירוע גדול מאוד, בשביל תושבי עזה העובדה שהמקום הזה נכבש היא בעלת חשיבות מאוד גדולה. בנוסף, הצבא מכרסם משמעותית ביכולות החמאס בבית חנון. אז בעצם צה"ל מקיף את צפון ומרכז הרצועה מכל הכיוונים והדרום מנותק מהצפון. אני לא יודע להגיד עד כמה הדרום מנותק מהצפון גם מבחינת החיבור דרך המנהרות אבל צה"ל לומד ומתמקצע בהשמדת המנהרות ולאט לאט מבצע את העבודה גם בתחום הזה". 

● ראיון | עמוס ידלין מאמין: זו עסקת השבויים היחידה שעל הפרק
● המומחה שמאמין: נסראללה עדיין לא חושב שהבסנו את חמאס

לאחרונה בכירים, גם בצה"ל וגם בקבינט, התבטאו על כך שנצטרך להגיע גם לדרום הרצועה. 
"לתפיסתי בשלב מסוים צריך להגיע דרומה ולנקות גם את הדרום, אבל זו שאלה של החלטת הדרג המדיני", אומר עמידרור, שכיום משמש כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון. "זה עניין של לוחות זמנים, מתי נכון להתחיל לפעול בכיוון והאם לחכות. השיקול השני שצריך לקחת בחשבון הוא הלגיטימציה הבינלאומית. הרי ככל שעובר הזמן נצטרך להסביר ולהצדיק את הפעולה ולחבר בין אמצעים למטרות. כלומר, למה הפעולה בדרום הרצועה חשובה במלחמה בחמאס. זה לא משנה שברור שאנחנו צודקים. 

"בעיניי, מה שיקרה הוא שבחודשים הקרובים, אולי אפילו לפני סוף השנה, נלחם על כיבוש כל אזורי הרצועה ואז נצטרך לנקות את השטח שכבר נכבש בצורה יסודית ומקצועית. זה תהלך שייקח בין חצי שנה לשנה. נצטרך לעבור מנהרה מנהרה, לעצור מחבלים ולתשאל אותם על הימצאות אמצעי לחימה ומקומות מסתור של מחבלים ובכירים. זה מהלך סיזיפי שייקח זמן אבל נוכל כנראה לדלל בו כוחות. יש סיכוי שנצטרך אפילו להגיע לאזור הבטוח שלשם האזרחים פונו בדרום הרצועה. הרי יש שם יותר ממיליון מפונים ויכול מאוד להיות שאנשי חמאס ניצלו את העניים והתפנו לשם. אבל לכל זה נגיע לאחר כיבוש הרצועה". 

לדברי עמידרור, "יש כמה 'שעונים' שקובעים את היקף וקצב המלחמה. שעון ראשון זה מה שהזכרנו כעת - ההתקדמות לעבר הדרום וכמה זמן צה"ל יצטרך כדי להשלים את המשימה. השעון השני הוא הלגיטימציה, השעון השלישי הוא מצב החטופים ואיך פועלים כדי לשחררם. השעון הרביעי הוא השעון הכלכלי שככל שהמלחמה מתמשכת הוא משפיע יותר ויותר על החברה ועל המדינה". 

הזכרת את החטופים. אנחנו מדברים כעת, לפחות לפי הדיווחים, על עסקה שנרקמת של שחרור מספר לא מועט של חטופים תמורת הפוגות המוניטריות, לדעתך ישראל צריכה ללכת על זה? 
"אני התנגדתי באופן חזק ביותר לעסקת שליט. דעתי לא התקבלה. חשבתי ששחרור כזה גדול של מחבלים תביא לתוצאות הרסניות. בנושא הנוכחי הגישה שלי הפוכה. כל עסקה, שלא מדברת על שחרור אחד או שניים אלא על מספר משמעותי של חטופים, על נשים, ילדים, מבוגרים וחולים, תמורת הפוגות הומניטריות, היא משהו שישראל צריכה בעיניי לקבל. אני מתרשם שנוכל לספוג כמה ימי הפוגה. כן, יש בזה סיכונים מסוימים כי חמאס יתארגן מחדש, וישראל תאבד את המומנטום הצבאי, אבל על אף המחיר צריך ללכת על זה. לאחר ההפוגה צריך להמשיך מאיפה שהיינו ולסיים את העבודה על מטרות המלחמה.

חשוב לי להבהיר - המלחמה הזו לא תוכרע בגלל השאלה של כמה לחם ומים, ואפילו דלק, יהיה לחמאס. נכון שכשהוא רעב יותר אז יש לזה השפעה מסוימת, אבל זה לא איזה הבדל דרמטי. ולכן הכנסת הציוד ההומניטרי לא תפגע באמת במהלך הלחימה, אם כבר להיפך, היא תאפשר לנו חלון הזדמנות רחב יותר להשלמת המשימה. בגלל זה בעיניי צריך להיות גמישים בנושא". 

 הצעדה למען החטופים מתל אביב לכנסת שהחלה השבוע / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

עד כמה לדעתך הלגיטימציה הבינלאומית משחקת תפקיד בהחלטות הדרג המדיני? 
"אני לא רואה שיש שום בעיה לאשר מבצעים בגלל הלחצים הבינלאומיים. אני לא חושב שיש כרגע הגבלה של הדרג המדיני בגלל הלחץ העולמי. לפעמים אולי יעצרו, או ישנו מבצע בגלל ההשפעה על המשא ומתן לשחרור החטופים. בכלל, אני חושב שחלק מהפרסומים בנושא צמצום הלגיטימציה הבינלאומית וצמצום חלון ההזדמנויות הם מנופחים מאוד ולא משקפים את המציאות. מנסים להפחיד אותנו ומנסים לזרוע ספק בקרב הציבור, וחבל שכך". 

בתור ראש המל"ל לשעבר עד כמה שעון הלגיטימציה הבינלאומית אמור לשחק תפקיד? 
"אין לדעתי אף אחד בעולם שיודע להגיד משהו בעל ערך לגבי מתי שעון החול הבינלאומי יגיע לסיומו, כי זה עניין של המון דברים שנעשים, או לא נעשים, במסגרת המלחמה. אם מחר או שבוע הבא, סנאטורים או חברי קונגרס, שראו עכשיו את סרט הזוועות של דובר צה"ל, יגידו 'ראינו את הסרט, אסור לכם לעצור' - אז פתאום יש לך יותר לגיטימציה. אם חס וחלילה פתאום נעשה טעות נוראית אז שעון החול דווקא יתקצר. 

"כשאני מסתכל על דעת הקהל בארה"ב אני חושב שיש לנו לגיטימציה בינלאומית. מבית הנבחרים יש לנו לגיטימציה, הדברים שעוד יוצאים מהבית הלבן נותנים לנו לגיטימציה. נאום כמו שהיה להילרי קלינטון נותן לגיטימציה, ובאמת צריך להודות לה על הדברים שלה. כל דבר כזה משנה את השעון הזה באופן משמעותי. לכן כל מי שאומר שהוא יודע למדוד את זה לדעתי טועה. ואחרי כל זה אומר שמדינת ישראל צריכה להילחם ולהשלים את המלאכה גם אם במקומות מסוימים שחשובים לנו בעולם לא יאהבו את זה. 

"בנוסף, יש גורם שלא נלקח בחשבון כרגע, וזה דעת הקהל הישראלי שלא יאפשר את עצירת המלחמה לפני השגת המטרה. אי אפשר להתעלם מזה". 

הרבה אנשים מדברים בזלזול על הגדר סביב הרצועה שעלתה המון כסף ולכאורה לא עשתה את העבודה, לדעתך זה נכון? 
"לדעתי זה ממש לא נכון והרבה ממה שנאמר בנושא נועד לנגח את הממשלה. הרי רוב רובו של הכסף שהלך על הגדר היה על החלק התת קרקעי - והוא עבד מצוין, גם בשביעי באוקטובר. העניין הוא שאף אחד לא חשב שהם פשוט יבואו לגדר שמעל פני הקרקע ויסתערו פנימה בלי תגובה של הצבא. זה היה תרחיש שלא חשבו שיקרה ולכן הגדר שמעל פני הקרקע הייתה די פשוטה לעומת הגדר התת קרקעית שמנעה חדירה במנהרות". 

 הגדר בעזה. תחושת ביטחון בלתי מבוססת / צילום: ap, Tsafrir Abayov

אתה חושב שנסראללה עדיין מנסה לשמר את הדברים מתחת לסף של מלחמה כוללת? 
"הוא בהחלט עדיין שם. תראה, יש לנו אתגר. חיזבאללה יורה לא מעט על ישראל. אבל ישראל גובה ממנו גם מחיר לא קטן. הוא איבד עד כה סדר גודל של 80 מחבלים, וזה לפני שדיברנו על הפלסטינים שהוא שולח לגדר, שמחוסלים כולם. אנחנו, והם, לא רוצים כרגע מלחמה כוללת בצפון, כל אחד מסיבותיו שלו. אני חושב שהטיפול שלנו עדיין נכון. לפחות כרגע אני חושב שימשך ככה, אלא אם כן יהיו טעויות שיגרמו לעליית מדרגה. כל מי שאומר שנסראללה העלה מדרגה פשוט טועה, בינתיים הדברים נמשכים כפי שהיו עד כה". 

מה לגבי העובדה שתושבי הצפון אומרים שהם לא מרגישים לחזור הביתה כשכוח רדואן יושב להם על הגדר? מה צריך לעשות? 
"לישראל מחכה החלטה. האם אחרי המלחמה בעזה מחליטים לטפל בחיזבאללה. אם נחליט לצאת למבצע או מלחמה יש כמה שיקולים: למשל היכולות של חיזבאללה שהרבה יותר מפותחות מהחמאס, הפגיעה בעורף שתהיה משמעותית הרבה יותר ממה שחווינו ושיקולים של מוכנות הצבא כמו - עייפות הלוחמים, האם יש לנו מספיק תחמושת, מספיק מיירטים וכו'. אופציה שנייה היא לעבות את הכוחות בגבול, לבנות גדר משמעותית ולדאוג שמה שקרה בדרום לא יקרה. גורם נוסף שמשפיע על ההחלטה האם לצאת למלחמה בצפון הוא כמובן מצב הכלכלה שמשפיע מאוד על החלטה כזו. אופציה נוספת היא לעשות משהו שלא עשינו שנים רבות והיא לצאת למלחמת מנע בחיזבאללה, בזמן שעדיף לנו, וכך לנצל את אלמנט ההפתעה".