האם חוק קמיניץ שקומם רבים בחברה הדרוזית הוקפא?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: גלעד קריב

מפלגה: העבודה

תוכנית: החדשות (ערוץ כנסת)

ציטוט: "חוק קמיניץ כבר מוקפא, כי יודעים שיש בו בעיות"

תאריך: 16.11

ציון: לא נכון ברובו

על רקע השיח הציבורי סביב סוגיית היחס לעדה הדרוזית במדינת ישראל, נשאל ח"כ גלעד קריב בריאיון לערוץ כנסת על אחת הסוגיות שידועה כחשובה לעדה הדרוזית: "אני רוצה לשאול אותך לגבי חוק קמיניץ שהוזכר פה, זו אבן ריחיים על העדה הדרוזית", פנה המראיין יעקב אילון לקריב. קריב השיב: "בוודאי. זו אבן ריחיים על העדה הדרוזית, זו אבן ריחיים על המגזר החקלאי, זו אבן ריחיים על גם על היישובים הערביים". אילון הוסיף ושאל האם בכוונת קריב ליזום מהלך לשינוי המצב - וקריב ענה: "כן, חד משמעית". ולצורך כל, קריב איפיין את הבעיה סביב החוק: "היום חוק קמיניץ כבר מוקפא, כי יודעים שיש בו בעיות", אמר. "מה העניין? שלא ביטלו את הקנסות שהטילו על פי חוק קמיניץ בתקופה עד ההקפאה". לכן, קריב אמר ש"צריך לומר בצורה ברורה: מכיוון שחוק קמיניץ דה פקטו כבר היום מוקפא, צריך לבטל את הקנסות שהוטלו מכוח החוק הזה בעבר". בדקנו האם אכן "חוק קמיניץ" הוקפא.

"חוק קמיניץ" הוא כינוי לחקיקה שנועדה להתמודד עם תופעת הבנייה הבלתי החוקית. תופעה זו אינה חדשה בארץ. מזה שנים רבות שבית המשפט התריע מפני הסכנות הטמונות בה ועמד על ההכרח להתמודד איתה. אולם הצורך להידרש לבעיה זו התחדד בעקבות התפתחות משבר הדיור, שכן לא אחת בנייה בלתי חוקית הפריעה למימוש תוכניות לבניית מתחמי דיור גדולים. כמו כן, הבנייה הבלתי חוקית לעתים חוסמת הקמת תשתיות שתומכות בדיור. בשל כך, הוקם ב-2015 צוות שיעסוק בתופעת הבנייה הבלתי חוקית ובדרכים להתמודדות עמה בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי דאז (אזרחי) ארז קמיניץ.

כפי שצוין בדו"ח ועדת קמיניץ, לתופעת הבנייה הבלתי חוקית יש נוכחות משמעותית במגזר הערבי והדרוזי, אולם רשויות המדינה נתקלות קשיים רבים ביישום צעדי אכיפה בקרב אוכלוסיות אלה. בינואר 2016 הגיש הצוות את מסקנותיו - ועל בסיסן הוחל בהליך חקיקה שהושלמה באפריל 2017 (ונכנסה לתוקף באוקטובר של אותה שנה) וזכתה לכינוי "חוק קמיניץ". חוק קמיניץ למעשה הוא תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה שנועד בעיקרו לאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה ולהחמיר את הענישה על עבירות אלה.

החידוש העיקרי בחוק קמיניץ הוא ההסמכה שניתנה לפקחי הרשות לאכיפה במקרקעין להשית קנסות מנהליים על מבצעי עבירות בנייה חמורות (ללא צורך באישור בית משפט) - קנסות שבמקרים מסוימים יכולים להגיע ל-600 אלף שקל. כך, בעוד שבעבר הטיפול בעבירות פנייה היה ארוך ומסורבל וכרוך בניהול הליך פלילי, חוק קמיניץ פתח את האפשרות להטיל סנקציות על בנייה בלתי חוקית בהליך מזורז יותר.

ומדוע הוא נתפס כמשמעותי בחברה הדרוזית והערבית? בעבר חשפנו את נתוני הרשות לאכיפה במקרקעין והראינו שמאז שנכנס לתוקפו חוק קמיניץ, נרשמה ירידה של 73% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות במגזר הערבי והדרוזי. כך, בעוד שב-2018 נרשמו 505 התחלות בנייה בלתי חוקיות במגזר הערבי והדרוזי (79% מכלל התחלות הבנייה הבלתי חוקיות), ב-2021 המספר עמד על 135 בלבד (75% מכלל התחלות הבנייה הבלתי חוקיות).

וכעת לשאלת ה"הקפאה" - שגם בה עסקנו בעבר. בנובמבר 2020, שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן הוביל תהליך שבסופו קבע היועץ המשפטי לממשלה מדיניות אכיפה מקילה בתחומים מסוימים. ברשות לאכיפה במקרקעין הסבירו לנו כי מדובר על שני צעדים עיקריים - כאשר אחד רלוונטי למגזר החקלאי והשני רלוונטי בעיקר למגזר הערבי. במגזר החקלאי, ישנם שטחי התיישבות המוקצים בצורת חלקה הכוללת שטח מגורים ועורף חקלאי (החלקה מכונה "חלקה א'"). לפי ה"הקלה" המדוברת, מדיניות האכיפה של רשות האכיפה במקרקעין תתמקד קודם באכיפת בנייה לא חוקית בעורף החקלאי - והאכיפה בתוך שטח המגורים תרד למקום נמוך יותר בסולם העדיפויות. אולם המשמעות אינה שבנייה בלתי חוקית בשטח המגורים לא תיאכף, אלא רק שבשלב זה היא תתבצע על ידי גופים אחרים (כמו רשות מקרקעי ישראל והוועדה המקומית) ולא על ידי רשות האכיפה במקרקעין. באשר למגזר הערבי, ההקלה במדיניות האכיפה מתבטאת בכך שרשות האכיפה במקרקעין לא תאכוף באופן זמני בנייה בלתי חוקית של מבני מגורים ישנים (שאוכלסו לפני 2018) ושאינה עולה כדי עבירת בנייה חמורה.

למעשה, זהו כלל לא שינוי משמעותי: עיקרון זה חוקק ביחד עם חוק קמיניץ כהוראה זמנית (סעיף 16(ה) לתיקון החקיקה), אולם זו פקעה באוקטובר 2019, שנתיים לאחר שנכנס החוק לתוקף. ההסכמות מנובמבר 2020 בסך הכל הטמיעו אל תוך מדיניות האכיפה את העיקרון שלפני כן חוקק כהוראת מעבר. בסיכומו של עניין, אפשר לקבוע שחוק קמיניץ בהחלט לא הוקפא - ולמרות שינויי המדיניות האחרונים שבוצעו, כלי האכיפה שניתנו בחוק קמיניץ נותרו כמעט ללא שינוי.

כעת פנינו שוב לרשות לאכיפה במקרקעין בשאלה האם מאז ועד היום חלו שינויים או עדכונים - וזו השיבה לנו כי "האכיפה לא הוקפאה" וכי מצב העניינים שתיארנו נותר על כנו. ברשות הוסיפו כי באופן ספציפי מאז תחילת המלחמה ולאור מצב החירום במדינה, "הרשות לאכיפה במקרקעין ממקדת מאמצים בסיוע למשימות לאומיות בעורף, בדגש על סיוע לרשות המיסים בפעילות בעוטף עזה ומניעת בנייה חדשה. הרשות לאכיפה אינה עוסקת בימים אלה ביתר משימות השגרה שלה בשל מצב החירום וזאת לתקופה מוגבלת בלבד".

לסיכום: תיקון 116 לחוק התכנון הבנייה (המכונה "חוק קמיניץ") לא הוקפא - ובסך הכל נקבעה מדיניות אכיפה מקילה ביחס לעבירות ספציפיות שלא שינתה דרמטית את מאמצי האכיפה. לכן דבריו של קריב לא נכונים ברובם.