באילו ענפים לא כדאי להשקיע ומה יקרה לשקל אחרי המלחמה: התחזית של יו"ר בית ההשקעות הוותיק

שמואל פרנקל, יו"ר בית ההשקעות אפסילון, מכיר מקרוב את שוק ההון כמעט ארבעה עשורים. הוא ראה את בועת הדוט.קום מתפוצצת, את משבר הסאב פריים מכה בוול סטריט, ואת גלי ההדף של מלחמות ישראל על הכלכלה המקומית. כשהוא מסתכל על המלחמה הנוכחית, הוא נזכר במלחמת ששת הימים. "זה היה מיד אחרי שהשתחררתי מהסדיר והייתי במילואים", הוא מספר בראיון לגלובס. "המדינה הייתה במיתון כבד ואחרי המלחמה היה מפנה ומעבר ממיתון לצמיחה חסרת תקדים. ממשברים כאלה אפשר בהחלט לצאת לכלכלה טובה". מכאן הוא יוצא לתחזית שלו ליום שאחרי המלחמה: הוא מאמין שהשוק המקומי יניב תשואה טובה למשקיעים בשנים הקרובות, מעריך שהשקל יתחזק "משמעותית", לא מאמין בהשקעה בזהב וגם לא בנדל"ן, ובאופן כללי צופה שיפור כלכלי משמעותי אחרי המלחמה.

● הכלכלנים מעריכים - מתי בנק ישראל צפוי להתחיל להוריד ריבית? 
● פרשנות | אסטרטגיה של "תחזיקו אותי": ההבדל בין הממשלה לבנק ישראל 

"כבר 36 שנה אני רואה שאין אפיק השקעה שמנצח את שוק המניות לאורך זמן", אומר פרנקל. "במשך שנים חברים אומרים לי שהם הולכים לקנות דירה. אמרתי להם אם אתם מאמינים שהנדל"ן יעלה תפתחו אצלי תיק ואתן לכם 6־7 חברות נדל"ן מצוינות, זה יותר טוב מאשר שהשוכר יתקשר להגיד שהמזגן או הדוד לא עובד. אתה מקבל בדירה תשואה של עד 1.7% ועוד משלם על זה 10% מס".

הסקטורים המומלצים: בנקים ותשתיות

חוסר הוודאות בשוק או הסיכונים הגיאו־פוליטיים נראים לפרנקל בעיקר כמו הזדמנות. "צריך לנצל את המצב בארץ, מדובר בשוק עם הזדמנויות וככל שהמלחמה תסתיים נראה יותר כסף של משקיעים זרים נכנס לארץ. הבורסה המקומית בפיגור אחרי מדד 500 S&P, יש פער של 22% לרעת השוק המקומי. מכפיל הרווח של השוק שלנו הוא פחות מ־13 כשהמכפיל ב־S&P הוא 22".

מעבר לתמחור הנמוך להערכתו, יש סיבות נוספות לאופטימיות לגבי השוק המקומי: "צריך לברך את ממשלת ישראל על הארכת הכהונה של פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. זה איתות למשקיעים והשווקים בעולם שאני מקווה שיחזרו להשקיע פה בהייטק. גם זה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע שהוא תומך, ולמעשה דחף את זה, אני חושב שזו ציפור שמבשרת את בוא האביב, בוודאי אם גם רוב הכספים הקואליציוניים יעברו לתקציב המדינה. האינפלציה נמצאת בירידה והריבית תרד בהמשך".

איפה נכון להשקיע כעת?
"אני מאמין בהשקעה במניות, בוודאי במניות יחסית סולידיות. בנקים זה הבסיס של תיק ההשקעות בארץ, בוודאי כשהם נסחרים במכפיל הון 0.8, או 0.7 (שנחשב נמוך יחסית, נ"א) ונותנים תשואה להון של 13% פלוס חלוקת דיבידנדים של 20% מהרווח". לדבריו, גם אם הבנקים לא יחזרו ליחס תשואה להון של 20%, כפי שהיה בתקופת השיא שלהם השנה, הם עדיין השקעה אטרקטיבית.

"לרשימת הסולידיות אפשר להכניס גם חברות ביטוח ואת תחומי הבריאות, התשתיות הצריכה הבסיסית ורשתות המזון. אחרי המלחמה יהיו הרבה עבודות בינוי והשקעות גדולות מאוד, וגם תמיכה כלכלית מארה"ב של מעל ל־60 מיליארד שקל. זה ייתן דחיפה לכלכלה. בנוסף למניות, צריך להוסיף אג"ח במח"מ (משך חיים ממוצע) בינוני־ארוך, שמאפשר היום תשואה צמודה למדד של 5%־6%".

ממליץ להימנע מנדל"ן: "החברות בקשיים"

ברשימת הענפים שלא מומלץ להשקיע בהם בתקופה הנוכחית, פרנקל מונה את חברות האשראי והאופנה שלדבריו "הירידה בצריכה מחלחלת אליהן", את ענף המלונאות ביום שאחרי איכלוס המפונים, ובפרט את חברות הנדל"ן. "קשה לחברות נדל"ן", הוא אומר על היזמיות. "הן גם כך עובדות עם מרווחים לא גבוהים. מי שפחות ממונף ולא קנה אדמות בשיא המחירים, יעבור את המשבר הזה. אם יש לו מזומנים הוא גם ינצל את המצב הנוכחי כשמחירי הקרקעות יהיו הרבה יותר זולים. יזמים אומרים לי שחצי שנה הם לא ראו קונה".

ביקשנו מפרנקל להרכיב עבורנו תיק השקעות לתקופה הנוכחית. "למשקיע אגריסיבי, וורן באפט אומר שכאשר הדם זורם ברחובות - גם אם זה הדם שלך - תקנה מניות. אז משקיע לטווח ארוך יכול לשבת במניות", הוא ממליץ. "מי שרוצה טיפה להיות זהיר יכול לרדת ל־80%־90%, מתוך תקווה שהשווקים ייתנו לך את הבונוס על ההשקעה במניות. למשקיע סולידי יותר מומלץ לחלק את התיק 70% במניות ו־30% באגרות חוב".

פרנקל גם מספק חלוקה פנימית של כל רכיב: "60% מהרכיב המנייתי כדאי להשקיע בשוק המניות העולמי, בעיקר ארה"ב ובעיקר בתחומי הטכנולוגיה, בבנקים ובבריאות ו־40% בשוק המקומי. ברכיב של האג"ח כדאי להטות לכיוון של אג"ח קונצרני (של חברות) אבל זה תלוי באופי של המשקיע".

ומה לגבי השקעה בזהב? שאמורה לגדר את הסיכונים בשווקים? פרנקל לא מאמין במתכת היקרה. "יש לנו קרן זהב, אבל אני מסתכל על הזהב במשך שנים ולא רואה שהוא מתגמל. דיברו עליו כחוף מבטחים אבל אני לא רואה שם תשואות, לא ריבית ולא דיבידנדים. הוא לא נותן את מה שחשבו שייתן. אבל אם יש משקיעים סולידיים שרוצים לקנות קצת זהב? אפשר".

"כשהמלחמה תסתיים השקל ירוץ"

מפרוץ המלחמה נרשמת טלטלה בשוק המט"ח. אחרי שבשבועות הראשונים לקרבות, הדולר נסק לשיא של 16 שנה ולשער של יותר מ־4 שקלים, בחודש האחרון המטבע הישראלי מתחזק בעקביות מול מקבילו האמריקאי.

עכשיו זה זמן שקל או דולר?
פרנקל נזהר: "מסוכן לענות על שאלה כזו, אבל לדעתי הדולר צריך להיות הרבה יותר נמוך, אולי לא חזרה ל־3.3 שקלים לדולר, אבל הכיוון צריך להיות למטה. בגלל המלחמה והחששות מהסלמה בצפון הוא קפץ ל־4 שקלים ויותר, אבל אני מעריך שלא תתפתח מלחמה אזורית של איראן וחיזבאללה, וכמובן - בהנחה שהנושא של החקיקה המשפטית לא חוזר לשולחן".

אז מה יקרה בתרחיש האופטימי לשקל ומה יקרה בתרחיש פסימי?
"השקל יכול להתחזק אם חוזרים לתקופה יותר נורמלית. אם נפתור את הבעיות בצפון ללא מלחמה או אחרי מלחמה שננצח בה, ואם תקום ממשלה יותר מתונה. השקל לא זז עכשיו כי הכל בסימני שאלה. לא סיימנו את המלחמה בדרום, עוד לא נכנסנו לחלק הדרומי של הרצועה ויש גם את השאלה של כמה זמן זה ייקח כי כל יום עולה לנו הרבה כסף. כל כך הרבה סימני שאלה שהשקל לא יכול להתחזק עד שכל אלה ייפתרו. בטווח הנראה לעין הדולר ינוע בין 3.7 שקלים ל־3.9 שקלים, כלומר בין איפה שהוא נמצא היום להתחזקות של הדולר אם יקרו דברים שליליים במלחמה או בממשלה".

כשהמלחמה תסתיים נראה את השקל מתחיל לרוץ?
"אני חושב שכן".

זה הראיון הראשון של פרנקל מאז מכר את חלקו באפסילון, אותו ייסד לפני יותר מ־30 שנה, להפניקס. הוא מכר את חלקו (32%) בשנה שעברה במסגרת עסקה שבה נמכר בית ההשקעות לאקסלנס מבית הפניקס תמורת סכום שהוערך בשוק בכ־100 מיליון שקל. את יתרת המניות מכרה באותה עסקה דיסקונט השקעות (דסק"ש). פרנקל מתאר שיתוף פעולה חיובי עם הפניקס: "המנהלים והעובדים נשארים לעשרות שנים ואנשי הקרנות והאנליזה שלנו נקלטו באקסלנס. זה עובד טוב והקשר בינינו מצוין".