ענקית הובלת המכולות הדנית מארסק, המדורגת במקום השני בעולם בתחום עם כ־14.8% מכלל הסחר, הודיעה כי החליטה להסיט שתי ספינות שלה מהים האדום בשל קשר ישראלי: ליסה, שהגיעה מהודו והופנתה לנמל סלאלה בעומאן, ומארסק פגאני, שיצאה מקייפ טאון והוסטה למונדרה בהודו. הצעד התבצע משום שלשתי הספינות יש קשר ישראלי. קבוצת XT בראשות אודי אנג'ל (50% מהבעלות של אנג'ל ו־50% של עידן עופר) חוכרת אותן, ומארסק חששו כי גם ספינות אלה יהוו יעד למתקפה חות'ית.
● מחירי התובלה הימית נחתכו, סין עלולה להפיל אותם עוד יותר
● השלכות משמעותיות על המשק: צים משנה מסלולי תובלה עקב האיומים על ספינות
● התקפות החות'ים בים האדום: מחירי התובלה מסין לישראל עלו, ספינות משנות מסלול
● שיטה פיראטית חדשה ומתוחכמת: התקיפה של הספינה בבעלות ישראלית וההשלכות
● האמריקאים חשפו: כך חילצנו את הספינה של אייל עופר
"ההחלטה התקבלה בשל שיקולי זהירות שכללו כמה משתנים, שבראשם ביטחון הצוות, האוניות והסחורות", נמסר ממארסק. לפי הערכות, הצעד יוביל לעיכוב של לפחות שבוע בהובלת הסחורות. קבוצת XT מפעילה צי של 18 ספינות, ובדומה לאונייה CMA CGM Symi, אחד הבעלים שלה הוא עידן עופר.
ההחלטה של מארסק התקבלה לאחר הודעת צים כי היא מבצעת שינויים בקווי התובלה שלה מהמזרח לישראל עקב החמרת מצב הביטחון הימי בים האדום ובים הערבי. החברה הודיעה כי היא "שומרת על המחויבות שלה לשרת את הנמלים בישראל ובמזרח הים התיכון", אולם היא מבצעת התאמות בהתאם לפרוטוקולים מחמירים של בטיחות.
על-פי הודעת החברה, "לאור הסיכון למעבר בטוח בים הערבי (מול חופי המפרץ הפרסי וחצי האי ערב) ובים האדום, צים נוקטת צעדים 'פרו-אקטיביים' זמניים כדי להבטיח את הביטחון של הצוותים, האוניות והמטענים של הלקוחות באמצעות שינויי נתיב לחלק מהספינות שלה. כתוצאה מצעדים אלה ניתן לצפות לזמני שייט ארוכים יותר, למרות שנעשים כל המאמצים להקטין למינימום את השיבושים".
אולם, מארסק היא חברה גדולה בהרבה מצים: בתחום הובלת המכולות היא עומדת על 4.1 מיליון Teu, לעומת חצי מיליון של צים, מה שמעמיד אותה במקום השני בעולם בתחום - כאשר צים במקום העשירי. המשמעות היא שמארסק חולשת על 14.8% מהסחר העולמי, בזמן שצים על 2.1%.
שלוש מתקפות
המגמה הזו מתרחשת בשל שלוש המתקפות על אוניות בעלות קשר ישראלי בשבוע החולף. ביום ראשון שעבר התרחשה התקרית הראשונה. אוניית הגלנוע (Ro-Ro) "גלקסי לידר" שבבעלות חברת ריי שבשליטת רמי אונגר נחטפה בים האדום, תוך השתלטות מוסקת של החות'ים שהתבצע בעזרת מי 17 מתוצרת רוסיה. החטיפה התרחשה לא הרחק מבאב אל-מנדב, המיצר שמחבר בין הים האדום לבין מפרץ עדן.
במיצר שבקצה הים האדום עובר כ-14% מהסחר הימי העולמי, כ-30 אלף ספינות בשנה שלא יכולות להתחמק מהחות'ים. זאת, משום שרוחבו של הים האדום הוא כ-200 ק"מ, אבל המצר שנמצא בין תימן לג'יבוטי הוא ברוחב של פחות מ-20 ק"מ. בד-בבד, בבאב אל־מנדב עוברים 6.2 מיליון חביות נפט ביום (כלל ההפקה העולמית עומדת על כ-80 מיליון חביות ביום) ויותר מ-50 מיליון טונות תבואה ביום.
מעבר לכך, חשיבות הים האדום כולו לשייט העולמי נובעת גם מתעלת סואץ - נתיב השייט השלישי בהיקפו בעולם. זהו המסלול הקצר ביותר בין אסיה לאירופה, שדרכו עוברים כ־19 אלף ספינות ביום וכ־30% מכלל תנועת המכולות העולמית.
התקיפה השנייה נגד יעד ישראלי באזור תימן בסוף השבוע החולף הייתה תקיפת מל"ט מתאבד מתוצרת איראן, שאהד־136, את אוניית המכולות CMA CGM Symi בבעלות חברת Eastern Pacific Shipping של עידן עופר בצפון האוקיאנוס ההודי. כתוצאה מהתקיפה נגרם נזק, אך הצוות לא נפגע.
לא הרחק ממקום התקיפה של Symy, כ־54 מייל ימי מחופי סומליה, התרחשה ביום ראשון תקיפה של שתי סירות על המכלית Central Park - שבבעלות חברת זודיאק שבשליטת אייל עופר. לפי הודעת פיקוד מרכז האמריקאי, ספינת USS מייסון, עם הסירות וכלי הטיס המלווים שלה מהכוח לסיכול פיראטיות, הגיבו לקריאת מצוקה של "סנטרל פארק" לאחר שהותקפה. עם ההגעה, הכוחות דרשו את שחרור הספינה. לאחר מכן, חמישה תוקפים ניסו להימלט באמצעות סירה קטנה, והתבצע מצוד שבסיומו נלכדו החמישה.
לפי הפנטגון, התוקפים היו סומלים, אך לאחר שחרור הספינה, שוגרו שני טילים בליסטיים מאזור שנמצא בשליטת החות'ים בתימן לעבר USS מייסון ו"סנטרל פארק". הטילים נפלו במימי מפרץ עדן, אבל עצם מתקפת הטילים החות'ית עשויה להבהיר כי הם היו, בלשון המעטה, בסוד העניינים של המתקפה.
ההודעה של הפנטגון כי התוקפים היו סומלים ולא חות'ים הובילה לחשש מצד חברות הספנות. זה יותר מעשור שקיימת שליטה באזור מפרץ עדן בכל הנוגע למאבק בפיראטים הסומלים. עד שהושגה אותה שליטה, דירוג הסיכון של האוקיאנוס ההודי היה גבוה, מה שהשליך במישרין על הוצאות גבוהות יותר. כיום נתפס האיום החות'י ככזה שמשליך על ישראל בכלל, ואילו איום סומלי על כולם. לכן, נוצר ויכוח בין חברות הביטוח לבין מערכת הביטחון האמריקאית על דקויות ששוות מיליוני דולרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.