מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

ראש אמ״ן האלוף אהרון חליוה הודיע היום על פרישה מצה״ל. בעקבות כך אנחנו מגישים לקוראים מחדש את כתבת הפרופיל על חליוה ועל תקופה כהונתו כראש אמ"ן

"צה"ל ומדינת ישראל הופתעו ונתפסו לא מוכנים. המלחמה הנוראה, שנטלה חיי אלפי חיילים ופצעה רבבות בגוף ובנפש, טלטלה את ישראל, את צה"ל ואת אגף המודיעין, שכשל במשימת ההתרעה". את הדברים האלה אמר ראש אמ"ן אהרון חליוה לא על חרבות ברזל, כי אם על מלחמת יום הכיפורים, שבספטמבר האחרון צוין יום אמ"ן בסימן 50 שנה לה. גלובס דיבר עם עשרות אנשים במטרה לשרטט את דמותו רבת הניגודים של מי שמוביל את אמ"ן בנקודת שבר.

● איך צריך לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר? התשובה של האלוף לשעבר
● האלוף שמסביר: זה הקלף האחרון של יחיא סינוואר

מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, שגבתה חייהם של אזרחים ישראליים וחיילים רבים והביאה לתפיסת מספר רב של חטופים בידי חמאס, החזירה לציבור את תחושת הכשל של גופי הביטחון, של הממשלה ושל אגף המודיעין בפרט. ונראו כי התרעות היו: בחודש יולי השנה, לפי הפרסומים, נגדת ותיקה ביחידת 8200, הממונה גם על תחום מחקר תורת לחימה בחמאס, התריעה בשרשור מיילים על המתקפה העתידית. בין היתר הזהירה כי לחמאס היכולת לתקוף באופן נרחב הרבה יותר ממה שצה"ל ערוך אליו. עוד פורסם כי קצין בכיר ביחידה אמר לאותה נגדת כי זהו תרחיש דמיוני.

למרות שלל פרסומים לכאן ולכאן, לא ברור אם המידע אכן הגיע לחליוה או לא.
יחד עם זאת בשורה של פרסומים וגילויים שנוספו מאז פורסמה הכתבה הזו לראשונה עלו עוד ועוד אינדיקציות תמוהות ביחס להתנהלותו, כמו למשל פרסום של התוכנית עובדה לפיו חליווה התעורר בלילה של בין ה6-7 באוקטובר בחופשה באילת לטלפון שבו נמסר לו על סימנים מוקדמים לתקיפה אך הוא ביטל אותם ואף לא עלה לשיחה עם הרמטכ״ל בנושא.

בעקבות שלל הפרסומים והעדויות התמודד חליוה בחודשים האחרונים גם עם החזית התקשורתית. אמנם החזית הזאת אינה זרה לחליוה, שידוע, להבדיל מקודמיו בתפקיד וממקביליו לדרגת האלופים, כאיש מאוד נוכח בתקשורת הציבורית. "הוא קרוב להרבה עיתונאים, ואפשר להגיד עליו שהוא האיש הכי מקושר במטכ"ל", אומר לגלובס גורם המקורב לחליוה. לדבריו, מבחינת התנהלות מול ועם אמצעי התקשורת, "הוא יודע אפילו יותר מדובר צה"ל בכל העולמות האלו".

הקשרים ההדוקים עם צמרת התקשורת הישראלית מגיעים אצלו גם מבית. חליוה היה נשוי לשירה מרגלית, בתו של דן מרגלית, מאנשי התקשורת הוותיקים והבכירים בתעשייה הישראלית, ולהם ילדים משותפים. מרגלית עצמה כיהנה בעברה כמשנה למנכ"ל חברת רשת, ונשואה כיום לאילן שילוח, מנכ"ל מקאן תל אביב, אחד ממשרדי הפרסום הגדולים בארץ.

מלבד רשת הקשרים הענפה של חליוה הוא חונן גם בהרבה כריזמה. "הוא מאוד חכם ושונה בנוף הצה"לי", מספר מקורב. מכר אחר מוסיף: "הוא מאוד בלתי אמצעי, גם מבחינת השפה הצבאית וגם מבחינת השפה האזרחית. לפעמים הוא אף מדבר בבוטות, ובאופן מאוד מוחצן. איש מאוד כריזמטי". השילוב של קסם אישי, אהבת הבמה ורשת הקשרים הענפה איפשרו לחליוה לבסס לאורך השנים את תדמית איש הצבא הצבעוני, החריג, וגם כזה שלא מתבייש להודות בחיבתו למנעמי החיים.

בראיון שנערך איתו לפני למעלה משני עשורים, בשנת 2000, כששימש כמג"ד צנחנים, אמר חליוה: "אשתי מקפידה לקחת אותי הרבה לאירופה. ניו יורק עיר מדהימה. הלוואי ויכולתי להקדיש לה שנתיים מחיי, יש לי חבר שיחד היינו מ"פים, עכשיו הוא בוונצואלה, גר על אי. הייתי אצלו פעמיים ובקרוב אני רוצה לנסוע אליו שוב. הייתי במלדיבים, בסינגפור, בתאילנד, בקליפורניה, אמסטרדם בעיני היא עיר מדהימה. את פריז אני מאוד אוהב, אוכל מעולה, אחלה קניות, אווירה על הכיפאק. גם סיני נהדרת". באותה הכתבה הוא פירט על שלל מסעדות בתל אביב שהוא אוהב לפקוד ועל קשריו הקרובים עם דמויות מפתח בחיי הלילה של העיר.

"הוא בפירוש חי טוב", מספר לגלובס מכר שלו. "הוא בחוץ לארץ כל הזמן, בחופשות סקי. כשהוא בארץ, בכל שבת כמעט הוא עושה צניחות פרטיות מאוד יקרות בכל מיני מקומות". מכר אחר מוסיף כי חליוה הוא "איש של ניגודים, ואיש מאוד מורכב. מצד אחד ישנה הכריזמה והחוכמה, מצד שני הקשרים, הכסף והנהנתנות".

עבר של התבטאויות בעייתיות

חליוה, בן 56, נולד וגדל בחיפה. את שירותו הצבאי החל בצנחנים בשנת 86'. משם התקדם לצמרת הפיקודית הצה"לית ועבר שלל תפקידים נחשבים בדרך. בין היתר שימש כראש אג"ם, ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, מפקד עוצבת האש, מפקד חטיבת הצנחנים ומפקד בה"ד 1. בשנת 2016 קיבל את דרגת האלוף, וגם מונה לתפקיד ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה.

"בצבא הוא נחשב עד האירוע הזה כרוק סטאר, אם לא היה מבוגר יחסית היו מדברים עליו לרמטכ"לות", מספר לגלובס מכר של חליוה. ואכן, לאורך השנים, בכתבות רבות להן התראיין, תואר חליוה כקצין מרתק, רחוק מחד-ממדיות, פיקח וגם ישיר עד כדי בוטות לפעמים.

כך למשל בשנת 2010, כשכיהן חליוה כמח"ט הצנחנים, פורסם כי בשיחות סגורות אמר על מסלול ישיבות ההסדר כי זהו מסלול שאינו מקובל עליו: "אגיד לכם את האמת - אני שונא, לא סובל, את המסלול הזה. אני לא חושב שהוא ערכי". בהזדמנות אחרת, כך פורסם, אמר כי מדובר במסלול "לא כלכלי", וגם שהוא מעדיף שלא לקדם בני מסלול ישיבות הסדר לקצונה. עוד אמר בזמנו בשיחות עם חיילים, בהקשר למסלול הבני"שים (בני ישיבות), כי "מה אני אגיד לפלוגה שאין לה עכשיו סמ"פ? שהוא במילואים? אני מעדיף לקחת מישהו פחות טוב שיישאר לי לשלושה-ארבעה תפקידים מאשר בני"ש, שישתחרר לאחר תפקיד אחד. זה לא משתלם לי".

בשנת 2012 התפרסמה התבטאות נוספת של חליוה, הפעם נגד משתתפי המחאה החברתית. לפי הפרסומים, אמר אז חליוה לחיילי המילואים כי "בגלל שהשתתפתם בהפגנות, אין טילים". טענתו הייתה כי ההפגנות במסגרת המחאה החברתית הובילו לקיצוץ תקציב הביטחון ובהתאמה - עוצמת צהל פחתה. עוד פורסם כי חליוה, המתגורר בצפון תל אביב, אמר באותה שיחה כי היה מחליף חלק מהשכנים שלו.

כחמש שנים לאחר מכן הסתבך חליוה בסערה תקשורתית נוספת. בהיותו ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל פורסם כי חליוה הורה להפסיק שיעור תורה שנערך מדי יום ראשון לחיילים בעיר הבה"דים שבנגב. החלטה זו עוררה מחאה שהגיעה עד לרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט. מאות חיילים חתמו על עצומה הקוראת להחזרת שיעורי התורה. התגובה שהתקבלה מדובר צה"ל בזמנו טענה כי מדובר בהחלטה טכנית, בשל העובדה כי "שיעור התורה שהופסק התקיים מחוץ לקריית ההדרכה בחניון ההיסעים ואין כוונה לאפשר העברת שיעורים מכל סוג שהוא במתחם זה".

"זה קרב חייו, הוא מתעסק במורשת שלו"

"אם לא ה-7 באוקטובר הוא יכול היה להיות באיזה תפקיד פיקודי שהיה חפץ בו", מספר לגלובס מכר נוסף. אחר מספר על הקשרים הקרובים של חליוה עם צמרת הצבא: "מי שמינה אותו לתפקיד היה אביב כוכבי. מקור החיבור ביניהם הולך אחורה, לימיהם המשותפים בצנחנים. כוכבי היה אז המח"ט והוא היה המג"ד שלו ומאז הם הולכים יחד".

 הרמטכ''ל לשעבר אביב כוכבי / צילום: יוסי כהן

בני גנץ ידוע גם הוא כמקורב לחליוה. בזמן שגנץ היה מפקד חטיבת הצנחנים, התמנה חליוה למפקד גדוד 202 באותה החטיבה. לאור התגברות המתקפות התקשורתיות נגד חליוה, התולות בו את האשמה המרכזית לכשל המודיעני החריף טרם אירועי ה-7 באוקטובר, יצא גנץ להגנתו בציוץ: "ראש אמ"ן, כמו גם הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד ושאר ראשי הזרועות ואנשיהם - עסוקים כל כולם בניהול מלחמה ובהשגת מודיעין קריטי למטרות המלחמה. הוא וכל פקודיו קריטיים לנצחון במלחמה, ולהם ולו יש גיבוי מלא. יהיה זמן לביקורת, יהיה זמן לתחקירים, עכשיו נלחמים ומנצחים".

לדברי מקורב, חליוה תפס מיד את תמונת המצב ואת גודל האירוע ואת העובדה שיאלץ להתפטר. "הוא הבין את התמונה ברגע הראשון, הבין שזה נגמר. לראיה, מספר הפעמים שהצהיר בפומבי שהוא לוקח אחריות מלאה", מספר מכר של חליוה. "מה שהוא לא הבין זה עד כמה הוא יהיה מטרה תקשורתית", אומר אותו מכר, מה שמפתיע בהתחשב ביכולת של חליוה להתנהל מול כתבים כמו דג במים. לדבריו, "עוצמות המתקפה התקשורתית קשות לכל משפחת חליוה".

כל הבעיות של חליוה, כך סבור אותו מקורב, חוברות יחד לרגע הזה. "זו הטרגדיה שלו, כל הדברים הבולטים שבו, השיוך הפוליטי שעשו למשפחה שלו, האופי שלו, האמירה שהוא פסקן, הכל מתנקז לדמות שלו". לדבריו, מה שהפך את חליוה לכזה "רוקסטאר" ולחריג בנוף הצבאי, תדמית ששירתה אותו בחיוב בעשורים האחרונים - זה בדיוק מה שמופנה נגדו כעת ומושך אליו עוד ועוד אש. "חליוה עומד להתפטר", הוא פוסק. "גם כי הוא לא ייתן לאף אחד את התענוג של לפטר אותו, וגם כי זה לא קרב שהוא יכול לנצח בו. הקרב הזה כבר אבוד. הוא מתחיל לעבוד על הקרב הבא, שזה היום שאחרי המלחמה".

מכר אחר מוסיף: "מבחינת חליוה, הוא כבר לא בצה"ל והוא גם מדבר על זה בפומבי. ברור לו שהקדנציה שלו הסתיימה. השאלה היחידה היא המורשת. הוא בטוח שהביביסטים תופרים לו עכשיו תיק ולכן הוא נלחם תקשורתית, מתדרך באופן ישיר או עקיף אנשי תקשורת. אבל אין ספק, לא לו ולא לאחרים, שיש לו אחריות. השאלה היא עד כמה".

"החלטות שנתפסו כלגיטימיות והתבררו כטעות"

ואכן, שאלת האחריות בלתי נמנעת. הכשל, כך מצטייר, הוא רב-מערכתי. בעוד שבצמרת השלטון מעטים, אם בכלל, לקחו אחריות. בגזרת גורמי הביטחון התמונה שונה. הרמטכ"ל לקח אחריות וגם חליוה נשא באחריות מלאה על הכשל החמור של הגוף בראשותו. "חוסר ההבנה של האירוע וגם התוצאה, אלה לא דברים שאפשר לעבור הלאה כאילו כלום. אבל זה לא אומר שכל ההחלטות שהתקבלו בעבר היו לא לגיטימיות", אומר לגלובס גורם בכיר שמכיר את חליוה. לדבריו, "צריך להבחין בין מה שקרה ב-7 באוקטובר, החומרה של חוסר תפיסת התמונה וההתמודדות המבצעית באירוע, לבין הדיון על הקונספציות. האנשים הללו, בכל הדרגות, קיבלו החלטות שבזמן קבלתן נתפסו כלגיטימיות, ובדיעבד התבררו כטעות".

לדבריו, "הוא אמנם שגה קשות, והארגון שלו שגה קשות, והוא אכן ילך. אבל הבעיה של אגף המבצעים הייתה לאורך הגזרה כולה. נכון שהיו כמה צדיקות בסדום שידעו לפענח את המתרחש, אבל הנורמה ראתה את הדברים בדיוק כמו שהעומדים בראש הארגון, בהם חליוה, ראו את הדברים".