מה עומד מאחורי קרב של וורן באפט עם רשת תחנות דלק

מה עומד מאחורי הסכסוך בין וורן באפט ורשת תחנות ריענון בארה"ב? איל ההשקעות האמריקאי ובעלי רשת תחנות הדלק Pilot Travel Centers (PTC), ג'ימי הזלם, מתווכחים על שיטת ניהול החשבונות, שעל פניו מדובר בנושא שולי. אולם, הסכום המונח על הכף עלול להגיע ל־1.2 מיליארד דולר ומייצר סערה חדשה בארה"ב.

● ה"ניו יורק טיימס" בגילויים חדשים על הכסף שמימן את מתקפת חמאס
● שאלות ותשובות | אחרי ההודעה הזו לארה"ב יהיה קשה להימנע ממלחמה אזורית

באפט משמש כיו"ר ומנכ"ל ענקית ההשקעות ברקשייר הת'אוויי. הזלם, בעלי קבוצת הפוטבול קליבלנד בראונס יחד עם אשתו די הזלם, הפך את רשת תחנות הריענון שהקים אביו, PTC, לאימפריה ואז מכר את רוב מניותיה לברקשייר. כעת, שני הצדדים מנהלים מאבק משפטי לגבי שיטת ניהול החשבונות הנכונה לדיווח על הרווחים של PTC. התוצאות בבית המשפט בדלאוור יקבעו כמה ברקשייר תצטרך לשלם להזלם כדי לרכוש את יתר מניות החברה שבבעלותה (20%).

כחלק מהמשפט, עורכי הדין של הזלם טוענים כי ברקשייר נקטה צעדים שעיוותו את הרווחיות של PTC - מה שכעת עלול לפגוע בשוויה במסגרת העסקה. לעומת זאת, בברקשייר הודיעו שפעלו מתוקף זכותם. לפי החברה, הזלם ניסה לשחד עובדים שינפחו את התחזית לרווחים של PTC בטווח הקצר, כך שירווח יותר מעסקת המכירה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט, הכחיש הזלם את ההאשמות וכינתה אותן "תיאוריה פרועה". 

 תחנת דלק של רשת Pilot Travel Centers (PTC)

"רווחיות לא מודדים במהירות"

ברקשייר רכשה את רוב מניותיה של PTC בהדרגה במשך שש שנים. אם העסקה הסופית תצא לפועל, המחיר ייקבע בהתאם לנוסחה מוסכמת בחוזה לפיה הסכום יהיה גבוה פי 10 מהרווחים של השנה הקודמת (לפני ריבית ומס - EBIT), עם מספר שינויים קלים. זו הנוסחה שהצדדים נצמדו אליה בעבר. לפיכך, לברקשייר, שרכשה עד כה 80% ממניותיה של PTC בעבור 11 מיליארד דולר, יש תמריץ לכך שמחיר העסקה יהיה כמה שיותר נמוך. מנגד, המטרה של הזלם, שעדיין יושב בדירקטוריון של PTC לצד אביו, כמובן הפוכה והוא שואף שהחברה תציג רווחיות שיא.

"הסכסוך מדגים את הקושי במבנים תאגידיים", אומר ג'ורדן בארי, מרצה למשפטים באוניברסיטת דרום קליפורניה. "סעיפי EBIT, כמו במקרה של PTC, אמנם יכולים להשפיע לחיוב ולעודד צמיחה, אך מצד שני מדרבנים מנהלים להגיע לרווחיות כמה שיותר גבוהה בכל מחיר; לפעמים זה עלול להגיע על חשבון דברים אחרים - וזה לא טוב". כך למשל, אומר בארי, מצב כזה עשוי לעודד חברה העומדת לרכישה לחתום על חוזים במחירים נמוכים רק כדי שייחתמו באותה שנה. "רווח, כמובן, אינו דבר שמודדים במהירות ובחדות. מדובר במבנה חשבונאי שמוכתב על ידי כללים שונים ושיטות שונות", הוא מוסיף.

השיטה השנויה במחלוקת שבבסיס המאבק

במקרה של ברקשייר־PTC, הוויכוח עוסק בשיטת דיווח פיננסית שנקראת Pushdown Accounting (המוכרת בתרגום חופשי כ"חשבונאות דחיפה"). לפיה השיטה, החברה הרוכשת יכולה להעריך מחדש את כל הנכסים וההתחייבויות של החברה הנרכשת, וכך למעשה "לדחוף למטה" את מחיר הרכישה שהוצע תחילה ולהשתמש בו כבסיס להערכות חדשות. מדובר בשיטה חוקית בארה"ב, ולחברות יש טווח החלטה רחב איך ליישם אותה. יש לציין שאם הן מחליטות לחשב לפיה - לא ניתן לשנות את ההחלטה.

הזלם טוען שברקשייר השתמשו בשיטה הזו וכך פגעו ברווחים של PTC במטרה להוריד את מחיר הרכישה. לעומת זאת, בענקית ההשקעות אומרים שב־PTC בעצמם בחרו ליישם את שיטת Pushdown Accounting בזמן שהזלם עדיין היה בעל השליטה בחברה. עוד מוסיפים בברקשייר שכך העלה הזלם את המחיר שקיבל מוקדם יותר השנה, כשברקשייר רכשה כ־80%. הזלם מכחיש, וטוען שברקשייר הציגה טענה זו רק לאחר שהמאבק המשפטי נגדה החל בחודש אוקטובר.

ההמתנה שהובילה להסתבכות העניינים

לדברי הזלם, הוא המתין שברקשייר תסכים לקבוע את המחיר של ה־20% הנותרים מבלי להשתמש בשיטה השנויה במחלוקת. אולם, בעקבות שיחת טלפון שנערכה ב־13 באוקטובר בין באפט לאביו בן ה־92 של הזלם, ג'ים הזלם השני, במקביל לשורת התכתבויות שנעשתה ב־18 באוקטובר בין הצדדים - העניינים החלו להסתבך.

הזלם טוען שלא הצליח לקבל תשובה ישירה לפנייתו האם ברקשייר מתכוונת לפעול לפי שיטת Pushdown Accounting - ואז, ב־23 באוקטובר, המאבק המשפט נגד ענקית ההשקעות יצא לדרך.