המגמות שסוחפות את משרדי עורכי הדין בזמן המלחמה

המשבר הכלכלי שאליו נקלע המשק הישראלי בעקבות המלחמה, שהחל עוד קודם לכן השנה, לא פסח על ענף עריכת הדין. בתי המשפט הושבתו כמעט לחלוטין ורק החודש חזרו לפעילות שוטפת, מספר העסקאות בשוק ירד, ועורכי דין רבים גויסו לשירות מילואים.

המשרדים מרגישים האטה בעבודה בעיקר במחלקות הנדל"ן, ליטיגציה, הייטק ומיזוגים ורכישות. כתוצאה מכך, ההערכה היא שהבונוסים השנה יפחתו, וכך גם העלאות השכר. 

● בלעדי | פירמות עורכי הדין הגדולות עוצרות את הבונוסים לעובדים כדי להימנע מפיטורים וחל"ת
● בלעדי | המיזוג החדש במשרד עורכי הדין הגדול
● כך מתמודדים במשרדי עורכי הדין עם הפגיעה הכלכלית של המלחמה

למרות זאת, בחודש האחרון ניכרת מגמה בקרב המשרדים הגדולים להרחבת הפעילות בדרך של מיזוגים, צירוף שותפים ועורכי דין וכן הרחבת תחומי השירות. השאיפה שלהם בשנים האחרונות, לתת שירות one stop shop כדי למשוך לקוחות גדולים יותר וקהלים חדשים, נמשכת גם עתה.

חמישה משרדי עורכי דין גדולים החליטו על צירוף שותפים, חיזוק תחומי פעילות ומיזוגים. הצעד המשמעותי ביותר הוא במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר, שממזג לתוכו החל מסוף דצמבר את משרד כהן וילצ'יק הוותיק, שנוסד לפני 27 שנים וכולל 20 עורכי דין ושותפים. המשרד הממוזג ימנה כ־260 עורכי דין וכ־400 עובדים בסך־הכול. החיזוק הוא בתחומי התכנון והבנייה, נדל"ן וחדלות פירעון. 

מיזוג נוסף, קטן יותר, בוצע במשרד פירון, שצירף את משרדו של עו"ד שלמה כרוב, העוסק בתחום האזרחי־מסחרי. יחד עם כרוב הצטרפו שני שותפים ועו"ד. בנוסף, למשרד פירון הצטרף עו"ד גדעון חתוכה, מעורכי הדין המנוסים בתחום הנדל"ן ובפרט בליווי תהליכי שינוי של קרקעות חקלאיות ובהשבחת נדל"ן מניב.

 מיזוג משרדי פירון וכרוב / צילום: ענת טל

"התמחור של צירוף שותפים אמור להשתלם"

במשרד ש. הורוביץ הקימו תחומי עיסוק חדשים, ושני שותפים צורפו להובלתם. עו"ד גל ארד־כהן תוביל את תחום הקריפטו, הכולל הבטחת עמידה בחוקים ורגולציה בינלאומית. עו"ד אייל ברוק יוביל את תחום הבינה המלאכותית, המתפתח בכל הנוגע לפיתוח, רישוי ושימוש בטכנולוגיות.

במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו הרחיבו את פעילות המחלקה המסחרית וצירפו החודש כשותף את עו"ד אמיר גרובר למחלקת ההייטק. יחד עימו הצטרף עו"ד יוסף מארק, המתמחה בחברות סטארט־אפ וביוטק.

משרד הרצוג צירף בנובמבר כיועץ בכיר את יו"ר בנק לאומי לשעבר, עו"ד ד"ר סאמר חאג' יחיא, שהיה מתמחה במשרד לפני 25 שנים. את התפקיד הוא עושה במקביל לפעילותו בתחום ההשקעות וכחבר ויו"ר דירקטוריונים של חברות בינלאומיות.

במשרד נשיץ ברנדס אמיר גויסו למעלה מ־40 עורכי דין, ולרבים מהעובדים יש בני זוג וילדים שנלחמים בעזה. עו"ד טל אליאסף, השותף המנהל במשרד, אומר כי "אלה ימים לא פשוטים לעם ישראל ולמשק הישראלי, אבל אנחנו מחויבים להמשיך לפעול ולקיים שגרה בצל הלחימה, על־מנת שהעתיד שלנו כאן יהיה טוב יותר".

לדבריו, המיזוג החדש "מחזק תחומים שאנחנו מעריכים שבהם תהיה יותר פעילות בתקופה הקרובה". כך למשל, בתחום חדלות הפירעון והנדל"ן.

"לצערנו, אנחנו צופים גידול בכמות החברות שיימצאו באזורי חדלות פירעון בחודשים הקרובים, ולכן חשבנו שזה יהיה נכון להגדיל את המחלקה שלנו שעוסקת בתחום. אנחנו גם מאמינים שבתום המלחמה תחזור להיות תנופה בשוק הנדל"ן, ולכן חשבנו לנכון לחזק את תחום התכנון ובנייה, שבו מתמחה משרד כהן וילצ'יק".

גם במשרד ש. הורוביץ מסבירים את המהלך כראייה קדימה. עו"ד עמית שטיינמן, שותף מנהל במשרד, מסביר את השיקולים הכלכליים בהרחבת תחומי פעילות גם בתקופה זו. "כמשרד שהוא one stop shop, שמנו לנו ליעד להרחיב את היקף השירותים שאנחנו מעניקים, לרבות באמצעות כניסה לתחומים חדשים. העיקרון של הפיתוח העסקי הוא להסתכל קדימה, מה היעדים שלנו לעתיד".

לכן, אומר שטיינמן, "גם אם השוק בנקודה פחות טובה היום, אנחנו לא מקצצים בפיתוח העסקי. אנחנו זהירים ונוקטים גישה שמרנית, נוכח חוסר היציבות והאי־ודאות, אך מביאים בחשבון למשל שבינה מלאכותית ונכסים דיגיטליים הם הדבר הבא, ולכן החלטנו עכשיו לפתח את התחומים הללו".

עו"ד שטיינמן מוסיף כי "התוכנית העסקית היא לטווח של מספר שנים קדימה, ולכן התמחור הכלכלי של צירוף שותפים מחוץ למשרד לצורך פיתוח תחומים חדשים אמור להשתלם. בפועל תיתכן ירידה בטווח הקצר, אולם המחשבה היא על הטווח הרחוק".

עו"ד זהר פישר, מייסד חברת רובוס, העוסקת בעריכת מיזוגים ובהתאמה בין הצורך לביקוש, אומר כי המגמה בחודש האחרון היא תוצאה של תהליכים שהחלו חודשים קודם לכן.

פישר מספר כי "תחום המיזוגים עד לפני המלחמה היה במגמת עלייה איטית. המהפכה המשפטית עצרה תהליכים. הירידה בתחום הנדל"ן וההייטק תרמו לירידה משמעותית. לקראת פתיחת שנת המשפט בספטמבר 2023 ראינו יותר בקשות של משרדים בינוניים וגדולים למיזוגים, ושותפים שמבקשים להצטרף למשרדים. המלחמה עצרה את הכול בבת־אחת. אבל בחודש השני למלחמה וכעת החלו מהלכים".

לדבריו, מיזוגים וצירוף השותפים נועדו בחלק מהמקרים לפתור בעיות נקודתיות למשרד הגדול הממזג, או למשרד המתמזג הקטן: הוספת תחום עיסוק, הרחבה ועיבוי של מחלקה קיימת, הכנה לקראת פרישה של ראש מחלקה ועוד.

לצד זאת, חלק מהסיבות הן אסטרטגיות: הרחבת גודל המשרד כדי לאפשר מענה ללקוחות גדולים יותר, הכנסת תחומים חדשים והגעה לקהלים חדשים.

מעבר מהמגזר הציבורי לשוק הפרטי

תופעה אחרת שעליה מצביע עו"ד פישר היא עזיבת השירות הציבורי שהחלה בשנים האחרונות. לדבריו, "השילוב של המהפכה המשפטית והמלחמה הביא בתחילה לטפטוף, שהפך לזרם של עורכי דין בכירים שיוצאים מהמערכות הציבוריות לשוק הפרטי. אם זה משהו שבעבר ליווינו אחד או שניים בחודש, עכשיו ההיצע עולה על הביקוש".

בשנים האחרונות ראינו את עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש הבכיר, שהצטרף למשרד פירון; את עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש בתחום האזרחי, שהצטרף כשותף לארדינסט בן נתן טולידאנו עם המבורגר עברון; ואת עו"ד ד"ר רועי שיינדורף, שהיה המשנה ליועמ"ש בתחום המשפט הבינלאומי, והצטרף ביולי השנה כשותף למשרד הרצוג, כראש המחלקה לבוררויות בינלאומיות.

נוסף על כך, עו"ד אלעד פנחס, ממונה במיסוי וכלכלה, שניהל את תיק הצוללות, עזב את הפרקליטות והצטרף להרצוג; ועו"ד אבי גרוסמן מרשות התחרות הצטרף ל-AYR בשנה שעברה.