להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
על רקע הטענות הרבות על מחירם הגבוה של פירות וירקות בישראל, בוצעה תחת הממשלה הקודמת רפורמה בתחום. זו כללה הורדה הדרגתית של מכסים, כך שיהיה משתלם יותר לייבא ירקות ופירות מחו"ל. כעת, תחת שר החקלאות אבי דיכטר, נראה שהרפורמה עומדת להיבלם. אלא שלפי השר הצרכנים דווקא לא עומדים להיפגע מכך.
● המשרוקית | הפייקים שהופצו ברשתות על הפעילות הקרקעית של צה"ל בעזה
● המשרוקית | אם התקציב היה נופל, שכר המורים החרדים היה מקוצץ רטרואקטיבית?
"אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", צוטט לאחרונה השר ב־ynet. אולם, "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד". כאן עבר דיכטר להציג גרף שמראה כיצד מ־2016 מדד המחירים ללא פירות וירקות התייקר ב־10.43%, ואילו מדד המחירים "המלא" עלה ב־10.58%. כלומר, הפערים זניחים. האם זאת דרך נכונה להוכיח שההתייקרות במחירי הירקות והפירות בשנים האחרונות היא אינה חריגה, ואינה שונה משמעותית מהתייקרות של שאר המוצרים?
לפני כחצי שנה הציגו גם במשרד החקלאות חישוב דומה שבסופו מסקנה דומה. הסברנו אז מדוע הצגת הדברים באופן הזה היא מטעה, ונחזור על כך גם כעת, תוך התייחסות למספרים המעט שונים שהציג השר.
ראשית לנתונים: לפי הלמ"ס, מ־2016 ועד נובמבר 2023 עלה מדד המחירים לצרכן ב־12.75% (לא ברור מהו טווח הזמנים המדויק שאליו מתייחס הגרף של דיכטר, שמדבר על עלייה של כ־10.6%, וממשרד החקלאות לא השיבו לפנייתנו בעניין). אך מה שחשוב הוא שבאותה תקופה מדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה משמעותית בהרבה, והתייקר ב־24%. כלומר, בעוד שלאורך התקופה ההתייקרות בסך עלויות המחייה שלנו (האינפלציה) עמדה על 12.75%, ההתייקרות במחירי הפירות והירקות הייתה חדה כמעט פי שניים, ובין שני המדדים נפתח פער משמעותי של יותר מ־11 נקודות אחוז (נ"א).
וחשוב להדגיש שזו אינה נקודת זמן מקרית: מאז אפריל 2018, לא היה חודש אחד שבו מדד מחירי הפירות והירקות לא היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן. בין השנים 2016-2022, הממוצע השנתי של מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה מהממוצע השנתי של מדד המחירים לצרכן בכ־4.9 נ"א בממוצע.
אז מדוע הפער בין המדד המלא לבין המדד ללא פירות וירקות הוא כה קטן, כפי שהראה דיכטר? או, במילים אחרות, מדוע ההשפעה של מחירי הפירות והירקות על המדד היא כה זניחה? התשובה לכך פשוטה: כפי שהסברנו בעבר, ההוצאה על פירות וירקות היא מלכתחילה בעלת משקל נמוך מסך ההוצאה לצריכה, והמשקל שמהווה הסעיף הזה במדד הכללי עומד על כ־3.4%. לכן, גם שינוי דרסטי יחסית במדד הזה לא יותיר חותם גדול על המדד הכללי, שהסעיפים המובילים בו הם דיור (26% מהמדד), תחבורה ותקשורת (17.5%) או מזון ללא פירות וירקות (15%).
מטעמו של שר החקלאות אבי דיכטר נמסר: "אמנם מדד הפירות והירקות עלה יותר, אך השפעתו על כיס הצרכן הייתה קטנה. לפירות וירקות יש השפעה מזערית על יוקר המחייה בישראל, לעומת דיור, אנרגיה, חינוך והוצאות נוספות בסל ההוצאות החודשי. לראיה, בסקר של הלמ״ס לשנת 2019, ניתן לראות כי משקל מוצרי המזון הטריים בסל ההוצאות המשפחתי עומד על כ-8%, כאשר רק הפירות והירקות מהווים 2.4% ממשקל המדד".
בשורה התחתונה: דבריו של דיכטר מטעים. העובדה שלעלייה במחירי הפירות והירקות הייתה השפעה קטנה על מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות, אינה מעידה על כך שאותה עלייה הייתה דומה לעלייה בשיעור האינפלציה. מאז 2016, השנה הראשונה שהופיעה בנתונים של דיכטר, ההתייקרות במחירי הפירות והירקות הייתה חדה בהרבה מההתייקרות המקבילה של "סל הצריכה" הכללי.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אבי דיכטר
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: ynet
ציטוט: "אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי, [אבל] לפי הלמ"ס, ירקות ופירות הוסיפו [למדד המחירים לצרכן] 0.15% בלבד"
תאריך: 20.12
ציון: מטעה
בשבוע שעבר, שר החקלאות אבי דיכטר כינס מסיבת עיתונאים בה שטח את תוכניתו לגבי החקלאות הישראלית. כאשר דיכטר סיפר שאחד מיעדיו הוא הגדלת הייצור החקלאי המקומי, הוא התייחס לטענה רווחת על יוקר התוצרת הישראלית: ""אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", אמר. אולם, לדבריו, "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד. האגדה שהייבוא מוריד מחירים והייצור מעלה מחירים יצרה לנו בעיות משמעותיות". כאן דיכטר גם הציג גרף, ממנו עולה שבעוד שמדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות התייקר ב-10.43% מאז 2016, מדד המחירים לצרכן התייקר ב-10.58% באותה תקופה. בדקנו האם הנתון שציין דיכטר אכן מעיד על המחיר הזול של התוצרת החקלאית.
טענה זו נטענה כבר לפני מספר חודשים על ידי משרד החקלאות - בראשו, כאמור, עומד דיכטר - ברשתות החברתיות (בפייסבוק ובטוויטר). אז, נטען בפרסומי המשרד: "לאורך העשור האחרון, מדד מחירי פירות וירקות לא השפיע כלל על מדד המחירים לצרכן" וכן ש"בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן" (ההדגשה במקור)". כבר אז בדקנו את הטענה - וכעת נתחקה שוב אחר הנתונים.
על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מדד המחירים לצרכן היה בנובמבר 2023 גבוה ב-12.75% בהשוואה לממוצע בשנת 2016 (השנה הראשונה שמופיעה בגרף שהציג דיכטר). לעומת זאת, מדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה חדה יותר - והיה גבוה ב-24% ביחס לממוצע 2016. כלומר, העלייה של מדד מחירי הפירות והירקות הייתה חדה יותר בלמעלה מ-11 נקודות אחוז (נ"א) בין 2016 לנובמבר 2023. וחשוב להדגיש שזו אינה נקודת זמן מקרית: מאז אפריל 2018, בכל חודש מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן. בין השנים 2016-2022, הממוצע השנתי של מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה מהממוצע השנתי של מדד המחירים לצרכן בכ-4.86 נ"א בממוצע. על פני תקופה זו, מדד המחירים לצרכן רשם עלייה שנתית של כ-1.4%, בעוד שמדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה שנתית של כ-2%.
אז בהינתן שמחירי הפירות והירקות רשמו עליות חדות יותר ממדד המחירים לצרכן, איך יכול להיות שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן? כפי שהסברנו בעבר, התשובה נעוצה בעובדה שההוצאה על פירות וירקות היא מלכתחילה בעלת משקל נמוך מסך ההוצאה לצריכה. מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. במסגרת מדד המחירים לצרכן נמדדים עשרה סעיפי צריכה ראשיים, ביניהם פירות וירקות. לכל סעיף יש "משקולת", כלומר חלק יחסי שונה שמשקף את החשיבות שלו במדד. וכאן ניתן לראות שהמשקל של סעיף הפירות והירקות הוא די נמוך - והוא תופס כ-3.4% בלבד מהמדד. לשם השוואה, הסעיפים בעלי המשקלים הגדולים ביותר הם דיור (26%), תחבורה ותקשורת (17.5%) ומזון ללא פירות וירקות (15%).
לכן, היות שהפירות והירקות מלכתחילה אינם בעלי השפעה ניכרת על מדד המחירים לצרכן, ניתן היה לצפות מראש ש"החסרתם" מהמדד לא תביא לשינויים משמעותיים בהתנהגות המדד. במילים אחרות, מהעובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן, לא נובעת המסקנה שמחירי הפירות והירקות לא עלו מעבר לעליית המחירים הכללית. כפי שראינו, הנתונים סותרים טענה מעין זו ומראים שמחירי הפירות והירקות עלו יותר מסל הצריכה הכללי.
מטעמו של שר החקלאות אבי דיכטר נמסר: "אמנם מדד הפירות והירקות עלה יותר, אך השפעתו על כיס הצרכן הייתה קטנה. לפירות וירקות יש השפעה מזערית על יוקר המחייה בישראל, לעומת דיור, אנרגיה, חינוך והוצאות נוספות בסל ההוצאות החודשי. לראיה, בסקר של הלמ״ס לשנת 2019, ניתן לראות כי משקל מוצרי המזון הטריים בסל ההוצאות המשפחתי עומד על כ-8%, כאשר רק הפירות והירקות מהווים 2.4% ממשקל המדד".
לסיכום: העובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן אינה מעידה על כך שהפירות והירקות לא התייקרו משנה לשנה. למעשה, מאז 2016, השנה הראשונה שהופיעה בנתונים של דיכטר, ההתייקרות של הפירות והירקות הייתה חדה יותר מההתייקרות של "סל הצריכה" הכללי. לכן דבריו של דיכטר מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
