בצל מצב כלכלי רעוע, בריטניה כנראה בדרך להדיח את השמרנים מהשלטון

מרגע כניסתו לתפקיד, לראש ממשלת בריטניה רישי סונאק לא היה יום אחד של חסד. השאלה מתי הוא יקרא לבחירות כלליות מרחפת מעל הכהונה שלו מיומה הראשון. הוא הפסיד במרוץ לראשות המפלגה השמרנית, שהדיחה את בוריס ג'ונסון, אבל נקרא לדגל לפני יותר משנה לשקם את נזקי המועמדת שניצחה, ליז טראס. בסונאק בחרו כמה מאות חברי פרלמנט שמרנים בלבד במפלגה, והלגיטימיות שלו עמדה בספק מההתחלה.

מאז מנהל סונאק קרב סיזיפי בניסיון לשקם את הפופולריות של המפלגה השמרנית. זו שג'ונסון הביא לשיא בעזרת הבטחתו ליישם את "ברקזיט", זו שרשמה בבחירות הקודמות את התוצאה הטובה ביותר שלה מאז תאצ'ר, זו שאפילו כיוונה לשרטט מחדש את קווי התמיכה הפוליטיים בממלכה. סונאק, שתמך בסילוק ג'ונסון כמנהיג אחרי שורת שקרים בהם הסתבך, נלחם בכל הכוח. אולם, הפופולריות של המפלגה בסקרים לא השתפרה מאז שג'ונסון הודח, והיא צוללת.

ב־2024 המאמצים שלו יעמדו למבחן הסופי. זו השנה שבה סונאק צפוי להכריז על הקדמת הבחירות. פורמלית הוא יכול למשוך את הבחירות עד לינואר 2025, אבל רוב ההערכות הן שיקדים אותן לאביב או לסתיו. הוא יצטרך לתזמן את המועד המתאים, בין שערורייה כזו לאחרת, ולקוות שמפלגת הלייבור - שעבדה קשות בשנים האחרונות באופוזיציה כדי לנסות ולהיראות כאופציה שפויה לשלטון, אחרי שנות השמאל הרדיקלי של קורבין - תפשל ברגע האחרון.

על רכבת שדים מאז ג'ונסון

בלב חוסר הפופולריות של השמרנים עומד המצב הכלכלי. בריטניה, שהגיבה רע למשבר הקורונה, חשופה מאוד לשינויים במחירי האנרגיה התנודתיים ובימים אלו משלמת את החשבון על הפרישה מהאיחוד האירופי. היא מצויה במצב קשה בהשוואה לנעשה מעבר לתעלה. אינפלציה דו־ספרתית משתוללת בשנה החולפת, ריבית של יותר מ־5%, ותחזית לצמיחה שלילית שהתחלפה בצמיחה מינורית של 0.6%, ערערו את ביטחון האזרחים במפלגה.

מעמד הביניים נאנק עוד ועוד תחת ההתייקרויות והעלות בהחזרי המשכנתא, והבריטים נמצאים על רכבת שדים פחות או יותר מאז שג'ונסון לקח את המושכות, והחל לנסות לעצב מחדש דרך כלכלית. הממשלה מצד אחד פרשה רשת ביטחון לעצמאים ולעובדים בקורונה. לאחר מכן ניסתה להיגמל מחלוקת הכספים, רק כדי לגלות שזה לא עובד. היא הבטיחה מיליארדים להשקעות ירוקות, אבל ביטלה אותן כשהתבררו ההשלכות. ואז, אחרי שטראס השיקה תוכנית כלכלית שהקפיצה את התשואות על האג"ח הבריטי לשיאים של ארבעה עשורים, הגיע סונאק ויחד עם שר האוצר ג'רמי האנט יצר "חבילת התמודדות" עם האינפלציה ששום ממשלה שמאלית ביבשת לא היתה מתביישת בה, כולל הגדלת נטל המס.

המצביעים צפו כיצד המפלגה מאבדת בסיס כלכלי איתן, והתושבים ראו כיצד הם הופכים למשלמי המסים הגדולים בהיסטוריה של הממלכה. סונאק כבר ביצע מהלכים שהיו אמורים להקנות מחדש אהדה למפלגה: הוא ביטל פרויקטים סביבתיים (יקר מדי), העניק רישיונות חיפוש נפט וגז חדשים, עמד בהבטחתו להוריד את האינפלציה בחצי עד סוף השנה. וגם נלחם על "תוכנית רואנדה", שנועדה להציג מראית עין של מאבק בהגירה על ידי גירוש מהגרים למדינה האפריקאית.

אבל שום דבר לא משנה את הסקרים. התמיכה במפלגה נחלשת. לעומת ה־44% שג'ונסון העניק לה ב־2019, היא זוכה בסקרים האחרונים ל־24% בלבד. משימת חייו של סונאק תהיה כעת לנסות ולהפוך את התמונה בחודשים הקרובים, כדי שכאשר יוכרזו בחירות, יהיה לשמרנים סיכוי כלשהו.

רוב הפרשנים מעריכים כי ינסה לשנות כיוון פעם אחת נוספת, יחד עם שר האוצר האנט, לכיוון הקלה במסים. בערוב ימיו של ג'ונסון, כשהוא ניסה להציל את כיסאו, קראו לזה "מבצע בשר אדום" - מדיניות מוכחת שמדברת לבייס השמרני. סונאק יצטרך להוציא הרבה ממנו לבוחרים, ולראות אם הם עדיין סומכים על המפלגה השמרנית לספק לה בשר. אחרי 14 שנות אופוזיציה, ייתכן כי הלייבור בשלים לתפוס מחדש את השלטון.