אודות הפרויקט
מארה"ב עד הודו, מבריטניה עד איראן: מיליארדי אנשים יכריעו בשנה הקרובה את גורל מדינותיהם בבחירות לפרלמנט ולנשיאות. צללנו בפרויקט מיוחד למדינות שתוצאות הבחירות בהן עשויות לשנות סדרי עולם
הדמוקרטיה אינה נמדדת רק באקט ההצבעה. דמוקרטיה היא הרבה יותר מהטלת פתק או לחיצת כפתור. אבל ברור בהחלט שבלי האקט הזה, ארץ מתקשה להתיימר למידה כלשהי של דמוקרטיה. בשנה הנכנסת, בחירות ייערכו בשבע מעשר הארצות הגדולות ביותר בעולם. לחלקן ייתכן אפקט מזעזע. תוצאותיהן עשויות לטרוף את הקלפים הפוליטיים, אולי אפילו לשנות את מהלך ההיסטוריה.
מספר התושבים בארצות הבוחרות עומד על 3.5 מיליארד ויותר. נראה ש־2024 תהיה השנה האלקטורלית ביותר בהיסטוריה. זו השנה שבה "הדמוקרטיה הגדולה בעולם" (הודו), "הדמוקרטיה העשירה בעולם" (ארה"ב), "הדמוקרטיה המוסלמית הגדולה בעולם" (אינדונזיה), "אם הדמוקרטיות הפרלמנטריות" (בריטניה) והארץ בעלת השטח הגדול בעולם (רוסיה), יצביעו בהפרש של חודשים בודדים זו מזו. זו השנה שבה הארץ השנייה בגודלה באמריקה הלטינית תבחר, כנראה, אישה יהודייה לנשיאתה. זו השנה שבה הדמוקרטיה הוותיקה באפריקה תחליט, אולי, להחליף את השלטון בפעם הראשונה. בשנה הזו יהיו גם בחירות מקומיות למושלים ולראשי ערים בעולם. בשנה הזו ייערכו הבחירות לפרלמנט האירופי, בהשתתפות מצביעים ב־27 ארצות. זו השנה שבה מלחמות עלולות לדחות או לבטל בחירות, כמו באוקראינה.
האתחול הגדול בארה"ב
אין כלל ספק לאילו בחירות רוב העיניים יהיו נשואות: ארה"ב, בחודש נובמבר. עלינו לגייס את רוב הפלגות הלשון כדי לתאר את ההתנגשות האדירה בין שני אויבים מושבעים, הנשיא ג'ו ביידן וקודמו דונלד טראמפ. הסקרים מעניקים לטראמפ סיכוי סביר מאוד לנצח. זה לא יהיה ניצחון ככל הניצחונות, זה יהיה ניצחון עם פוטנציאל של אתחול המערכת הפוליטית והחוקתית של ארה"ב, ואולי גם אתחול של המערכת הבין לאומית.
דונלד טראמפ / צילום: ap, Charlie Neibergall
מערכת הבחירות האמריקאית ארוכה להחריד. היא מתחילה רשמית 11 חודשים לפני הבחירות הכלליות, עם סבב של בחירות מקדימות בכל 50 המדינות. אנחנו נספיק להתעייף ממנה, ואפילו להשתעמם, אבל האריכו נא את רוחכם, הדרמה תסחף אתכם.
מיליארד הודים בוחרים
הבחירות עצומות הממדים של השנה יהיו בהודו בין אפריל למאי (כה עצומות שכנראה חמישה שבועות יהיו נחוצים להשלמתן), עם כמעט מיליארד בעלי זכות בחירה. קשה לסמוך על סקרים בהודו, אם כי הם השתפרו בשנים האחרונות. הם מסכימים שנרנדרה מודי, ראש הממשלה החזק והכריזמטי, מנהיג הימין הלאומני הדתי, ייבחר לחמש שנים נוספות.
האינדקס של הדמוקרטיות, שהמגזין אקונומיסט מפרסם אחת לשנה, מבחין בין הארצות הבוחרות. רק חלק קטן שלהן ראויות להיחשב ל"דמוקרטיות מלאות"; רובן הן "דמוקרטיות פגומות" או "משטרי כלאיים" עם אלמנטים של דמוקרטיה, אבל עם חישוקים של עריצות סמכותנית. את הודו האינדקס מסווג כ"דמוקרטיה פגומה". אבל פגמיה אינם גורעים מן ההתפעלות שמעורר החיזיון של מאות מיליוני מצביעים המשתרכים בתורים ארוכים כדי להצביע, וזוקפים אחר כך את האצבע המוכתמת בדיו סגול לא מחיק כדי להבטיח שלא ישתמשו בזכותם לעיתים קרובות מדי.
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Mahesh Kumar A
אנחנו נתבונן השנה בסקרנות בעוד ארץ שיש לה ראש ממשלה בן הדת ההינדואית, בריטניה. הסקרים מראים כי רישי סונאק יאבד את השלטון לקיר סטארמר ממפלגת הלייבור. השמרנים של סונאק החזיקו בשלטון 13 שנה. אגב, עוד ראש ממשלה אירופי ממוצא הודי יגיע השנה אל סוף דרכו - אנטוניו קושטה בפורטוגל, מקץ תשע שנים. הוא החליט שלא להנהיג את המפלגה הסוציאליסטית בבחירות של חודש מרץ.
המוסלמיות הגדולות ביותר
שלוש הארצות המוסלמיות הגדולות בעולם יצביעו השנה: אינדונזיה, פקיסטן ובנגלדש. בחירות לנשיאות ולפרלמנט יהיו באמצע פברואר באינדונזיה, הרביעית בגודלה בעולם, המוסלמית הגדולה בעולם, שהיא גם הדמוקרטיה השלישית בגודלה בעולם. הבחירות האלה עשויות להתארך עד יוני, אם יידרש סיבוב שני בבחירות לנשיאות. יש בה יותר מ־200 מיליון מצביעים רשומים, והיא משתרעת על פני 3,000 איים, אם כי הרוב הגדול של תושביה מתגוררים בארבעה איים.
שלושה מועמדים עיקריים מתמודדים על הנשיאות ותשע מפלגות עיקריות מתחרות על מושבי הפרלמנט. אינדונזיה התחילה לבחור את נשיאיה בהצבעה כללית רק לפני 20 שנה, לאחר שנים ארוכות של עריצות. כניסתה אל המועדון הייתה בשעתה אקט של ניצחון גדול בשביל הדמוקרטיה האסיאנית והבין לאומית.
הבחירות בפקיסטן (127 מיליון בוחרים) יהיו בשבוע השני של פברואר. צל של זעזועים מרחף עליה, מפני שהגנרלים אינם רוצים פוליטיקאים עצמאים מדיי. ליתר ביטחון הם הסדירו את מאסרו של מנהיג האופוזיציה, ראש ממשלה לשעבר, כוכב קריקט בין לאומי לשעבר. לא היה בפקיסטן אפילו ראש ממשלה נבחר אחד שהורשה לסיים את כהונתו. אחד נתלה, שניים הלכו לכלא, ועוד היד נטויה.
בנגלדש (120 מיליון בוחרים), שהייתה פעם חלק מפקיסטן ונפרדה ממנה לפני כ־50 שנה במלחמת דמים, גלשה לאיטה אל שיטת שלטון סמכותנית. יש בה מפלגת אופוזיציה עם נטייה דתית, אבל הממשלה החילונית מקצצת את כנפיה ללא רחם. לאחרונה הייתה תסיסה בלתי פוסקת לקראת הבחירות. הן עומדות להתקיים כבר בינואר. האופוזיציה תחרים אותן, ואל נכון תוציא המונים לרחובות כדי למחות על תוצאותיהן. אגב, בראש שתי המפלגות העיקריות עומדות נשים: ראש הממשלה הנוכחית, שהיא בתו של מייסד בנגלדש, וראש הממשלה לשעבר, שהיא אלמנתו של רודן צבאי לשעבר.
נשיאה יהודייה במקסיקו?
הארץ השנייה בגודלה באמריקה הלטינית, מקסיקו (77 מיליון בוחרים), עומדת לעצור השנה את נשימתנו כאשר תבחר, על פי רוב הסימנים, אישה יהודייה לנשיאת הרפובליקה. היא תהיה גם האישה הראשונה מאז ומעולם בתפקיד. שמה קלאודיה שיינבאום, בת 60, והיא שימשה בחמש השנים האחרונות מושלת אזור עיר הבירה. היא מייצגת את מפלגת השלטון הנוכחית, שהיא השמאלית הרדיקלית ביותר מאז שמקסיקו התחילה לבחור נשיאים באופן דמוקרטי, לפני 30 שנה. מעניין אגב שגם האופוזיציה הימנית מציגה אישה, ולא סתם אישה אלא בת לאוכלוסייה הילידית של מקסיקו, זו ששילמה את המחיר הכבד ביותר על פלישת הספרדים במאה ה־16. כל הסקרים העיקריים הראו יתרון מוחץ לשיינבאום.
עיתון במקסיקו מודיע על ״העברת השרביט״: הנשיא לופס אובראדור מניף את זרועה של קלאודיה שיינבאום
בחירות נפיצות אחרות באמריקה הלטינית מיועדות להתקיים בוונצואלה, מתישהו בשנה הנכנסת. זה יהיה ניסיון נוסף לחזור ולכונן דמוקרטיה בארץ בעלת משאבים פנומנליים (עתודות הנפט הגדולות בעולם), אשר קרסה תחתיה בהנהגת דיקטטורים שמאליים ברבע המאה האחרונה. ארה"ב, שהטילה סנקציות כבדות על ונצואלה, מתנה את הסרתן בבחירות חופשיות. יודעי ונצואלה מפקפקים בכנות כוונותיו של הדיקטטור, שרוסיה, קובה, איראן וחיזבאללה הן בעלות בריתו.
בחירות סמליות במזרח
טייוואן (כמעט 20 מיליון בוחרים) תבחר באמצע ינואר נשיא ופרלמנט, ואף כי כמעט שום ארץ אינה מכירה בה, הבחירות שלה יהיו חשובות וגם סמליות. קודם כול, הן יזכירו לעולם שלא כל סיני חייב לחיות במדינת משטרה. זה 30 שנה שטייוואן היא דמוקרטיה מלבלבת. שנית, תחרות בין מפלגת השלטון הנוכחית למפלגת השלטון הקודמת עשויה להשפיע על יחסה של סין כלפי האי הקטן שהיא טוענת לבעלות עליו. מפלגת השלטון הקודמת עשתה בשעתה עסקים עם הקומוניסטים, ואולי תהיה נוחה יותר לוויתורים ולמניפולציות. טייוואן היא מוקד אפשרי של התנגשות צבאית בין ארה"ב לסין, והיא ראויה אפוא לכל קורטוב של תשומת לב בחודשים הבאים.
יורשי מנדלה מביישים אותו
גם דרום אפריקה ראויה למעקב. במאי ימלאו 30 שנה לסיום משטר האפרטהייד ולעליית נלסון מנדלה לנשיאות. מפלגתו חזרה וניצחה בכל הבחירות הכלליות מני אז, אבל שלטונה אינו סיפור הצלחה. את מקום האידאליזם של דור המייסדים תפסה שחיתות מבעיתה, המשבשת את פעולת המדינה והכלכלה. הסימנים מעידים שהיא נמאסה על הבוחרים. סקר באוקטובר הראה שהיא ירדה בפעם הראשונה מתחת ל־50%. מפלגות האופוזיציה התחזקו, אבל ממשלה בהשתתפותן תדמה להפליא לממשלת בנט־לפיד. באפריקה יהיו השנה בחירות גם בגאנה ובסנגל, שתיים מן הראשונות שעלו על נתיב דמוקרטי במאה שעברה.
הבחירות ברוסיה, לעומת זאת, אינן מצדיקות אפילו מצמוץ. ניצחונו המסיבי של הנשיא פוטין מובטח לחלוטין, ולפניו שש שנים נוספות של עריצות אישית. הוא נמצא בשלטון זה 24 שנה. הוא הבטיח ששום יריב בעל אמינות כלשהי לא יוכל להתמודד, אם באמצעות גירוש למחנה כפייה ואם באמצעות הערמת מכשולים ביורוקרטיים.
שימו נא לב גם למדינות הזעירות הסימפטיות מאוד, העומדות לבחור השנה. הן נהנות מציוני דמוקרטיה גבוהים באינדקסים הבין לאומיים: באירופה סן מרינו (בערך 20 אלף בוחרים), באוקיאנוס השקט קיריבאס (55 אלף) וטובאלו (בערך 6,000).
דמוקרטיה אינה הפתרון לשום בעיה, לא כשלעצמה, אבל היא האמצעי לניהול רציונלי ולהשתתפות רחבה. אם היא עולה על שרטון בימים האלה אין זה אלא מפני שקיטוב, דמגוגיה ופיתוי סמכותני מעקרים אותה מכוחה. אקט ההצבעה כשלעצמו אינו מבטיח ממשלה תקינה. אבל איזה עונג הוא לראות את חצי המין האנושי מצביע בשנה אחת.
כתבות
ני"ע
