רק שליש מתוכניות החומש לחברה הערבית יושם בפועל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מנסור עבאס
מפלגה: רע"מ
תוכנית: שבע תשע
ציטוט: "אומנם נתניהו קידם תוכנית חומש קודמת, אבל היישום (שלה) היה 33%"
תאריך: 16.1.23
ציון: לא נכון

על רקע הדיווחים על קיצוץ מתוכנן בתקציבי הסיוע לחברה הערבית, התראיין מנסור עבאס ל-103FM וטען כי "הממשלה הזאת מהיום הראשון היא התכוונה לפגוע בחברה הערבית… (היא) שיתקה את הפעילות ביישום החלטות החומש… וכל ההחלטות שנלוות לזה". כשהמראיינים ביקשו להזכיר לו כי בעבר, בתקופת ראש הממשלה בנימין נתניהו התקבלה בהחלטת ממשלה 922 תוכנית חומש להקצאת תקציבים רבים לחברה הערבית, עבאס השיב: "הקונספציה הזאת מוטעית, זה לא נכון. אומנם (נתניהו) קידם תוכנית חומש קודמת, (אבל) הגענו לשנה החמישית והיישום היה 33% של (החלטה) 922". לדברי עבאס, בגלל תת-היישום, "אז היו לנו שיחות עם הליכוד ויחסים ומשא ומתן, והצלחנו להאריך את זה לשנה כדי להציל את התקציבים שהיו בתוכנית הקודמת". בדקנו האם שיעור היישום של החלטה 922 בתום התקופה אכן עמדו על 33%.

ב-30 דצמבר 2015, התקבלה החלטת ממשלה מספר 922 בעניין "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016". "נוכח החשיבות הכלכלית והחברתית שהממשלה רואה בשילוב כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים בישראל", נכתב בהחלטה, הוחלט לקדם "תוכנית חומש מערכתית לשנים 2020-2016 בעניין שילוב כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים בישראל, הכוללת בין היתר, תיקון מנגנוני ההקצאה הממשלתיים בהתאם לצרכים המקצועיים של המשרדים השונים". צוין שם כי "החלטה זו תחול על כלל יישובי המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי… או על כלל אוכלוסיית המיעוטים, קרי, אוכלוסיית המוסלמים, הנוצרים, הבדואים, הדרוזים והצ'רקסיים לפי העניין".

כפי שמתואר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), החלטה 922 נוגעת במגוון תחומים ויישומה מתפרס על פני כמה משרדי ממשלה ומתוכלל על ידי הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. ההחלטה מושתתת על שלושה עקרונות: טיפול הוליסטי במכלול התחומים המשפיעים על מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית; שינוי מנגנוני הקצאת תקציבים באופן שיבטיח חלוקה הוגנת יותר של משאבים; חיזוק הרשויות המקומיות הערביות ושיתופן ביישום ההחלטה בתחומן.

אז כיצד ניתן לבחון את שיעור יישום ההחלטה? יש כמה דרכים. אחת היא לבחון כמה סעיפים יושמו מתוך כלל סעיפי ההחלטה. דבר זה נבחן במיזם "המוניטור" של המרכז להעצמת האזרח, העוקב אחר יישום החלטות ממשלה (גילוי מלא: מדור "המוניטור" המתפרסם בגלובס מתבסס על מיזם זה ונכתב בשיתוף המרכז להעצמת האזרח). על פי דו"ח המעקב של המרכז להעצמת האזרח, מתוך 63 סעיפים ותתי סעיפים שנבדקו, נמצא כי 27 יושמו באופן מלא (43%), 22 יושמו באופן חלקי (35%) ו־14 לא יושמו כלל (22%). לפי הניתוח של הממ"מ, נכון לסוף 2019 (שנה לפני תום תקופת התוכנית), מתוך 40 סעיפים שבנדקו, 21 בוצעו (52%), 4 בוצעו באופן חלקי (10%), 7 היו עדיין בשלבי ביצוע (18%) ו-8 לא בוצעו (20%). כלומר, בחינת שיעורי היישום לפי אחוז הסעיפים שיושמו, אינה תומכת בטענה של עבאס.

אבל יש דרך נוספת לבחון את היישום. אפשר גם לבדוק את שיעור התקציב שנוצל מתוך התקציב שהוקצה. אולם החישוב אינו טריוויאלי. כפי שמציינים במסמך של הממ"מ, "קיימת מורכבות בהערכה של תקציב החלטה 922 בתקופת יישומה, שכן ברוב סעיפיה צוין אחוז מהתקציב השנתי, ואותו קשה לדעת בדיוק". בנוסף, "חלק מהתקציבים שהוקצו במסגרת ההחלטה היו מוקצים גם ללא ההחלטה, אולם קשה להעריך את התקציבי התוספתי". גם במאמר בעניין שכתבו פרופ' אסטבן קלור, אל"מ (מיל') ד"ר אפרים לביא, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, פרופ' מוחמד ותד וד"ר תומר פדלון במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) נטען כי "החישוב כאן מסובך עד בלתי אפשרי, משום שלא דווח באופן רשמי ומראש מה היו היקף התוכנית ותכולתה".

ואולם, ניתן להיעזר בנתונים רשמיים שפורסמו כדי לקבל אינדיקציה על היישום מהיבטי התקציב. לפי נתוני הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, האומדן המקורי של תקציבי התוכנית עמד על כ-10.7 מיליארד שקלים - ובפועל הוקצו כ-9.7 מיליארד שקלים. כמה מתוך זה נוצל? משנת 2016 ועד סוף שנת 2020, נוצלו בפועל כ-6 מיליארד שקלים - שהם כ-62% מההקצאה בפועל וכ-56% מהאומדן התקציבי. לפי נתוני הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, כבר בסוף השנה השלישית לתוכנית, נוצלו תקציבים בהיקף של 38% מההקצאה בפועל.

לצד זאת, הוקצו גם כ-4.3 מיליארד שקלים נוספים עבור חינוך דיפרנציאלי - שעל פי תשובת משרד החינוך לפנייתנו, מדובר בתוכנית להקצאת שעות הטיפוח באופן דיפרנציאלי. עוד לפי המשרד, התוכנית גרמה לתוספת שעות הוראה משמעותית בעיקר עבור תלמידים מחברת בני מיעוטים, אשר נמצאים במדדי הטיפוח החלשים. התכנית יושמה באופן צומח בין שנות הלימודים תשפ"ה במשך 5 שנים עד שנת תשע"ט. בשנת תשע"ט התכנית יושמה במלואה והיא מתוקצבת בבסיס. ביררנו עם משרד החינוך האם התקציב נוצל - ושם השיבו לנו כי מאז 2016 ועד שנת הלימודים 2020-2021, הוקצו בפועל 4.5 מיליארד שקלים - כך שהיה ניצול מלא של התקציב.

אומנם בשתי הדרכים שבדקנו שיעור היישום היה גבוה יותר מזה שציין עבאס, אולם בהתאם לדברי עבאס, אכן הייתה החלטה להקצות את התקציבים שלא נוצלו גם שנה לאחר שהסתיימה התוכנית. בהחלטת ממשלה 468 שהתקבלה ב-25 באוקטובר 2020, הוחלט להאריך גם לשנת 2021 את הסעיפים בהחלטה 922 שעניינם שיעור הקצאת תקציבים למגזר המיעוטים.

לסיכום, בניגוד לדברי עבאס, רוב סעיפי ההחלטה יושמו באופן מלא או חלקי - ונוצל כ-62% מהתקציב שהוקצה בפועל (לא כולל התקציב לחינוך דיפרנציאלי שנוצל במלואו). לכן דבריו של עבאס לא נכונים.