לפרקליט המדינה אין סמכות להידרש לפתיחת חקירה נגד ח"כ?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: טלי גוטליב
מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: טוויטר
ציטוט: "פרקליט המדינה אולי חושב שהוא מעל החוק… (אבל) אין לו סמכות להידרש לחקירת ח״כ"
תאריך: 1.2.24
ציון: לא נכון

בשבועות האחרונים חה"כ טלי גוטליב פרסמה בחשבון הטוויטר שלה תיאוריית קשר שקרית לפיה שיתוף פעולה בין מנהיגת המחאה שקמה ברסלר למערכת הביטחון הוביל כביכול לטבח 7 באוקטובר. ברסלר בתגובה פתחה בהליך תביעה אזרחי כנגד גוטליב ומספר צייצנים נוספים שהדהדו את דבריה, אך ישנה שאלה נוספת שמרחפת ביחס לסדרת הציוצים המדוברת: על פי דיווחים, בימים אלו בוחנים במערכת המשפט האם לפתוח בחקירה פלילית נגד גוטליב שחשפה כי בן זוגה של ברסלר הוא איש שב"כ, דבר המהווה לכאורה עבירה על פי סעיף 19 לחוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002, הקובע כי "זהות עובדי השירות והפועלים מטעמו, בעבר או בהווה, וכן פרטים אחרים בנוגע לשירות שייקבעו בתקנות, הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור".

בתגובה לפרסום בהארץ לפיו פרקליט המדינה עמית איסמן "תומך בחקירה פלילית" נגדה, צייצה חברת הכנסת ברשת איקס (לשעבר טוויטר) כי אין הדבר בסמכותו. "פרקליט המדינה אולי חושב שהוא מעל החוק ושהכל מותר לו", כתבה, "אין לו סמכות להידרש לחקירת ח״כ זה בסמכות היועמשית בלבד(…) הסתיימו הימים בהם הפקידות השלטונית הבכירה תקבע את סדר היום". לציוץ צירפה העתק ממכתב אותו שיגרה לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות, שם חזרה על טענותיה כי מדובר ב"חריגה מובהקת מסמכות (...) עצם הידרשותו לעניין תמוהה בלשון המעטה, ונועדה לשלוח מסר מטיל אימה וסותם פיות לחברת כנסת מכהנת".

אז למי נתונה הסמכות להחליט על חקירה פלילית נגד חברי כנסת? והאם מעורבות של פרקליט המדינה בסוגיה אכן מהווה "חריגה מסמכותו"?

בניגוד להליך חקירה פלילית נגד ראש הממשלה המעוגן בחקיקה, הליך פתיחה בחקירה פלילית נגד חבר כנסת מוסדר כיום בנוהל אגף חקירות ומודיעין של משטרת ישראל "חקירת אישי ציבור בכירים" ובהנחיית היועמ"ש "חקירת אישי ציבור". אלו קובעים כי פתיחת חקירה נגד "אישיות ציבורית בכירה", וביניהם חברי כנסת, אנשי דת בכירים, ראשי רשויות מקומיות, מנכ"לים במשרדי ממשלה ועוד - טעונה אישור של ראש אגף החקירות. בנוסף, סעיף 3(ג) להנחיית היועמ"ש קובע כי על ראש אגף החקירות ליידע את היועץ המשפטי לממשלה על פתיחה בחקירה נגד חברי כנסת בהווה או לשעבר.

כלומר, בניגוד לחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, שלגביה נקבע בסעיף 17 (א) לחוק יסוד הממשלה כי פתיחתה מותנית בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובניגוד לסעיף 3 (ב) להנחיות היועמ"ש המכיל את הכלל גם על שרים - בכל הנוגע לחברי כנסת, ההליך הפורמלי מחייב את יידוע היועמ"ש בלבד.

אז מדוע על פי הדיווחים שאלת החקירה נגד גוטליב ממתינה להכרעת היועמש"ית גלי בהרב מאירה?

כפי שהסבירה לנו עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש לענייני משפט ציבורי-מנהלי "אמנם ההנחיות אינן מחייבות את אישורו, אך יתכן ויועמ״ש מסוים ירצה להיות מעורב יותר באישור חקירות של נושאים או אישים רגישים מתוקף אחריותו הכוללת על מערכת אכיפת החוק. יתכן גם שבמערכת היחסים בין יועץ/ת לפרקליט מדינה יש הבנה שנושאים רגישים אמורים להיות מובאים לידיעת היועץ/ת או להכרעתו אם כך יבחר".

ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף שבפועל אישור יועמ"ש לפני חקירה פלילית של חבר כנסת הפך לפרקטיקה הנהוגה. "הנוהג המקובל, גם אם הוא לא מופיע במפורש בהנחית היועמש, הוא שיש צורך באישור היועמשית לפתיחה בחקירה פלילית". ואכן, דיווחים בתקשורת מראים כי גם במקרים קודמים בהם עלתה על הפרק חקירה פלילית נגד חברי כנסת הדבר הובא לפתחו של היועמ"ש. כך למשל באוגוסט 2022 אישרה היועמש"ית גלי בהרב מאירה לזמן לחקירה את ח"כ עופר כסיף בחשד לתקיפת שוטר; בדצמבר 2021 הורה היועמ"ש דאז מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד ח"כ אביר קארה בחשד להצבעה כפולה; ב-2014 אישר היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין לחקור את ח"כ לשעבר חנין זועבי בחשד להעלבת עובד ציבור וב-2015 אישר לחקור את ח"כ לשעבר אורן חזן על עבירה דומה, וישנם כמובן מקרים נוספים.

ומה באשר לסמכות פרקליט המדינה? ראשית, נדגיש שבדיווח בהארץ עליו הגיבה גוטליב מצוין כי פרקליט המדינה עמית איסמן "תומך" בפתיחת חקירה פלילית נגדה, וכי "את ההכרעה בעניין תקבל בימים הקרובים היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה". כלומר, לא נאמר בשום שלב שהוא צפוי להורות על פתיחת חקירה.

בנוסף, על פי סעיף 1 (ב) להנחיות היועמ"ש כל "ביצוע פעולת חקירה גלויה ראשונה"- כגון "חיפוש בבית או בלשכה, מעצר או חקירה פרונטלית - נגד חברי כנסת… יובא מראש לידיעת פרקליט המדינה או פרקליט המחוז הרלבנטי". כלומר, מעורבתו נדרשת בהליך החקירה עצמו.

כך או אחרת, גוטליב שללה את סמכותו לעסוק ככלל בסוגיה כאשר ציינה כי "אין לו סמכות להידרש לחקירת ח״כ" וכי "עצם הידרשותו לעניין תמוהה בלשון המעטה". שלילה גורפת זו, כמו שאומר פוקס, בוודאי מרחיקה לכת. "העובדה שהלכה למעשה נדרש אישור יועמ"ש לפתיחת חקירה בוודאי לא שוללת את מעורבות פרקליט המדינה. להיפך, זה חלק אינהרנטי מתפקידו. הוא הפרקליט הפלילי הבכיר ביותר, והשני בדרגה ליועמ"שית, אז בוודאי הוא זה שיכתוב לה את חוות הדעת. גם בהגשת כתב אישום, בדרך כלל היועמש מקבל חות דעת מפרקליט המדינה".

כך לדוגמה, ב-2019 דווח ב"ישראל היום" כי בפרשה בה המליץ מבקר המדינה לחקור את ח"כ משה גפני בחשד שסייע לרב בכיר להתחמק מביקורת, החליט היועמ"ש לקבל את עמדת פרקליטות המדינה שאין מקום לחקירה פלילית.

במאמרו "בין היועץ לפרקליט -בין המצוי לרצוי על חלוקת הסמכויות בתחום המשפט הפלילי בין היועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה", עמד פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן על החשיבות של מעורבות גורמים בכירים אלו בחקירות מסוג זה. "מכיוון שבעבירות רגישות חשוב במיוחד שמדיניות החקירה והתביעה יהיו אחידות ושמכלול השיקולים הנדרשים יישקלו באופן רוחבי, נקבע שאת ההחלטה לפתוח בחקירה בנושאים האמורים יקבל גורם בכיר בפרקליטות. אם הנאשם בכיר יותר או התיק רגיש מסיבות אחרות, יובא הנושא גם אל שולחנו של פרקליט המדינה עצמו, ולעיתים אף לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה". בעניין חקירת נבחרי ציבור אף המליץ ניצן להעביר את הסמכות להורות על חקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת לפרקליט המדינה, "שממשקיו עם ראש הממשלה ושריה ועם חברי הכנסת פחותים בהרבה. צעד כזה יפתור לגמרי את בעיית ניגוד העניינים הפוטנציאלי ובד בבד יקל מאוד את העומס הכבד המוטל על היועץ".

מטלי גוטליב נמסר בתגובה: "על פי הנחיית יועמ״ש פתיחה בחקירה כנגד חבר כנסת בשונה מאישי ציבור שאינם חברי כנסת תיעשה באישור יועמש".

לסיכום, אמנם בפועל מקובל כי היועמ"ש הוא זה שמאשר באופן סופי פתיחה בחקירה נגד ח"כ, אך זה לא אומר שלפרקליט המדינה אין סמכות "להידרש להליך". בפועל, הפרקליט ממלא תפקיד מרכזי בחקירות כאלה, הן על פי ההנחיות הפורמליות והן על פי הפרקטיקה המקובלת. לכן, דבריה של טלי גוטליב אינם נכונים.