הלובי בכנסת עבד שעות נוספות וסוכני הביטוח בדרך לקבל עוד כוח, כסף וסמכויות

הלובי החזק של סוכני הביטוח בכנסת אינו דבר חדש. בשנים האחרונות הצליחו הסוכנים, באמצעות קשר טוב עם חברי הכנסת, לסכל לא פעם הוראות רגולטוריות שנועדו להגדיל את השקיפות עבור הצרכנים. למען ההגינות, גם חברות הביטוח והבנקים, שנהנים אף הם מלובי משמעותי בין כותלי בית הנבחרים, הצליחו לסכל חוקים והנחיות שלא היו נוחים עבורם.

● המנכ"ל האופטימי של טבע מודה: ייקח עוד שנים עד שתחזור למעמד של "מניית העם"
● דודו מזרחי מונה לתפקיד מנכ"ל חברת דנאל

גם בתקופה הזו של סערות ביטחוניות ופוליטיות, נציגות בכירה של לשכת סוכני הביטוח, הגוף המייצג של אלפי סוכנים, מבקרת פעמים רבות בכנסת. ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן התכנסה כבר פעמיים בשבועות האחרונים כדי לדון בהשפעות המלחמה על עולם הביטוח, בדיונים שיזמה הלשכה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הגיש בסוף החודש שעבר הצעת חוק (יחד עם ח"כ יצחק פינדרוס, שניהם ממפלגת יהדות התורה) שתחייב את חברות הביטוח ובתי ההשקעות לעבוד עם כל סוכני הביטוח - דבר שיעזור לסוכן להגדיל עמלות. וכל זאת כשהרוח הכלכלית־ציבורית סוערת סביב בדיקות של רשות ני"ע ורשות שוק ההון לגבי התנהלות לקויה של סוכנויות ביטוח גדולות.

 יו''ר ועדת הכספים, משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כמובן שמאחורי חלק מההצעות שהעלתה לשכת סוכני הביטוח (שפועלת בכנסת ובממשלה באמצעות משרד הלובינג אימפקט, בניהולו של עו"ד ורו"ח רן ונגרקו), ישנם שיקולים שנולדו מתוך מחשבה על טובת הציבור - כמו דאגה לכיסוי ביטוחי לרכב מגויס או שמירה על זכויות מבוטחים שביתם נפגע. אולם, הצעות אחרות מעלות תהיות לגבי ההשפעה שלהן על השוק, ובראש ובראשונה על המבוטחים.

המוסדיים יחויבו לעבוד עם כל סוכן?

הצעת החוק של פינדרוס וגפני מגיעה בעקבות סעיף בחוק ההסדרים המחייב את חברות הביטוח ובתי ההשקעות לעבוד עם כל יועץ פנסיוני. באוצר קידמו את ההצעה כיוון שיועץ פנסיוני במהותו הוא מתווך אובייקטיבי במלוא מובן המילה.

מאחורי הצעת החוק עומדת הטענה כי חברות הביטוח לא רוצות לעבוד עם כל הסוכנים, בין אם משיקולים זרים (בלשכת סוכני הביטוח טוענים במשך שנים כי חברות ביטוח מסרבות לאפשר לסוכנים מהמגזר הערבי להנפיק תעודות ביטוח חובה), ובין אם משיקולים כלכליים.

אולם, הטלת חובה כזו דווקא עשויה לעלות למבוטחים לא מעט כסף. "לחברות הביטוח אין מוטיבציה לקדם סוכן אובייקטיבי (סוכן המקבל עמלה אחידה בין מוצרים זהים ועובד עם מספר רב של מוסדיים, ר"ו) כי הן שולטות בתגמול של הסוכנים", אומר משה קאשי, ראש תחום פיננסים בלובי 99, שהוקם כדי לקדם ושלמור על האינטרס הציבורי. "בסופו של דבר סוכני ביטוח גוזרים עמלות של כ־10 מיליארד שקל בשנה. כשמחייבים חברה להתקשר באותם תנאים עם כל הסוכנים, השאיפה תהיה לעמלה הממוצעת שהחברה משלמת וזה יעלה את העמלות של כל הסוכנים. כשחברה מוכרת ביטוח היא מוסיפה על הפרמיה את העמלה ומי שמשלם זה הציבור דרך העמלות או דמי הניהול".

גורם נוסף בעולם הביטוח מציין כי חובה כזו תייצר בחברות ביטוח ובתי השקעות קטנים ובינוניים תשתית תפעולית משמעותית לעבוד מול כל הסוכנים, שתגולגל גם היא לכיס של הצרכן.

מתן גישה למידע של המבטוחים

במהלך שתי ישיבות ועדת הכלכלה המדוברות בשבועות האחרונים, עלתה בקשה של סוכני ביטוח שנמצאים במילואים לאשר לעובדיהם כניסה לאתר "הר הביטוח", בו מרוכזים כל הכיסויים הביטוחיים של הציבור הישראלי (למעט מי שלא נתן הסכמתו לכך). זאת כיוון שבתקופת המילואים הסוכן, שהוא בעל הרישיון, אינו יכול לסייע למבוטח. מנגד, בקשה זו מעלה את החשש שייווצר פתח ליותר אנשים להיחשף למידע אישי ולהגדיל את היכולת להזיז לקוחות בין חברות וכיסויים, גם כשלא מדובר בטובת המבוטח.

למרות החשש הזה, הן ברשות שוק ההון והן בלובי 99 לא מביעים התנגדות. בדיון בוועדת הכלכלה אמר הסגן הבכיר לממונה על שוק ההון, אוהד מעודי, כי ברשות כבר ניסחו הוראה שתאפשר לעובדים בסוכנויות להיכנס להר הביטוח גם ללא רישיון, אך לתהליך כזה יידרשו בין ארבעה חודשים לחצי שנה. מאחורי חוסר ההתנגדות למהלך עומדת ההכרה שעובדי הסוכנויות נכנסים לאתר כבר היום ללא אישור. כך, כשמספר המורשים יגדל, ברשות יוכלו לעקוב במדויק אחרי מי שנכנס לאתר.

השקיפות הוסרה, והחובה להחזיר עמלות בוטלה

כפי שפורסם בגלובס בחודש שעבר, חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה הסכימו לקדם שתי רפורמות עליהן מדברים כבר זמן רב, ובמסגרתן יוכלו בנקים קטנים להתחיל לשווק מוצרי ביטוח וגם להעניק ייעוץ פנסיוני מחוץ לכותלי הסניפים. בתיווכו של מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ אליהו רביבו, הסכימו באוצר להסיר מחוק ההסדרים שינויי חקיקה שמצמצמים את פעילות הסוכנים.

 ח''כ אליהו רביבו / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחד הסעיפים המשמעותיים היה הסרת החובה על הסוכנים והגופים המוסדיים להציג ללקוח בעת פגישת ייעוץ כמה עמלות משלם כל גוף מוסדי לסוכן. הסעיף הזה נועד לאפשר לציבור להבין את הקשר הכלכלי בין הסוכן לבין הגוף המוסדי. סעיף נוסף שנגע לעמלות והוסר ברגע האחרון הוא זה המחייב תשלום של עמלה אחידה לגבי כל מוצר תחליפי, לדוגמה ביטוח רכב חובה או קופת גמל להשקעה. כך, קיוו באוצר, יצומצם השיקול הכלכלי של הסוכן ביחס לשאלה לאיזה יצרן הוא מפנה את הלקוח.

סעיף נוסף שהוסר מחוק ההסדרים בעקבות ההסכם בהובלת רביבו נוגע אף הוא לתגמול סוכנים. הוא מדבר על השבת עמלות לגוף המוסדי בגין החלק היחסי מעמלות היקף (עמלות מכירה) שהם קיבלו אם הלקוח ביטל את הפוליסה בשנותיה הראשונות - כלומר לפני שחלפו שש שנים מהרגע שבו הוא רכש פוליסה. באוצר קיוו שקידום הצעד הזה ימנע העברה תכופה של מבוטחים וחוסכים מחברה לחברה גם כשאין לכך צורך ממשי ורק לשם קבלת עמלה. בינתיים, ההסכם של האוצר עם סוכני הביטוח נוגע רק להסרת חובת ההחזר על ניודים בתחום הגמל. בתחומי ביטוחי הבריאות והחיים הסוגייה עוד פתוחה אל מול רשות שוק ההון.

מלשכת סוכני הביטוח נמסר בתגובה: "סוכני הביטוח בישראל הינם מחוללי התחרות בענפי הביטוח והפיננסים והיחידים שדואגים באמת ללקוחותיהם, הציבור הרחב. טובת הציבור הכללי הינו הדבר היחידי שעומד לנגד עיניהם".