למי שמעריך הנאה מנהיגה, הרכב הזה הוא אופציה נדירה

שוק הרכב הישראלי נמצא כיום בסיטואציה בעייתית. מצד אחד הביקוש לרכב חדש דועך, ומצד שני מחירי הרכב עדיין ניצבים על רמות השיא, שאליהן טיפסו בשנתיים האחרונות כתוצאה משיבושים בהיצע ומעודפי ביקוש.

● השבוע בענף הרכב | הרפורמה התחרותית במשק החשמל: שחקני האנרגיה נערכים לכניסה לשוק הטעינה לרכב חשמלי
● ישראל תהפוך ליעד מוביל? הודו רוצה לשכפל את ההצלחה הסינית בשוק הרכב החשמלי

הפתרון ההגיוני לסיטואציה כזו הוא הורדת מחירים - כמו שקורה כיום בסין למשל - או לכל הפחות חזרה לשגרה של מבצעים, כפי שהיה עד לפני כמה שנים. אבל בפועל, פרט לכמה מבצעים מזדמנים, אין עדיין סימן לשינוי במגמה, ואין הסבר מדוע מחיר משפחתית צריך להתחיל באזור ה-160 אלף שקל, או מדוע המחירים של דגמי קרוס-אובר קומפקטיים פופולריים "מרגישים בנוח" בטווח של 160 עד 190 אלף שקל.

אז בינתיים לקוחות חדשים שנכנסים לשוק צריכים לשבור קופות גמל ו/או לקחת מימון לטווח ארוך בריבית נשך, או סתם להסתפק באיזו משומשת עם היסטוריה מעורפלת במחירים מופקעים.

מי שבכל זאת יכול או מוכן לדלג לרף המחירים החדש יכול למצוא בו כיום כמה דגמים "שוברי שגרה", שיכולים להעניק ערך מוסף של סטטוס ו/או דינמיות. אחד מהם הוא הקרוס-אובר הקומפקטי פולקסווגן T-ROC, שמנסה להציע אלטרנטיבה לדגמי מיינסטרים.

עיצוב חיצוני

הטי-רוק יצא לשוק לראשונה בסוף העשור הקודם, ולישראל מגיע כעת הדור העדכני שלו, שעבר עדכון מקיף בעיצוב ובאבזור בסוף 2023. זהו רכב די קצר אבל יש לו יציבה רחבה על הכביש, גובה סביר ופרופיל צד דינמי, שנשלט על ידי עמוד אחורי נוטה קדימה בזווית חדה. זנב נטוי קדימה וחישוקים רחבים משלימים את המראה הנמרץ.

החרטום מאמץ את העיצוב של דגמי הדור האחרון של פולקסווגן עם אלמנטים די נדירים בעידן החשמלי, ובהם גריל רחב ובולט ושלל כונסי אוויר. בסך הכול הרכב מצליח להיראות אופנתי, גדול ויקר מכפי שהוא באמת, ושמרני פחות מהתדמית המוכרת של המותג.

פנים הרכב

הכניסה לתא הנוסעים נוחה, הודות לסף כניסה גבוה יחסית, וגם תנוחת הישיבה מאחורי ההגה גבוהה, ומאפשרת לנהג להישיר מבט אל נהגים של כלים גדולים יותר. מרחב הראש והכתפיים מלפנים סביר ביחס לקטגוריה, והרוחב הנכבד מאפשר למקם מאחור שני מבוגרים בגודל מלא, פלוס מתבגר, מבלי להרגיש בדוחק. מרחב הראש מאחור סביר בהחלט ומרחב הברכיים מתקבל על הדעת, אם כי יש כיום בפלח כלים שמציעים יותר מרחב.

הראות לפנים ולצדדים טובה, הודות למשטחי השמשות הגדולים, וגם לנוסעים נמוכים מאחור יוכלו להשקיף הצידה ללא הפרעה.

הנדסת האנוש גרמנית-שמרנית ומהנדסי פולקסווגן לקחו צעד אחד לאחור מהגישה "נטולת המתגים", שאפיינה כמה דגמים של הקבוצה בשנתיים האחרונות. יש אומנם לוח מחוונים דיגיטלי רחב ומערכת מולטימדיה בגודל סביר עם שלל תפריטי מגע, אך לצידם יש גם מערך מתגים מקובל לשליטה על מערכת האקלים. תקראו לנו שמרנים, אבל שמחנו מאד לגלות, שהחברה גם נפטרה ממתג החלפת ההילוכים הקטן והמעצבן, והחזירה למקומו את מוט ההילוכים המסורתי.

גם מערך הפיקוד שעל ההגה נוח לתפעול, וחבל רק שהגרמנים עדיין לא למדו מהסינים איך מתכננים מערכת פיקוד קולי יעילה באמת. בסך הכול ההסתגלות לנהיגה ברכב קלה ומהירה, ואין צורך להיכנס ליוטיוב כדי ללמוד איך מכוונים את המראות או את המזגן.

רמת האבזור התקני מכובדת, וכבר בדגם הבסיס מקבלים ריפוד משולב עור, חישוקי 17 אינץ', לוח מחוונים דיגיטלי רחב, מערך מקיף של עזרי בטיחות אקטיביים ועוד. בולט בהעדרו גג שמש חשמלי, שהופך כיום להיות סוג של דרישת חובה בכלי רכב, שמכוונים ללקוחות צעירים. מי שמוכן להכניס את היד עוד יותר עמוק לכיס, יוכל לבחור בעוד שתי רמות אבזור משודרגות, כולל אחת ספורטיבית.

איכות החומרים והגימור סולידית כפי שהתרגלנו לצפות מפולקסווגן. השימוש במשטחי דיפון רכים אינו נדיב כמו בסיניות באותו טווח מחיר, אבל התא מרגיש יצוק היטב, הדלתות נטרקות בצליל מעורר אמון, ונראה שהוא תוכנן לשרוד שנים רבות של עבודה. רעש הרוח מושתק היטב אבל לתא חודרים לא מעט רחשי צמיגים.

תא מטען

תא המטען מפתיע לטובה עם נפח של 445 ליטר והוא רחב, עמוק ויש לו רצפה מודולרית, שניתן להגביה אותה עד למפלס סף תא המטען כדי להכניס ולהוציא בקלות מטענים כבדים במיוחד. לדלת האחורית אין פתיחה חשמלית אולם התפעול שלה די קליל.

מנוע וצריכת דלק

מאחורי הגריל הרחב בחזית מסתתר מנוע ה-1.5 ליטר טורבו של קבוצת פולקסווגן, שמייצר 150 כ"ס ומומנט של כ-25 קג"מ, ומשודך לתיבה אוטומטית כפולת-מצמדים. המנוע הזה נמצא גם בדגמים גדולים יותר וכבדים משמעותית של הקבוצה, ואין לו שום בעיה להתמודד עם המשקל העצמי הנמוך של הטי-רוק.

במצב הספורטיבי הוא מפגין תגובה מיידית ללחיצה על הדוושה, מטפס בזריזות לסל"ד גבוה וצובר מהירות מכובדת גם בעליות, בליווי צליל נעים. התיבה כפולת-המצמדים מעלה ומורידה הילוכים בצורה זריזה, ולמעט גמגום אקראי תחת דוושה מהוססת במהירויות שיוט נמוכות, נראה שהתגברה על מחלות הילדות.

במצבי תכנות רגועים אפשר לשייט בנחת בעיר או לצלוח ללא מאמץ כבישים בין-עירוניים במהירויות הרבה יותר גבוהות מהחוקיות. צריכת הדלק סבירה בהחלט עם כ-14 ק"מ בתנאים ריאליים.

על הכביש

כמעט ושכחנו כמה מהנה יכול להיות קרוס-אובר שתוכנן על ידי מהנדסים חובבי נהיגה, והטי-רוק סיפק לנו תזכורת טובה. שילוב של חלוקת משקל מאוזנת, מפסק גלגלים רחב, חישוקים רחבים, מתלים הדוקים, היגוי כבד ומדויק יחסית ובעיקר משקל קליל, כ-1.35 טונות, מעניק לג'יפון האופנתי הזה אישיות של מכונית ספורטיבית קטנה.

השליטה בתנודות הגוף בפניות הדוקות מושלמת, שינויי הכיוון מתבצעים במהירות ובדיוק שהזכיר לנו את פולו GTI, ועל כבישים מתפלים אפשר להשאיר מאחור מכוניות הרבה יותר חזקות. נוחות הנסיעה נוטה לצד הנוקשה, אבל הספיגה הכוללת עדיין טובה בגרסת הבסיס שבה נסענו.

מחיר

המחיר של טי-רוק מתחיל ב-170 אלף שקל, ולמרות שהוא רחוק מלהיות "עממי" הוא אינו שונה מזה של דגמים מתחרים, שסטטוס המותג שלהם נחשק פחות. ולמי שעוד יודע להעריך הנאה מנהיגה, הוא בהחלט אופציה נדירה. 8.3 שניות

חלק מהמתחרות

יונדאי קונה 1.6 טורבו

164 אלף שקל לגרסת הבסיס. המכונית החדשה גדולה יותר מקודמתה ותא הנוסעים מאובזר היטב. המנוע מייצר 198 כ"ס והרכב מאיץ ל-100 ב-7.8 שניות.

 יונדאי קונה 1.6 טורבו / צילום: יח''צ

טויוטה C-HR הייבריד

170 אלף שקל לגרסת הבסיס. העיצוב עדכני וספורטיבי, תא נוסעים דיגיטלי מאובזר ובסיס גלגלים באורך 2.64 מ'. ההנעה היברידית עם מנוע 1.8 ליטר, 140 כ"ס, ותיבה רציפה.

 טויוטה C-HR הייבריד / צילום: יח''צ