להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
האם המתקפות הימיות של ארגון החות'ים פגעו עד כה בצורה מהותית בכלכלת ישראל? לטענת ח"כ עמית הלוי, התשובה לכך חיובית. כחלק מהסבר שסיפק על הסיבות שבגללן יש להרחיב את הממשלה, ולצרף אליה גם את לפיד וליברמן, הוא אמר כי "...ישראל נמצאת תחת חרם אנטישמי במצרי באב אל־מנדב מזה כבר כמה חודשים. אין אונייה אחת שעוברת… ו(מדובר) על מעל ל־50% מהסחר של ישראל". האם זה נכון?
מצר באב אל־מנדב מקשר בין ים סוף בצפון למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי בדרום, והוא נכלל בנתיב שעוברות אוניות שמספקות סחורות לישראל ומגיעות בעיקר מאזור "המזרח הרחוק". מאז 7 באוקטובר מסלימות המתקפות שמבצע באזור ארגון הטרור החות'י התימני, מתוך מטרה לפגוע באוניות שהיעד שלהן הוא ישראל. כמה נזק הם מצליחים להסב לכלכלה שלנו?
ישנן שתי שיטות למדוד את היקף הסחר שבו מדובר: במונחים כספיים או במונחים של נפח / משקל. הלוי הפנה אותנו תחילה למשרד הכלכלה, שפרסם בפברואר סקירה בעניין. הסקירה הזאת בוחנת את השאלה דרך השיטה הראשונה, ועל פי הניתוח שמופיע בה, נכון ל־2022, במונחים דולריים, מדובר ב־16.2% מסך היבוא ו־3.2% מסך היצוא של ישראל שחשופים לבעיות בשל פעילות החות'ים. כלומר, רחוק מהנתון של "מעל 50%", שהזכיר הלוי. "גם בתרחיש השבתה מלאה מדובר בשיעור מוגבל (גם אם לא זניח) מהסחר של ישראל", כותבים עוד במשרד הכלכלה.
חזרנו לח"כ הלוי. הוא הציע שהנתון שאליו התייחס נוגע רק לשיעור הרלוונטי מתוך סך הסחר הימי (כלומר, ללא הסחורות המוטסות). ללמ"ס ישנם נתונים שמפלחים את היבוא והיצוא לישראל לפי סוג ההובלה, ומהם עולה כי ב־2022 הסחר בים האדום היווה כ־28% מכלל הסחר הימי. כלומר, גם כאן אנחנו רחוקים מאותו נתון שהזכיר הח"כ.
עברנו לשיטה השנייה שהזכרנו. "אם רוצים לשקף את הבחינות המעשיות של ההובלה הימית, נכון יותר למדוד אותן ביחידות של נפח או משקל ולא במונחי שווי כספי", הסביר לנו רב־חובל יגאל מאור מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). אז מה מלמדים הנתונים הללו על הטענה הנבדקת? "המידע שיש בעניין הסחר במונחים פיזיים הוא כללי בלבד", מסביר מאור. ובכל זאת, הוא מעריך כי בחישוב כזה "מדובר בסדר גודל של כ־20% מכלל הסחר". כלומר, שוב רחוק מהנתון של ח"כ הלוי.
בדומה לעמדה שהציג משרד הכלכלה, גם מאור סבור כי באופן כללי גם כיום "תנועת המכולות (לישראל) פועלת ללא בעיות משמעותיות - חוץ מהארכת זמן המשלוח בממוצע של כשלושה שבועות - כשיבוא המכולות, שעד דצמבר כ־30% ממנו עבר בים האדום, ממשיך ברמה כזו או אחרת דרך נמלי חיפה ואשדוד".
בשורה התחתונה: דבריו של הלוי לא נכונים. במונחים כספיים, במצר באב אל־מנדב עוברים כ־16% מסך היבוא הישראלי וכ־3% מסך היצוא הישראלי, או כ־28% מתוך ההובלה הימית בלבד. במונחים של נפח או משקל, אין נתונים רשמיים, אך על פי הערכות, בבדיקה כזאת מדובר על כ־20% בלבד מכלל הסחר של ישראל, שעובר דרך הים האדום.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: עמית הלוי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: שבע תשע
ציטוט: "ישראל תחת חרם במצרי באב אל-מנדב מזה כמה חודשים… (מדובר) על מעל ל-50% מהסחר של ישראל"
תאריך: 18.2.24
ציון: לא נכון
בריאיון ל-103FM, ח"כ עמית הלוי קרא לראש האופוזיציה יאיר לפיד ולח"כ אביגדור ליברמן להצטרף לקבינט המלחמה. לדבריו, צעד זה נדרש מתוקף מצב החירום בו ישראל מצויה: "אנחנו לא באירוע קטן", אמר, "אנחנו באירוע רב-זירתי ממש". להמחשת הצורך, ציין הלוי: "אני מזכיר לכם שישראל תחת חרם אנטישמי במצרי באב אל-מנדב מזה כבר כמה חודשים. אין אונייה אחת שעוברת… ואני מדבר איתך על מעל ל-50% מהסחר של ישראל". בדקנו האם אכן מעל ל-50% מהסחר הישראלי עובר במצר באב אל-מנדב.
מצר באב אל-מנדב הוא מצר ים המפריד בין חיצ האי ערב לאפריקה. המצר - שרוחבו כ-25 ק"מ - מקשר בין ים סוף בצפון למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי בדרום, כאשר תוחמות אותו תימן בצד הערבי וג'יבוטי ואריתראה בצד האפריקאי. בדצמבר האחרון, ארגון החות'ים בתימן הודיע שיתקוף כל ספינה שבזיקה לישראל ששטה לישראל, ללא יוצא מן הכלל. "אף ספינה שנושאת סחורה לישראל או הקשורה לישראל, ללא קשר לדגלה, לא תורשה לחצות את הים האדום או את הים הערבי. אלא, נאפשר רק לאוניות שיעבירו סיוע הומניטרי לרצועת עזה להגיע", מסרו המורדים החות'ים.
לפי פרסום של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מאז ה-7 באוקטובר, אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. ב-INSS כותבים כי "המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה".
אבל עד כמה האיום הזה משמעותי לסחר של ישראל? כאמור, לדעת הלוי, מדובר על מעל ל-50% מהסחר. לפני שנמשיך, נציין שיש מספר שיטות למדידת היקף סחר: האחת במונחים של ערך כספי (השווי הכספיי של הסחר) והשנייה במונחים של נפח או משקל.
כשפנינו להלוי בשאלה על מה הנתון נסמך, הוא השיב לנו "כך נאמר בדיון בוועדת חוץ וביטחון" - והציע לנו לפנות בעניין למשרד הכלכלה. פנינו למשרד - ושם הפנו אותנו לסקירת המצב המשקית האחרונה של המשרד מה-11 בפברואר. בסקירה מוצגים נתונים (בשקף מס' 25) על "החשיפה הישראלית לשיבוש ההובלה הימית", שהמקור להם הוא עיבוד בנק ישראל לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הנתונים הללו נסמכים על שיטת המדידה הראשונה - קרי, על מדידת היקף הסחר לפי שווי כספי.
הנתונים הללו, הנכונים לשנת 2022, בוחנים את היקף הסחר של ישראל - שנמדד בדולרים - לפי מידת החשיפה לאיום הימי בים האדום. לפי משרד הכלכלה, החשיפה הישראלית לשיבוש של נתיבי שיט רלוונטית לסחורות שמובלות דרך הים - ושמוצאן או יעדן הוא באסיה ואוקיאניה. המדינות העיקריות שהסחר עימן חשוף לאיום הן אוסטרליה, הודו, הונג קונג, הפיליפינים, וייטנאם, יפן, מלזיה, סין, סינגפור, סרי לנקה, קוריאה הדרומית ותאילנד.
אז כמה מהסחר הישראלי חשוף לאיומי החות'ים בים האדום? על פי הנתונים הדולריים, מדובר ב-16.2% מסך היבוא ו-3.2% מסך היצוא של ישראל שחשופים לבעיות בהובלה ימית. זאת בניגוד לנתון בדבר "מעל ל-50%" שנקב בו הלוי. במשרד הכלכלה מציינים כי "גם בתרחיש השבתה מלאה מדובר בשיעור מוגבל (גם אם לא זניח) מהסחר של ישראל".
אז למה הלוי התכוון? בתשובה לפנייתנו, הלוי השיב שכנראה הנתון שהוא שמע בוועדת החוץ והביטחון מתייחס לשיעור הסחר מהים האדום מתוך ההובלה הימית - ולא מתוך כלל סחר החוץ של ישראל (אנו נציין שסחר החוץ של ישראל כולל גם שירותים והובלה דרך האוויר).
כדי לבדוק מה השיעור של ההובלה הימית של מדינת ישראל עובר דרך הים האדום - בחנו את נתוני הלמ"ס בדבר "יבוא ויצוא סחורות לפי סוג הובלה" לשנת 2022 (גם כאן הנתונים מחושבים בדולרים). בהתאם לפילוח שהוצג על ידי משרד הכלכלה, את הסחר הימי שעובר בים האדום חישבנו על פי הסחר הימי שמקורו או שיעדו באסיה ובאוקיאניה. לפי הנתונים, ב-2022 סך היצוא הימי לאסיה עמד על כ-4.1 מיליארד דולר, לאוקיאניה על כ-0.4 מיליארד דולר - וכל היצוא הימי הסתכם בכ-26.3 מיליארד דולר. כלומר, היצוא הימי מאסיה ומאוקיאניה עמד על כ-17% מהיצוא הימי. באשר ליבוא, כאן הוא עמד על כ-23.2 מיליארד מאסיה, 0.2 מיליארד מאוקיאניה ו-73.4 מיליארד דולר של כלל היבוא הימי. כלומר, היבוא הימי מאסיה ומאוקיאניה היה כ-32% מסך היבוא הימי. בסך הכל, ב-2022 הסחר הימי בים האדום היה כ-28% מכלל הסחר הימי. כלומר, גם כאן לא הגענו ל-50% עליהם דיבר הלוי.
ואולם, כאמור, יש שיטה נוספת למדידת היקף הסחר. אנחנו הצגנו חישובים שמבוססים על ערך כספי, אך ניתן לבחון את היקף הסחר גם לפי מידות של משקל או נפח. רב-חובל יגאל מאור מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ששימש בעבר כמנהל רשות הספנות והנמלים, אמר לנו כי "אם רוצים לשקף את הבחינות המעשיות של ההובלה הימית, נכון יותר למדוד אותן ביחידות של נפח או משקל ולא במונחי שווי כספי. לדוגמה, אונייה אחת עמוסה ב-70 אלף טון חיטת מאכל שווה, בערך כספי, לתיק צד קטן שמכיל יהלומים גולמיים למשל. במכולות ההבדלים אפילו יותר קיצוניים: מכולת קירור אחת של 40 רגל עם תרופות יכולה להגיע לערך של מיליוני דולרים, כאשר מכולה באותו גודל ששוכבת לידה באונייה עם תחבושות אישיות, עולה 10,000 דולר".
אלא שלדברי מאור, "המידע שיש בעניין הסחר במונחים פיזיים הוא כללי בלבד - ואין פירוט מדויק של כלל המטענים, בדגש על היקפי יבוא ויצוא מטעני האנרגיה". הוא מסביר ש"כדי להגיע להערכה על היקף הסחר שעובר במצר באב אל-מנדב, נדרש איסוף נתונים לא טריוויאלי שלא נגיש לכל אחד - ויש לבצע הצלבות נתונים מהתעשייה כולה, מהנמלים, מרשות הספנות והלמ"ס". ועם כל זה, הוא מעריך כי "עד דצמבר 2023, מדובר בסדר גודל של כ-20% מכלל הסחר, כאשר החישוב נעשה במונחי כמויות משקל, נפח או יחידות - ולא במונחי הערך הכספי".
לפי מאור, "הסחר הימי בים האדום מתחלק בעיקר לסחר במכולות, סחר בבעלי חיים וסחר במחצבים. ברמת ההערכה בלבד, הייתי אומר שעד דצמבר האחרון, במצרי באב אל-מנדב עברו כ-30% מסחר המכולות של ישראל, כ-25% מיבוא בעלי החיים וכ-40% מיצוא מחצבי ים המלח". אז מה מידת ההשפעה של האיום החות'י על הסחר הישראלי? בדומה לעמדת משרד הכלכלה, גם מאור טוען שההשפעה אינה דרמטית, אם איננו מביאים בחשבון את הפגיעה האסטרטגית בנמל אילת: "אומנם היקף יצוא מחצבי ים המלח נמצא בירידה לא קטנה, אך באופן כללי ניתן לומר שתנועת המכולות היום פועלת ללא בעיות משמעותיות - כמובן, חוץ מהארכת זמן המשלוח בממוצע של כשלושה שבועות. יבוא המכולות - שעד דצמבר, כ-30% ממנו עבר בים האדום - ממשיך ברמה כזו או אחרת דרך נמלי חיפה ואשדוד. גם יבוא בעלי החיים פועל כעת דרך נמלי הים התיכון".
לסיכום, במונחים כספיים, במצר באב אל-מנדב עוברים כ-16% מסך היבוא הישראלי וכ-3% מסך היצוא הישראלי, או כ-28% מתוך ההובלה הימית בלבד. גם אם בוחנים את שיעור ההובלה הימית הישראלית בים האדום במונחי משקל או נפח, עדיין מדובר רק על כ-20%. לכן דבריו של הלוי לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
