סימני השאלה סביב קבוצת הוואטסאפ שפתח ניר ברקת

בצעד חריג, בשבוע שעבר פתח שר הכלכלה ניר ברקת קבוצת וואטסאפ עם למעלה מ־20 ממנכ"לי רשתות המזון. ברקת ביקש מהם לא להעלות מחירים לתקופה מסוימת, ולפנות לממונה על התחרות בבקשה שתעניק להם פטור מהסדר כובל שיאפשר להם לעשות כן. מומחים להגבלים עסקיים ששוחחו עם גלובס מנתחים את המהלך ומעלים שורה של סימני שאלה. 

● ברקת הגיע להסכמות עם חלק מחברות המזון. מה הרווח לצרכן?
● נכנסו ל"רשימה השחורה": אלה החברות שלא נכנעו לאולטימטום של ברקת

"כל הנושא של חילופי מידע בין מתחרים - גם אם אלה אינם כוללים תיאום מחירים של ממש אלא אמירות לגבי מגמות או כוונות כלליות בין מתחרים - הוא בעייתי מאוד, בפרט בתחום המזון", הסבירה עו"ד ניבה ברג־לבנת, שותפה במחלקת הגבלים עסקיים במשרד מיתר.

לדבריה, בחינת הצעדים שנקטה רשות התחרות במקרים אחרים, שבהם נפתחו הליכים בשל התבטאויות ואף רמיזות בלבד, מלמדת מה עשוי היה לקרות גם כאן. "על רקע פעולות הרשות ניתן להבין שאם הקמעונאים היו יוזמים מהלך כמו שהציעו להם, הם היו עשויים לחשוף את עצמם לחקירה", ציינה.

גורם בכיר לשעבר ברשות התחרות אמר דברים חריפים יותר: "אם ברקת היה אדם פרטי, הוא היה כבר מקבל מכתב מהרשות", העריך. עם זאת, הגורם ציין כי "רואים שברקת נזהר ודיבר עם הרשות על כך לפני כן, והבהיר כי הקבוצה נפתחה לא רק על־מנת לאפשר ניהול משא־ומתן עם הספקים - אלא גם כדי לפנות יחד לרשות", ובכל זאת העריך כי גורמים בשוק לא היה מעז לפעול כך.

בסביבת השר ברקת הבהירו כי המהלך כולו לווה בייעוץ משפטי צמוד, וכי קודם לכך פנה השר לוועדת הפטורים והמיזוגים במשרד הכלכלה, שתמכה במהלך. במסמך הסיכום של ישיבת הוועדה צוין כי חברי הוועדה הביעו תמיכה בהצעת השר, וכי המתווה שהציג הסיר את החששות שהביעו אנשי רשות התחרות.

הוואטסאפ הוא הבעיה?

עו"ד דנה טירנגל־ליפקה, שותפה וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד עמית, פולק מטלון, ששימשה בעבר ראש צוות מזון וקמעונאות ברשות התחרות, ציינה כי קבוצת וואטסאפ כמו זו שנפתחה מציבה את הקמעונאים במצב מסוכן. "זה כמו לשים מכשול בפני עיוור", אמרה.

היא הוסיפה כי הכוונות במשרד הכלכלה טובות, וכי מצליחים לקדם שם מהלכים שלא קודמו קודם, אך ציינה כי ארגון של המשק בקבוצות וואטסאפ הוא "הפוך מכל מה שמנסים לעשות" ויכול לייצר תקדים שיהיה קשה לסגת ממנו. מכל מקום, גם היא, כמו עו"ד ברג־לבנת, סבורה כי רצוי שתקשורת בין מתחרים תיעשה בכל מקרה רק באמצעות עורכי דין.

בסביבת ברקת נטען כי "לשר יש סמכות לכנס גם בחדר אחד את כלל ראשי הרשתות, כי הפלטפורמה שנבחרה היא רק עבור תפוצה"; וכי ממילא יש לכל הקמעונאים את הטלפונים זה של זה, והם אינם זקוקים לקבוצת וואטסאפ לשם כך.

הרשות תיתן פטור?

נניח שהרשתות היו פונות לממונה על התחרות - מה הסיכוי שבקשה כזו הייתה מאושרת? עו"ד אבנר פינקלשטיין, שותף ומוביל תחום דיני התחרות בפירמת גורניצקי GNY, הסביר כי ככלל רשות התחרות ממעטת מאוד לתת "פרה־רולינג", בטח כאשר מדובר בבקשה משותפת לפטור מהסדר כובל שמגישים יחד מתחרים. "פנייה משותפת היא דבר נדיר - ונדיר שתהיה הסכמה של הרשות".

לדבריו, השאלה היא מה בעצם הבקשה: "אם מדובר בהסכמה להוריד מחירים לתקופה מסוימת, יכולה להיות גלומה בה בקשה להעלות מחירים בעוד פרק זמן, ובאופן עקרוני החלטה כזו צריכה להיות עצמאית".

עו"ד טירנגל־ליפקה הדגישה כי היתר לנהל משא־ומתן משותף ניתן ככלל למי שנתפסים יחידים וחלשים, וגם במקרים כאלה, כמו זה של החקלאים למשל, הסוגיה לרוב שנויה מאוד במחלוקת.

ואכן, בתכתובת בין השר ברקת לממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, שהתקיימה כשבוע לפני פתיחת קבוצת הוואטסאפ המדוברת ועסקה באפשרות למתן פטור מהסדר כובל בין קמעונאי המזון שלא להתיר לספקים ולתאגידי המזון את עליית המחירים המבוקשת על־ידם, הסתייגה הממונה מהרעיון.

כהן התייחסה בין היתר לכך שההסדר המבוקש הוא גורף ביחס לכלל המוצרים המשווקים, לעובדה שבלימת מחירים לתקופה מוגבלת עלולה להביא לעלייה מתואמת לאחריה, ולהשלכות אפשריות של שיתוף־הפעולה בין מנכ"לי הרשתות בטווח הארוך. "ישנו חשש ששיתוף־הפעולה יזלוג גם לתיאום ישיר או משתמע של המחיר לצרכן", צוין.

גורם בכיר לשעבר ברשות התחרות ציין כי "לא יעלה על הדעת שהרשות תיתן לרשתות המזון לנהל משא־ומתן מול איזה שהוא ספק. אם היא תתיר את זה - אפשר לסגור את רשות התחרות באותו רגע".

בסביבת השר ברקת ציינו כי "הממונה עושה הכול כדי שהמחירים יהיו גבוהים ולא תהיה תחרות בשוק. כל צעד שהשר ברקת יוזם כדי למנוע עליית מחירים, נתקל בהתנגדות. נדמה שהיא הממונה על שמירת הרווחים של המונופולים".

תגובת רשות התחרות

מטעמה של רשות התחרות נמסר כי "עמדתה של הממונה על התחרות שהועברה לשר, היא עמדה מקצועית המבוססת על ניתוח כלכלי ועובדתי, שתכליתה היחידה הגנה על התחרות והציבור. הפתרונות ליוקר המחיה הם לא פשוטים ודורשים מאמץ ממשלתי".