בנת"ע קיבלו בתדהמה את הדיווחים מכנס התשתיות של גלובס שהתקיים השבוע, במסגרתו אמר ממלא מקום מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט כי נת"ע היא חברה "חולה ומגמגמת" ולכן לטובת הקמת המטרו יש להקים חברה ממשלתית חדשה. האמירות נתקלו בהתנגדות של נציגות משרדי הממשלה התחבורה והאוצר שכינו את השיח רעיל, ואילו קוינט השיב כי העיקר הוא פרויקט הענק והחברה שתנהל אותו היא כלי בדרך ולא המטרה. השיח החריג על הבמה חשף את קצה הקרחון של העימות הממשלתי על המטרו, וסיפק הצצה להשלכות של העימותים הללו על הפרויקט הגדול ביותר שיבוצע בעולם המערבי בשנים הקרובות.
● סערה בעקבות הביקורת בכנס גלובס: בנת"ע תוקפים את הממונה עליהם - "דיבה"
● קאמבק ענק: הוא עזב את נת״ע לפני חמש שנים. האם הוא בדרך חזרה?
מעט זמן לאחר פרסום דברי קוינט בנת"ע עלו להתקפה. יו"ר הדירקטוריון מיה ליקוורניק שיגרה מכתב לעובדים: "ינקי קוינט ממלא מקום מנכל רשות החברות (ומנכ"ל רמ"י) בחר להתבטא באופן פוגעני ומסית כלפי חברת נת"ע ועובדיה", היא זעמה. "הדירקטוריון רואה בחומרה את התבטאויותיו ודוחה את דבריו. יש לדעת - קוינט לא ביקר בחברה שנים, לא מכיר את פועלה ואת סטטוס הפרויקטים עליהם היא אמונה, ולא קיים שום דיון מקצועי עם מי מגורמי נת"ע זה שנים".
עוד הוסיפה יושבת הראש על הממונה עליה כי "יש לראות בהתנהגותו חוסר מקצועיות וחוסר אחריות כלפי חברה ממשלתית שעליה הוא אמון (גם אם זמנית)".
גם סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ, נכח בכנס והתייחס לדברי קוינט. "היה תהליך ארוך סביב המטרו, שכלל שיתוף של משרדי האוצר והתחבורה ורשות החברות. בחנו את החלופות למימוש הפרויקט והגיעו למסקנה שהדרך הכי נכונה לעשות זאת היא באמצעות נת"ע ורשות המטרו. הנושא עוגן בהחלטת ממשלה גם בחקיקה", אמר כץ. "לא יעלה על הדעת שיגיע לאחר מכן ממלא תפקיד, שהוא ממלא מקום, ויחליט בלי שום עבודה מקצועית או ביסוס שכל מה שנעשה קודם לא נכון, וינסה לסחוט שינויים".
שנים דנו במבנה הארגוני של המטרו
המבנה הארגוני להקמת מערכת המטרו נדון במשרדי הממשלה רבות בשנים האחרונות ונקבע במסגרת חוק המטרו והחלטות ממשלה שונות, שהטילו על נת"ע את התפקיד להקמת מערכת המטרו. הדבר סוכם בין משרדי התחבורה והאוצר, ואושרר שוב בסיכום התקציבי שנחתם ביניהם בינואר האחרון, ועדיין מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן אמר גם הוא במהלך הכנס כי יש להוציא את המטרו לחברה חדשה.
המבנה הארגוני כולל גם את רשות המטרו, גוף ממשלתי חדש של רגולטורים שיוביל את הפרויקט מטעם הממשלה. תחתיו תפעל החברה המבצעת, נת"ע, שמתקשרת בחוזים עם קבלנים לביצוע התכנון, הניהול, עבודות ההנדסה, הקמת המערכות ורכש הקרונות והציוד הנדרש להקמת המטרו. קוינט סבור שגם רשות המטרו מיותרת והאשים את משרד האוצר בניסיון לדאוג למינוי חברים. בכך רמז למועמדותו של בכיר אגף התקציבים לשעבר צחי דוד, שהודיע על פרישה מהמרוץ לראשות המטרו. בתגובה ירה איליה כץ כי "הפוסל במומו פוסל".
בכל אופן, קוינט שומט את השטיח תחת עבודת המטה שנערכה במשרדי הממשלה ומנסה להוביל מסגרת ארגונית אחרת להובלת הפרויקט.
בנת"ע חשים שעצמאות החברה והיות הדירקטוריון עצמאי מביאים לכך שהיא מאוימת תדיר על ידי הממשלה הנוכחית, כאשר השרים מירי רגב ודודי אמסלם לא הצליחו "להשתלט" על חברי הדירקטוריון בדומה לנעשה ברשות שדות התעופה, רכבת ישראל ונתיבי ישראל. נת"ע תהיה החברה הממשלתית שתנהל את סכומי הכסף הגבוהים ביותר - למעלה מ-150 מיליארד שקל, לכך מתווספים פרויקטי הרכבות הקלות בעלות של 30 מיליארד שקל.
עם זאת, צריך לציין שבממשלה לא מרוצים מהתנהלות נת"ע. הציונים שהשיגה לאורך השנים במדד הביצועים של החברות הממשלתיות (BI) נמוך משמעותית מחברות אחרות. כך בשנת 2023, הציון שזכתה לו החברה הוא 67 בלבד, בעוד שנתיבי ישראל למשל זכתה בציון של 97, נתיבי איילון 95, רכבת ישראל 93 וחברת חוצה ישראל 85. הציון הנמוך הוא כשלון לא רק של הנהלת החברה והדירקטוריון המפקח, אלא גם של המשרד הממונה - משרד התחבורה והעומדת בראשו.
הציון מתייחס לביצועי החברות בהתאם ליעדים שרשות החברות הציבה להן, אבל צריך לציין שנת"ע מתמודדת עם אתגרים שאין לחברות אחרות. מדובר בפעילות תשתיתית אינטנסיבית בלב המטרופולין הצפוף, לצד מאבק מתמיד מול חברות תשתית אחרות כמו חברת חשמל, מקורות, נתגז וחברות תקשורת - שלא כפופות אליה אך נדרשות לצורך ביצוע עבודות - וכן אל מול ראשי הרשויות המקומיות.
בכל אופן, בממשלה סברו לאחר עבודת מטה נרחבת שיש לבצע שינוי ארגוני בתוך נת"ע עצמה כדי להוביל את הפרויקט, אך כאמור קוינט, ממלא מקום רשות החברות, חושב אחרת.
ביחס לציון החברה מסרו בנת"ע כי "תוכנית העבודה מתקדמת ע"פ הלו"ז שאושר וסוכם. במגבלות המלחמה, נעמוד ביעדים כפי שסוכמו".
נת"ע תגווע במהרה בלי פרויקט המטרו
השיח המחודש והסוער על ניהול המטרו שהתפוצץ על במת הכנס, שיש הטוענים שהוא מתואם בין משרד התחבורה של רגב ובין רשות החברות של קוינט תחת השר אמסלם, לא מגיע בחלל ריק. לאחרונה נת"ע פרסמה מכרז למנכ"ל החברה לאחר שהמנכ"ל הנוכחי, חיים גליק, הודיע על סיום תפקידו. קוינט דוחף את מועמדותו של יהודה בר און, מנכ"ל נת"ע הקודם שעזב לאחר סכסוך עם היו"ר דאז רמי בלינקוב, ומי שהוציא את פרויקט הקו האדום לדרך. לכן, בענף תוהים מדוע לקדם מצד אחד מועמד לראשות החברה ומן הצד השני לאיים להוציא ממנה את הפרויקט הגדול ביותר שלה, שבלעדיו היא תגווע בתוך שנים אחדות עם סיום הפרויקטים שעליהם היא אמונה.
יש שתוהים אילו מועמדים ימשיכו להגיש מועמדות כשלא ברור אם יקבלו חברה גוססת או את החברה שתנהל את הפרויקט הגדול. ייתכן שהפער הזה נועד למנף לחץ מעל הדירקטוריון שיבחר את המנכ"ל החדש, כשדמויות מובילות בענף מביעות עניין בבחירה. אחרים תוהים אם קוינט מקדם מהלך שיאפשר השתלטות על מוקדי הכוח בפרויקט והחלשת אנשי האוצר בניהולו, קידום אנשי שלומם של שרים או אפילו השתלטות שלו עצמו על החברה החדשה. בסביבת קוינט דוחים את הטענות וטוענים שבחברה "אבטלה סמויה" ואינה עומדת ביעדיה, והנושא החשוב הוא הפרויקט ולא החברה שתבצע אותו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.