מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

שומות קרקע מנופחות, שמערערות את הכדאיות הכלכלית של פרויקטים זכייניים, ודרישה ל"הסכמי גג" מול משרד התחבורה, בתמורה להיתרים לשימוש בקרקע - אלו הם רק חלק מהפרקטיקות הנהוגות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באופן שמעכב פרויקטים, כך טוענים גורמים בענף התשתיות.

● מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים? 
● מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות" 
● בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים 

לאחרונה פנו ברשות הרישוי שבמנהל התכנון לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בפנייה דחופה לשחרור היתרים לפרויקטי תשתית לאומיים. "בהתאם להחלטות הממשלה, נבקש הירתמות רשות מקרקעי ישראל בקידום רישוי פרויקטי התשתית הלאומיים המעוגנים בהחלטות ממשלה", נכתב בפנייה. "נכון להיום, מקודמים ברשות הרישוי הארצית מספר פרויקטים אשר בעלותם עדיין לא הוסדרה ברשות מקרקעי ישראל, והדבר מעכב את הליכי הרישוי".

"זו שיטת מצליח"

גורמים בענף התשתיות טוענים, כי מאחורי השפה הלקונית הזהירה במכתב עומדת שיטה, שמהווה סוד גלוי בענף, שבמסגרתה רמ"י מעכבת אצלה פרויקטים לאומיים כדי לממש אג'נדות שונות שחשובות לה, ולאו דווקא כאלו שגם מקדמות את הפרויקטים. בענף אף נטען, כי פרסום טענות אלו עלול להביא לנקמנות מצד הרשות ולעיכובים ודחיות נוספים, ובכל זאת בפרסומן יש חשיבות ציבורית.

אחד הפרויקטים שבהם נקבו במנהל התכנון הוא היתר למבני תחנת כוח, במסגרת פרויקט להקמת מתקן ההתפלה שורק, שם הוויכוח הוא על השומה של רמ"י, הגבוהה בהרבה מהערכת רשות המים והיזם, עד כדי ערעור הכדאיות הכלכלית בעסקה. "הם עושים את זה לכל היזמים, וזו שיטת מצליח", אומר גורם בענף.

השומה הגבוהה מאלצת את היזמים להתפשר ולשלם יותר, או להגיע להליך השגות שיכול להימשך, לפי גורמים בענף, שנתיים תמימות. בסופו של דבר, מבחינה משקית מדובר בהעברת כסף מכיס לכיס, ממשק החשמל והמים במקרה הזה לרמ"י, ולכן נשמעת הביקורת על הפרקטיקה של הרשות. פרסומים בתקשורת אף מראים כי לא מדובר במקרה הראשון, וכי קדם לו מקרה אחר ברכישת תחנת כוח ברמת חובב.

מקרים אחרים שבהם נשמעו טענות דומות התרחשו במהלך ניסיון של הרשות להכפיף אליה חלק מחברות הביצוע הכפופות למשרד התחבורה, ובמקרים אחרים עולה דרישה ל"הסכם גג" מול משרד התחבורה, כתנאי לחתימה על היתרים.

משמעות המושג "הסכם גג" הוא משא ומתן על פרויקטים שחשובים לרמ"י, ולאו דווקא עולים בקנה אחד עם סדר העדיפויות התחבורתי של המשרד, כך טוענים בענף. "עד שמקבלים הסכם חכירה או היתר יכולות לחלוף שלוש שנים. הכול תלוי ברמ"י", מלין גורם אחר בענף.

מקרה כזה מתרחש בימים אלו בצורך לאשר את הקמת הדיפו (מוסכי הרכבת הקלה) בקו הירוק בהרצליה ובחולון. "נודה להסדרה מהירה ומיטבית של הפרויקטים הנ"ל, כדי שנוכל לקדם את הליך הרישוי, ולקדם את המיזמים בהתאם להחלטות הממשלה", נכתב בנימוס לגביהם בפניית רשות הרישוי.

"גם הרכבת בידי רמ"י"

לגלובס נודע כי הסיבה לעיכוב כאן היא דרישה להסכם גג מול משרד התחבורה ביחס למקרקעין שהופקעו לטובת הקמת הדיפו. התוכניות אושרו כבר ב-2017, ב-2019 הופקעו השטחים מבעלי זכויות פרטיים ורשויות מקומיות, ומאז ניתנו מספר היתרי בנייה, שנעצרו עד להשלמת הסכם. גם כאן מדובר בקבלן פרטי, המורכב מהחברות אלקטרה, אלסטום ודן, שעיכובים במתן ההיתרים עשוי להתגלגל לתביעות כספיות שלו כלפי המדינה. "גם הרכבת הקלה מוחזקת בידיים של רמ"י", אמר הגורם ששוחח עם גלובס.

העימות בין נת"ע וינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י ומ"מ מנהל רשות החברות, הגיע לשיא לאחרונה, כשקוינט התבטא בכנס התשתיות של גלובס בדבר הצורך להקים חברה חדשה לניהול המטרו, בשל ביצועיה הירודים של נת"ע. ואולם, חלק מהעיכובים נוצרים בשל קושי בתיאום מול גורמי תשתית אחרים ומול המדינה. קוינט גם האשים את אנשי משרד האוצר בעיכובים של פרויקטים, אולם נראה כי גם רמ"י שתחת ניהולו לא ממהרת לזרזם כשהדבר מתנגש באינטרסים שלה.

ברמ"י טוענים: "חלק מהפרויקטים כבר יצאו לדרך, וכלל לא התעכבו. בחלקם סוגיות מורכבות, כמו בעלויות בשטחים, הפקעות ותכנון סותר. ברמ"י קיים מסלול ירוק לקידום מהיר של פרויקטי תשתית, ועומדים על כך שבשל משבר הדיור, מטרתה העיקרית היא שיווק קרקעות לדיור, כך שבתשומות שלרשותה, יוצא שפרויקטים אחרים לצערנו מתעכבים מעט. רמ"י עושה כל שלאל ידה כדי לספק את כלל צורכי המשק, ובהם קרקעות לצורכי ציבור, אנרגיה, חקלאות וגם תשתיות".