המאבק על תקציב הביטחון מתחמם: סמוטריץ' מתנה רכישת מטוסי קרב בהקמת ועדה ציבורית

המאבקים סביב תקציב הביטחון לשנים הבאות עולים מדרגה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (ב') לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא "מטיל וטו"על כינוס ועדת השרים להצטיידות מערכת הביטחון. בוועדה אמורות לעלות לאישור שתי עסקאות עתק של צה"ל לרכישת מטוסי קרב מסוגי F15 ו־F35 בעלות כוללת של 35 מיליארד שקל. "בימים האחרונים מבקש משרד הביטחון לכנס ללא הסכמה את הוועדה", כתב סמוטריץ'. "כינוס ועדת השרים ואישור עסקה בסדר גודל כזה ללא הסכמת משרד האוצר ועל הראש של שר האוצר, היא חסרה תקדים ואין בכוונתי לאפשר אותה".

● נתניהו הכריז על הקמת מנהלת צפון, אבל ביישובים לא מכירים יוזמה כזאת
● עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה
● האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

המחלוקת בין האוצר למערכת הביטחון אינה על הצורך בהצטיידות בטייסות החדשות, אלא על כך שהיא נעשית מבלי שהוקמה עדיין הוועדה שאמורה לדון בהגדלת תקציב הביטחון לשנים הבאות ולהמליץ כיצד לחלק את הכספים.

סמוטריץ' האשים במכתבו את משרד הביטחון בכך שהקמת הוועדה מתמסמסת כבר תקופה ארוכה: "בסיכום משותף שהובלתי עם משרדי האוצר והביטחון סביב התקציב המתוקן לשנת 2024, נקבע שלשם כך תוקם ועדה ציבורית אשר תגיש את המלצותיה בתוך כחודשיים. מאז הסיכום האמור, מערכת הביטחון מונעת את הקמת הוועדה ומבקשת לקבוע עובדות בשטח ולחייב היקפי תקציב אדירים בין היתר בעסקאות רכש המטוסים האמורות".

עוד טען סמוטריץ' כי הציפייה של מערכת הביטחון "לקבל צ'ק פתוח בסכומי עתר ובהשלכות עצומות על המשק ועל הכלכלה ואיכות החיים של אזרחי ישראל, ללא שום חשיבה ביקורתית, סיעור מוחות, דיון מקצועי, ציבורי וממשלתי, הנה לא לגיטימית ולא ריאלית". לדבריו, "ככל שמשרד הביטחון סבור כי ישנה דחיפות בחתימת העסקאות, הוא מוזמן לחדול מלסכל את הקמת הוועדה. בלוח הזמנים המקורי ואם משרד הביטחון לא היה פועל נגדה, הוועדה כבר אמורה הייתה להיות קרובה להגשת מסקנותיה".

ועדה על הנייר

חלפו יותר מחודשיים מאז הודיע ראש הממשלה על הקמת הוועדה, אבל העניין נותר תקוע בשלב המקדים של קביעת הרכב החברים. בוועדה צפויים לשבת נציגי האוצר, מערכת הביטחון, בכירים לשעבר בשני הצדדים ומומחים חיצוניים כנציגי ציבור. אלא שלא נרשמו הסכמות על תמהיל של החברים בוועדה, וגם לא על זהות יושב הראש.

מאז תחילת המלחמה, היחסים של סמוטריץ' התקררו מול מערכת הביטחון ואגף התקציבים. בסוגיה של תקציב הביטחון, שר האוצר מעדיף את עמדת הפקידות המקצועית במשרדו. במכתבו החריף הוא שיקף את הטענות באוצר לפיהן הצמרת הכלכלית בצה"ל מנסה לקבוע מסמרות עוד בטרם התחילו הדיונים.

לטענה של האוצר ישנם תימוכין בשטח. לפני יותר מחודשיים, בזמן שנתניהו עדיין התלבט האם להקים וועדה או לא, הצליחו במערכת הביטחון לקבוע גבולות גזרה לדיונים שיתקיימו בה. כך, סוכם מראש שיינתן תקציב "התעצמות" בסך 100 מיליארד שקל בפריסה לאורך שבע השנים הקרובות. בצה"ל דחפו לסכם את פרטי התוספת בנימוק שהלחימה בצפון גוברת.

תקציב כבן ערובה?

לוועדה הציבורית התקועה צפוי תפקיד משמעותי בקביעת תקציב הביטחון, נוכח אירועי ה־7 באוקטובר, ואין עוררין על כך שתידרש תוספת תקציבית קבועה לצה"ל. הוצאה של 100 מיליארד שקל היא אירוע כלכלי רחב בעל השלכות מאקרו על הכלכלה.

לדברי גורמים המעורים בפרטים, הסכום העגול הזה לא נקבע בהסכמה מסודרת לתמחור החימושים הנדרשים לצה"ל או הגדלת הסד"כ המתוכננת. ההחלטה על 100 מיליארד שקל נקבע במשא ומתן בין שר הביטחון יואב גלנט לבין ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'. גלנט דרש את הסכום הזה לתקופה בת ארבע שנים, סמוטריץ' הסכים ל־75 מיליארד שקל "בלבד". לבסוף הושגה הפשרה: גלנט קיבל את ה־100 מיליארד שביקש, אבל בפריסה ארוכה יותר לשבע שנים.

לראיית האוצר, כפי שמערכת הביטחון ביקשה להקדים את ההחלטה על גובה התוספת לפני הקמת הוועדה, כך היא מנסה כעת לאשר את רכש מטוסי הקרב. באוצר טוענים שהעסקאות הללו, שנוגעות להצטיידות ארוכת טווח לשנים הבאות, הפכו דחופות עבור מערכת הביטחון בעיקר בגלל הניסיון להשלים אותן לפני הדיונים בו.

במשרד הביטחון ובלשכתו של גלנט בחרו שלא להגיב לטענות של סמוטריץ'. עם זאת, גורמים במערכת הביטחון אומרים ששר האוצר בוחר לעשות פוליטיקה בזמן מלחמה ולוקח את התקציב כבן ערובה. אותם גורמים סבורים כי סמוטריץ' מעוניין להקים ועדת חקירה למערכת הביטחון במסווה של ועדה מקצועית על התקציב.