עליות המחירים וחגיגת הרווחים: המספרים שחשפו הדוחות של ענקיות המזון

המלחמה בעזה, היחלשות השקל ומחירי ההובלה שקפצו לאחרונה פגעו במגזרי פעילות רבים במשק, אך לא ברשתות המזון המובילות ובספקיות המרכזיות שלהן - כך עולה מדוחות הסיכום של אותן חברות לשנת 2023. הודות למהלכים של התייעלות והעלאות מחירים, שמורגשות היטב בכיסם של הצרכנים, הגדילו אותם גופים את שורת הכנסותיהם והובילו לקפיצה של עשרות אחוזים ברווחים שרשמו רובם אשתקד.

● ניתוח | האח הבכור של ה־S&P 500 והנאסד"ק משתרך מאחור. האם זו הזדמנות?
● האיש החזק בשופרסל: בן 39, מקורב למיליארדרים ובכיר לשעבר בלשכת שר האוצר 

הרווחים קופצים עם העלאות המחירים

גלובס בחן את תוצאות שש הספקיות הבולטות של מוצרי מזון וצריכה שמניותיהן נסחרות בבורסה (שטראוס, דיפלומט, ויליפוד, סנו, נטו מלינדה וביכורי שדה), לצד אלה של שש רשתות המזון הגדולות (שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, טיב טעם, ויקטורי וקרפור).

מהבדיקה עולה כי הכנסות הספקיות (יצרניות ויבואניות מזון) עלו אשתקד ב־10% לסכום מצרפי של 15 מיליארד שקל, בעוד הרווח התפעולי שלהן קפץ בלא פחות מ־89% ל־971 מיליון שקל - קפיצה שחלק משמעותי בה נובע מסיום משבר הסלמונלה בשוקולד שהכה בתוצאות קבוצת שטראוס ב־2022. אצל הרשתות הגדולות נרשמה עלייה מתונה יותר, של 5% בהכנסות המצרפיות לכ־34 מיליארד שקל, ושל 46% ברווח התפעולי שעמד על 1.4 מיליארד שקל (והושפע אף הוא מאירוע חד־פעמי: הוצאות חריגות בגין התייעלות שרשמה שופרסל ב־2022).

כאמור, אחת הסיבות לגידול שנרשם במכירות וברווחי הגופים הפועלים בענף המזון בישראל היא עליות המחירים עליהן הכריזו שוב ושוב במהלך השנתיים האחרונות, לנוכח התפרצות אינפלציונית בשנת 2022 שפגעה ברווחיותם. אותן התייקרויות הובילו לביקורת ציבורית רבה ואף לניסיון של שר הכלכלה, ניר ברקת, לגבש לאחרונה "רשימה שחורה" של חברות שמעלות מחירים - שלא ברור עד כמה הוא מסייע בבלימת ההתייקרויות.

מי שמצאה את עצמה בעין הסערה היא יבואנית מוצרי המזון והצריכה דיפלומט , שעם מותגיה נמנים בין היתר סכיני הגילוח של ג'ילט, טונה סטארקיסט ועוגיות אוריו. דיפלומט, הנמצאת בשליטת משפחת מנדל והיו"ר נעם וימן, רשמה מכירות של 2 מיליארד שקל בפעילותה בישראל בשנה שעברה, עלייה של 14% בתוך שנה. החברה ציינה בדוחות כי חוותה אשתקד עליות במחירי המוצרים אותם היא מייבאת, בין היתר בשל "עלייה בשיעורי האינפלציה בעולם והיחלשות השקל אל מול המטבעות המובילים".

דיפלומט הוסיפה כי העלתה מחירים, במהלך הרבעון השני והשלישי של 2023, בעיקר משום שהספקים שלה ייקרו את המחירים מצדם. היא הוסיפה כי מאז פרוץ המלחמה בעזה הצליחה החברה למנוע מהספקים העלאות מחירים נוספות, אך נוכח התייקרות התשומות וגורמים נוספים, רווחיותה הגולמית נשחקה.

דיפלומט מעריכה כי הספקים שלה מתכננים את המשך העלאות המחירים במהלך 2024, ולכן "החברה צופה שתאלץ להעביר התייקרויות אלה ללקוחותיה". הרווח התפעולי שהציגה דיפלומט מפעילותה בישראל קפץ ב־23%, לעומת ל־87 מיליון שקל בסיכום השנה.

שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות בבית ההשקעות אי.בי.אי, סבורה כי עליות המחירים בשנה שעברה היו נדרשות לחברות הפועלות בשוק המזון בשל ההתייקרות בתשומות הייצור: "קצב עליית המחירים במשק עמד אשתקד על 5% אשתקד והיה דומה לשנה שלפני כן. מתחילת 2024, מגמת עליית המחירים במשק המשיכה, אבל בקצב יותר נמוך ממה שראינו בשנתיים הקודמות".

"האינפלציה עלתה, עלות שכר העבודה טיפסה, וכך גם שכר דירה, הארנונה, ובחלק מחומרי הגלם נרשמה עלייה. בנוסף, מחיר החלב הגולמי טיפס, ומוצרים בפיקוח ממשלתי התייקרו. עם פרוץ המלחמה, היה אירוע נוסף, נקודתי של עליית מחירים בקטגוריית המוצרים טריים, משום שנוצר קושי להפעיל את השטחים החקלאיים בדרום וצפון, לצד הירידה ביבוא מטורקיה".

עד כמה מוצדקות היו עליות המחירים שאנו משלמים עבור קניית המזון? אחיעז מודה כי "כשהפוקוס הציבורי ממוקד בלחימה, הוא נמוך יותר לגבי מה שאנחנו רוכשים בסופר. המצב הזה מהווה סביבה יותר נוחה לחברות להעלות מחירים. אבל עדיין, העלאות היו נדרשות. צריך לזכור גם את מה שקורה בחודשים האחרונים, עם האיום של החות'ים - הוא ייקר את נתיבי התובלה לישראל מהמזרח הרחוק".

שטראוס: הסלמונלה הרחק בעבר

יצרנית המזון הגדולה שנסחרת בבורסה בתל אביב היא קבוצת שטראוס , בניהלו של שי באב"ד. החברה סיכמה את פעילותה בארץ אשתקד עם הכנסות של 4 מיליארד שקל, עלייה של 16.5% בתוך שנה. הגידול נבע בעיקר בעבות מהלך "ריקול" חסר תקדים בו נקטה ב־2022 בשל פרשת הסלמונלה שהתגלתה במפעל השוקולד שלה בצפון. באותה שנה שובשו המכירות, ורווחי שטראוס נפגעו בצורה קשה. ב־2023 חזרה שטראוס למספרים המוכרים ורשמה רווח תפעולי (בישראל) של 382 מיליון שקל, מול הפסד של 22 מיליון שקל שנה קודם.

גם ברשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל , נרשמו טלטלות משמעותיות בשנתיים האחרונות, כולל רכישת השליטה ברשת לאחרונה על־ידי האחים יוסי ושלומי אמיר, שכבר הספיקו להחליף בתפקידיהם את יו"ר ומנכ"ל הרשת.

עם זאת, עוד בשנת 2023, שבה עדיין כיהנו איציק אברכהן ואורי וטרמן בתפקידים אלה, בהתאמה, גדלו הכנסות שופרסל ב־4% ל־15.1 מיליארד שקל - כמעט מחצית מהמחזור המצרפי של הרשתות הנסחרות בבורסה. הרווח התפעולי של הרשת זינק בשיעור חד של 150% ל־707 מיליון שקל בסיכום השנה שחלפה, לאחר שב-2022 יישמה הרשת תוכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים וסגירת סניפים שפגעה ברווחיה.

סנו בלטה ברווחיות, ויליפוד בלטה בשחיקה

ספקית מוצרי צריכה שבולטת בשיפור משמעותי ברווחיותה בסיכום השנה שחלפה הייתה חברת סנו , שבשליטת משפחת לנדבסרג ובניהולו של יובל לנדסברג. יצרנית מוצרי הטואלטיקה וחומרי הניקיון רשמה עלייה דו־ספרתית (11%) במכירות שהסתכמו ב־2.1 מיליארד שקל אשתקד. זאת לצד שיפור בשיעור הרווחיות הגולמית שעמדה על 37% לעומת כ־33% ב־2022, שמוסבר בפעילות תחום מוצרי הניקוי ואחזקת הבית וכן תחום מוצרי הנייר - כתוצאה מהוזלה במחירי חומרי הגלם. הרווח התפעולי של סנו זינק ב־51% אשתקד ועמד על 284 מיליון שקל.

מי שסבלה במיוחד בקרב הספקיות מההתייקרות התשומות היא ויליפוד , בשליטת האחים צביקה ויוסי ויליגר. בעוד שהכנסות החברה עלו ב־9% ל־543 מיליון שקל בסיום השנה, הודות להשקת מוצרים חדשים, הרווחיות הגולמית שלה נחתכה, משיעור של 28.7% בשנת 2022 ל־22.2% ב־2023. הסיבה הייתה "התייקרות במחירי חומרי הגלם ובמחירם של המוצרים הנרכשים". ויליפוד מציינת גם את החלשות השקל מול הדולר והאירו כגורם שהוביל להתייקרות המוצרים ולכן פגע בשיעור הרווח הגולמי שלה. במקרה הזה היא בולטת בתור ספקית עם נפילה ברווח התפעולי בשיעור של 56% ל־19 מיליון שקל.

בקרב רשתות המזון, מי שסיכמה את השנה החולפת באופן מאכזב הייתה קרפור ישראל (לשעבר יינות ביתן) שבשליטת אלקטרה מוצרי צריכה . המותג הצרפתי הבטיח מוצרים אטרקטיביים ומחירים נוחים, אך לפחות בינתיים הוא רחוק מלספק זאת. הכנסות הרשת הסתכמו ב־3 מיליארד שקל ב־2023, עלייה של 9% שהוסברה בכך ששנה קודם לכן נסגרו חלק מהסניפים לצורך שיפוצם והסבתם למותג הצרפתי.

ועדיין קרפור רשמה הפסד תפעולי של 37 מיליון שקל בסיכום השנה. נקודת האור היא שמדובר בקיטון ביחס להפסד תפעולי כבד יותר של 100 מיליון שקל בשנת 2022. בקרפור מקווים שברבעונים הקרובים תעלה הרשת על פסי רווחיות.

הדיבידנדים משקפים את השיפור

עדות נוספת לשיפור במצבן של החברות הפועלות בענפי המזון ומוצרי הצריכה בישראל מגיעה מהכרזות על דיבידנדים נדיבים שיחלקו לבעלי המניות שלהן בעקבות הדוח השנתי. כך רשת שופרסל הודיעה כי תחלק 180 מיליון שקל (רבה מהסכום לבעלי הבית החדשים, האחים אמיר), גם רמי לוי הודיעה כי תחלק 50 מיליון שקל. בקרב הספקיות יחגוג בעלי המניות בשטראוס עם דיבידנד ענק של 270 מיליון שקל, בעוד דיפלומט הודיעה על חלוקה של 40 מיליון שקל בהמשך החודש.