מומחים: ישראל צריכה להגדיר אסטרטגיה לביטחון המזון, כמו שאר העולם

ההתפתחויות והמשברים בעולם בשנים האחרונות הביאו יותר ויותר מדינות להעלות לסדר היום את נושא הביטחון התזונתי. כך קרה במשבר הקורונה, כאשר 20 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המגפה, וכך גם במלחמת אוקראינה, כאשר 25 מדינות הגבילו את היצוא.

● ענת גרוס שון, המשנה למנכ"ל תנובה: המלחמה חידדה את הצורך בשמירת ביטחון המזון 

בעוד שבעולם נערכים זה זמן רב למצבי חירום, נראה כי בישראל שלפני המלחמה מקבלי ההחלטות לא הקדישו לתחום חשיבה אסטרטגית.

במסגרת כנס גלובס ותנובה שעסק בביטחון מזון, התקיים פאנל בהנחיית כתבת גלובס שירה ספיר, בו התארחו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה; ואל"מ (במיל') טליה לנקרי, לשעבר בכירה במל"ל.

"המדינה לא נערכה, מדינת ישראל חייבת לשנות את תפיסת היסוד שלה בהיערכות למשברים וחירום. התרגלנו למבצעים קצרים, והנה אנחנו רואים שמספיק משבר משמעותי כמו מלחמה שמשפיע על המון תחומים - ביניהם גם החוסן התזונתי", אומרת לנקרי.

"ביפן מתכננים את הביטחון התזונתי 50 שנים קדימה, בסין 100 שנים קדימה, בארה"ב מעדכנים את מדיניות החקלאות אחת לחמש שנים", מספר לביא, שפועל כיום לגבש תוכנית לאומית לביטחון המזון ב־25 השנים הקרובות. "נוכח האיומים והמצב הגאו־פוליטי, אנחנו צריכים מדיניות ממשלתית כוללת שמסתכלת על ביטחון המזון לטווח הארוך והבינוני, לא כזו שפותרת בכל פעם רק בעיות נקודתיות".

הוא מוסיף כי "בעשור האחרון האוכלוסייה בישראל גדלה בכ־25%, אך הייצור המקומי לא גדל בכלל. היבוא הוא זה שמשלים את הייצור המקומי. כשאנחנו מסתכלים 25 שנה קדימה ומבינים שהאוכלוסייה תגדל, זה ברור שייווצרו כאן פערים - אסור שנשלים אותם מיבוא. גם ככה התלות שלנו תגדל - צריך להקטין אותה. אנחנו יכולים וצריכים לחזק את הייצור המקומי כאן בישראל, ויפה שעה אחת קודם, עם תוכנית ארוכת־טווח שמסייעת לציבור בישראל. ארץ זבת חלב ודבש זה בידינו".

השפעות המלחמה

כיצד ישראל יכולה להתמודד עם מצב של אי־ביטחון תזונתי? שער ה"אקונומיסט" שפורסם לאחרונה עם הכותרת "ישראל נותרה לבדה", משקף את תמונת המצב העגומה של היחסים הבינלאומיים של ישראל. בעידן כזה שבו התמיכה הבינלאומית בישראל לא מובנת מאליה, עולים החששות בנוגע ליכולת שלה לעמוד לבד בעיתות של חוסרים במזון.

לדברי כהן, "מלחמת 'חרבות ברזל' היא לא רק מלחמה של חמאס וישראל, אלא חלק מאותו מתח בין המעצמות. אנחנו צריכים לדאוג כיצד מבטיחים שאותם חומרי גלם יגיעו אלינו, שאותם גורמים שמוכרים לנו ירצו להמשיך ולמכור לנו.

"מכל מיני סיבות אנחנו רואים ההתבטאויות נגד המדינה, וזה הולך ומחריף. כמו שישראל לא באמת מתמודדת לבד עם המלחמה, ללא כל השותפויות מסביב כולל ירדן ומצרים, אנחנו כל הזמן צריכים לזכור איך אנחנו שומרים ובונים את הרשת שלנו קדימה".

לנקרי הצטרפה לכהן ואמרה כי "המצב עלול להשפיע על היכולת לייבא לישראל מזון וחומרי גלם. יש לזה משמעות אדירה, ולכן מדינת ישראל לא רק חייבת אסטרטגיה, אלא גם שינוי בתפיסת היסוד.

"אם תהיה רעידת אדמה בעוד שנה, עד כמה העולם ירצה לעזור? הדרך שבה אנחנו מתרחשים מצבי חירום צריכה להשתנות, וחובה שמדינת ישראל תיקח בידיים את הביטחון התזונתי. בהקשר של הביטחון הלאומי יש לזה חשיבות אדירה".

האם יהיה מפנה?

הביטחון התזונתי בישראל נמצא בסכנה לא רק בגלל היחסים עם מדינות העולם, אלא גם בגלל נושאים שהיו שם מאז ומתמיד. "זמנים קיצוניים כאלה מחדדים את הסוגיות ואת הבעיות שקיימות בכל מקרה", מסבירה כהן. לדבריה, אחת הבעיות הבולטות היא מחסור בכוח־אדם לאורך כל השרשרת - החל מעובדים זרים שמהווים יותר משליש מכוח־האדם החקלאי בישראל, ועד עובדים פלסטינים שמהווים כוח־אדם משמעותי הן בחקלאות והן בתעשיית המזון. כיום מאוד קשה להחזיר את העובדים האלה, ובמקביל עובדים ישראלים רבים גויסו למילואים.

המחסור בכוח האדם אומנם מייצר אתגר גדול, אך לא די בכך. גם לפוליטיקה מאחורי הזנחת הסוגיה יש תפקיד משמעותי. "אין חובה של המדינה כלפי משרדים ממשלתיים להקציב סכומים מסוימים לחירום, מה שקורה זה שפוליטיקאים מסתכלים קדימה ל־4 שנים בלבד, במקום לראות קדימה". אומרת לנקרי. "מאז 2016 הממשלה לא אישרה תוכניות אופרטיביות למלחמה, היא הייתה עסוקה בדברים האחרים. תמיד הדחוף מושך אותנו, והחשוב נדחק הצידה - חייבים לשנות את זה".

האם סוף־סוף ניתן לראות מפנה? בחודש מרץ משרד החקלאות הכריז על גיבוש תוכנית לאומית ראשונה לביטחון מזון עד לשנת 2050, עם יעדי ביניים לשנים 2030 ו־2040. לצורך כך יוקם צוות עבודה בין־משרדי בראשות אורן לביא ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, והצעת המחליטים תובא לאישור הממשלה תוך 180 יום. בתוך כך, משרד החקלאות יביא לאישור את שינוי שמו, כך שהוא ייקרא מעתה "משרד החקלאות וביטחון המזון".

*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף תנובה