המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

המשברים הגלובליים בשנים האחרונות הביאו יותר ויותר מדינות, בהן ישראל, להעלות לסדר היום את נושא הביטחון המזון. במסגרת כנס גלובס ותנובה שעסק בביטחון המזון, התקיים פאנל שדן בפתרונות לבעיות בנושא. בפאנל השתתפו רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ומובילת תחום פודטק ברשות החדשנות; לירון ישראלי, מייסד "אדמה חיה" ודוקטורנט בחקלאות ואקולוגיה באוניברסיטת תל אביב; ושי כהן, מנהל החדשנות הראשי וקרן ההון סיכון של תנובה. את הפאנל הנחתה עורכת מדור שיווק ופרסום של גלובס, גלית חתן.

● מומחים: ישראל צריכה להגדיר אסטרטגיה לביטחון המזון, כמו שאר העולם
● ענת גרוס שון, המשנה למנכ"ל תנובה: המלחמה חידדה את הצורך בשמירת ביטחון המזון 

"המדינה כמעט ולא משקיעה בשאלה איך אנחנו מיטביים בייצור, וישראל כמעט ולא נמצאת בתחום הזה", אמר ישראלי. "כיום, אירופה וארה"ב משקיעות רבות בלשפר את איכות הקרקע והמגוון הביולוגי, ואילו בארץ התמונה שונה. הגיל הממוצע של חקלאים נע בין 62-67, וחשוב להתמקד ביכולת להביא דור חדש מקצועי, לא אנשי מחקר אלא אלה שעושים את עבודת הכפיים, ואנחנו מאוד לוקים בחסר מהבחינה הזאת".

לדברי כהן, "המדינה חייבת לקבוע יעדי ייצור ברורים שמפחיתים את התלות שלנו ביבוא. אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לא רק בהיבטים של רשות החדשנות, אלא באמצעות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים. אני חושב שמעבר לכך, ההסתכלות האסטרטגית של ישראל חייבת להיות שונה לחלוטין, וברגע שיהיו גם יעדי ייצור וגם יעדי חירום - נדע להתמודד בצורה טובה יותר".

אתגר רגולטורי

על השאלה כיצד אמורה להראות החלוקה בין המגזר הפרטי למדינה בכל הנוגע להבטחת ביטחון המזון, השיבה אשל כי רשות החדשנות, כמוציאה לפועל של תוכניות המחקר והפיתוח של המדינה, צריכה לקחת חלק ביצירת המשאבים. "הממשלה בעיניי צריכה לתת את התשתיות שמאפשרות לשוק הפרטי לפרוח", אמרה אשל. "היא צריכה להיות מעורבת במקומות שבהם הסיכון גבוה והשוק הפרטי עדיין מנוע להיכנס לאותם מקומות, אבל ברגע שהסיכון הולך ופוחת, זה הזמן שהשוק הפרטי יוכל להיכנס".

כהן הוסיף כי המדינה צריכה לקבוע מדיניות ברורה באשר לייצור מקומי כערך אסטרטגי: "מהרגע שהעניין הוגדר כמטרת־על, המדינה צריכה להגדיר גוף מתכלל לשם כך, כפי שעשינו בהרבה מאוד מגזרים אחרים. אחרי שכל אלה יתקיימו, הסקטור הפרטי יידע לבצע את תפקידו בצורה טובה".

ישראלי: "ברמה הכלכלית, אנחנו חייבים לדאוג למשאבי הייצור שלנו, מעבר לתמיכה בסטארט־אפים, להבין איך אנחנו מיטיבים עם החקלאות". לדבריו, דווקא בזמן המלחמה המתמשכת, כשענף החקלאות נפגע, הוא ניסה להציע פתרון למטעים: "אחד הדברים שאני ניסיתי לעשות זה להכניס ייצור לפי מספור לתוך המטעים, כלומר לגדל בין העצים עוד מקורות לתבואות. אולם הדבר הזה נתקע, בגלל שמי שהיה צריך לחתום על זה אמר 'אני לא מכיר אפשרות כזו'. יש כאן אתגר מצד הרגולציה והיכולת והרצון לשנות".

״מראה של החברה"

בצל המלחמה, חברי הפאנל נשאלו על השיעור הכי משמעותי שלמדו בנושא. אשל השיבה: "אנחנו מדברים הרבה על שרשראות אספקה, אבל יש פה אספקטים נוספים מאוד חשובים, כמו היכולת לספק מזון זמין ובריא לכל האוכלוסייה. אנחנו עוסקים המון בעולמות המולטי דיסציפלינריים שיודעים לשלב בין ביולוגיה לפורמולציה, מתוך כוונה לייצר מזונות שהם גם זמינים יותר אבל בהכרח בריאים יותר, ויהיו לנו שיתופי־פעולה עם משרד הבריאות". עוד הוסיפה אשל כי בסביבה שבה אנחנו חיים, אנו צריכים לדעת להשתמש באמצעים שעומדים לרשותנו. "המלחמה רק חידדה את זה", אמרה. 

על כך הוסיף כהן כי "המצב חידד את חשיבות הייצור המקומי. אני חושב שקריטי שנשקיע בעולמות התוכן האלה ולא רק בחירום. אני חושב שבתור אומת הסטארט־אפ, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה מאתגרת. במשבר הנוכחי, כשהמשקים התרוקנו, חסרים לנו האנשים שמסוגלים לייצר.

"משרד החקלאות והאגף לשימור קרקע דופקים כבר שנים על הדלת ואומרים שהאדמות שלנו 'נסחפות'. אנחנו מדברים על שימור האדמות של המדינה שלנו. צריך להסתכל על זה במובן המעשי ביותר, ולמצוא את השילוב ואת התמיכה המעשית היומיומית - איך נדאג שיהיו אנשים שיעשו את העבודה".

*גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף תנובה