מחקר חדש מטעם מכון המדיניות והמחקר RISE Israel ובשיתוף Google, הבוחן את מעמדה של ישראל במרוץ הבינה המלאכותית הגלובאלית, חושף מספר מגמות מדאיגות, ביניהן עלייה מתונה בהשקעות בבינה מלאכותית יוצרת וזאת ביחס למדינות אחרות, כמו גם צפי למחסור בהון האנושי המקומי בתחום. עם זאת, בצד החיובי, מראים הנתונים כי כ-50% מההשקעות וסבבי הגיוס בשנת 2023 היו בתחום הבינה המלאכותית היוצרת.
● תמורת 1.54 מיליארד דולר: סייברארק הישראלית רוכשת את חברת Venafi
● התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית
ישראל יורדת בדירוג העולמי של הבינה המלאכותית
לפי הנתונים המוצגים במחקר, למרות שישראל מחזיקה כיום במעמד בולט בזירת הבינה המלאכותית העולמית, זאת על פי Tortoise Global AI Index, מדד המהווה ממוצע משוקלל של אספקטים שונים של זירת הבינה המלאכותית, הדירוג שלה ירד במהלך השנים.
כיום, ישראל מדורגת במדד זה במקום השביעי בעולם, זאת כאשר בשנת 2020 דורגה במקום החמישי. להשוואה, מדינה כמו סינגפור, שהטמיעה מהלכים לאומיים משמעותיים בתחום, קפצה ממקום עשירי לשלישי במשך אותו פרק זמן. מגמה מדאיגה נוספת הנחשפת בדוח הינה סביב סוגיית ההון האנושי בתחום, זאת בין היתר כי לפי הממצאים, תפקידי בינה מלאכותית בישראל נשענים על עובדים בעלי תארים מתקדמים, מעל 60% מכלל התפקידים.
בישראל מצטרפים לשוק העבודה בכל שנה פחות מ-700 בוגרי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, כשמספר בוגרי הדוקטורט בתחום בשנה עומד על 100 בלבד. יתרה מזאת, כ-15% מבעלי התואר השני ו-21% מבעלי הדוקטורט במדעי המחשב הם חלק מבריחות המוחות מישראל למדינות אחרות.
עם זאת, כך לפי ממצאי הדוח, במהלך שנת 2023, כ-50% מסך ההשקעות ומספר סבבי הגיוס בהייטק הישראלי היו בחברות בינה מלאכותית. לפי המחקר, חברות בינה מלאכותית נוטות למשוך יותר הון פיננסי מחברות הייטק אחרות. קרוב ל-70% מחברות בינה מלאכותית הפעילות כיום בארץ מצליחות לגייס הון, בהשוואה ל-55% בקרב יתר חברות ההייטק.
עוד לפי המחקר, בישראל פועלות כ-2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית, המהוות כ-25% מכלל תעשיית הטק המקומית, זאת כשלמעלה מ-60% מתוכן עוסקות בענף התוכנה. כמחצית מהסטארט-אפים שהוקמו בשנה שעברה מדווחים כי הם עושים שימוש בטכנולוגיית AI. מתוך החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות , יותר משליש הן חברות הפועלות בתחום זה.
מרכזי מחקר ופיתוח מקומיים של חברות גלובליות, מהווים דחיפה חיוביות בזירת הבינה המלאכותית
עוד לפי המחקר, נקודת חוזק מקומית הינה מבחינת פעילות מקומית של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות גלובאליות, כאשר נכון לחודש אפריל השנה, למעלה מ-100 חברות רב-לאומיות עוסקות בפעילות מו"פ של בינה מלאכותית. דוגמאות למרכזי מחקר ופיתוח הם המרכז של Google בישראל, שעוסק בין היתר בהטמעת בינה מלאכותית במוצרי החברה, כמו גם מרכז המחקר, בו מפתחים כלים וטכנולוגיות מבוססי בינה מלאכותית להתמודדות עם שלל אתגרים בתחומים כגון אקלים, בריאות וחינוך.
דוגמה נוספת היא ענקית השבבים אנבידיה , שמרכז המו"פ הישראלי שלה עוסק רבות בפיתוח שבבי תקשורת ורכיבים המשמשים בחלק ממחשבי העל שלה. עוד דוגמה הינה שיתוף הפעולה התלת-שנתי שהושק ב-2022 בין חברת IBM עם הטכניון והאוניברסיטה העברית, שמטרתו לקדם מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בתחומים של עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים.
ישראל בפער קריטי בהטמעת הבינה המלאכותית
לפי המחקר, על אף שישראל מצטיינת בפיתוח הטכנולוגיות, לרוב היא אינה צולחת בהטמעת החידושים הללו במרחב. תופעה זו אינה מוגבלת רק לבינה מלאכותית - ישראל נמצאת בפיגור גם בהטעמה של טכנולוגיות תחבורה, פיננסיים וחינוך - למרות שההייטק הישראלי מייצר מו"פ ברמה בינלאומית בתחומים אלה, כך לפי נתוני הדוח. עוד נכתב כי "ללא מדיניות פרו-אקטיבית, דפוס זה יחזור על עצמו גם במקרה של הבינה המלאכותית, ויגביל את הפוטנציאל החברתי וכלכלי הרחב הקיים בטכנולוגיה זו".
המטרה - גיבוש והטמעת מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית בישראל
כאמור מטרתו של המחקר הוא גיבוש והטמעת מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית לטובת החברה והכלכלה המקומית, זאת בתחומים בעלי פוטנציאל ההשפעה הגבוהה ביותר על חיי האזרחים בישראל. הפרויקט, שהושק בימים האחרונים, מוכוון על ידי ועדת היגוי שמורכבת מבכירי ובכירות תחום הבינה המלאכותית בישראל, ביניהם בועז מעוז, מנכ"ל Google Cloud (יו"ר ועדת ההיגוי), פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר RISE Israel, שי-לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע, ד"ר ליטל הלמן, מומחית למשפט וטכנולוגיה; אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, שמרית ביינהורן, מנכ"לית מעוז ומחמוד רחמאן, לשעבר סגן הממונה על השכר במשרד האוצר.
בועז מעוז, מנכ"ל Google Cloud ישראל, מסר כי "המחקר של RISE מצביע בבירור שתחום הבינה המלאכותית מתחזק בישראל והשפעתו צפויה לשנות את עתיד הכלכלה הישראלית. בינה מלאכותית יכולה לשפר גם את חייהם של אזרחי ישראל, במגוון תחומים מחינוך ועד בריאות ותחבורה. אנחנו מאמינים שהידע שנצבר בסטארט-אפ ניישן לצד אסטרטגיה מסודרת, שלומדת מהסטארט-אפים המקומיים שכבר פועלים בתחום, ישנה את עתידה של מדינת ישראל".
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר RISE Israel, מסר כי "מהפכת הבינה המלאכותית היא עובדה מוגמרת, וישראל איננה יכולה להרשות לעצמה שלא להיות מדינה מובילה בתחום. מעבר לחשיבות של שימור התחרותיות של ישראל במרוץ הגלובלי, לאימוץ הבינה המלאכותית יש יכולת לשפר באופן דרמטי את איכות החיים של אזרחי ישראל. פרויקט AI Forward שם לו למטרה לסייע בגיבוש וביישום של אסטרטגיה ומדיניות AI מתקדמת וצופת פני עתיד. אני מודה לחברת גוגל על שיתוף הפעולה בפרויקט החשוב הזה, שבתקווה יביא למציאות חדשה בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
