מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מרבה לייצר איומים שונים בתקופות שונות כבר לאורך שנים רבות, אולם אתמול (ד') הוא ייצר הצהרה חריגה אפילו במושגים שלו. נסראללה איים כי במקרה שקפריסין תפתח את שעריה עבור ישראל, ארגון הטרור השיעי יראה באי השכן כחלק מהמלחמה. מדוע בכלל נסראללה מאיים על קפריסין? האם יש ביכולתו לפגוע בה? ומהו היקף שיתוף־הפעולה הביטחוני של האי השכן עם ישראל? גלובס עושה סדר.
● המדינה המפתיעה שמעוניינת במערכת הגנה ישראלית
● חמאס שדד מיליוני דולרים מהבנקים ברצועת עזה
מהיכן נובע האיום?
נסראללה מבין כי ישראל לא מתכוונת להמשיך עוד זמן רב במצב הנוכחי של חילופי מהלומות בגבול הצפון, כאלו שלא מאפשרים בשום פנים ואופן לתושבי האזור לחזור לבתיהם. בד בבד, כפי שהומחש במלחמת לבנון השנייה, חיפה עלולה להפוך ליעד מרכזי של איום הטילים והכטב"מים של חיזבאללה - באופן שישפיע על פעילות הנמלים במרחב: נמל חיפה, נמל המפרץ ונמל מספנות ישראל. לכן, מצב שבו פעילות הנמלים בחיפה תושבת, ידרוש מענה יצירתי עבור ישראל, שכ־99% מהסחר הבינלאומי שלה הוא דרך הים. בארגון הטרור השיעי חוששים כי קפריסין היא זו שתיתן את המענה הנדרש לישראל.
"פתיחת נמלי התעופה והבסיסים לישראל עבור פגיעה בלבנון, תבהיר כי ממשלת קפריסין היא חלק מהמלחמה", אמר נסראללה. האי מחולק לרפובליקת קפריסין, הידידה של ישראל שבה מכירה כלל הקהילה הבינלאומית; הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC), שבה מכירה רק טורקיה; וכן, בסיסי הצבא הבריטי, אקרוטירי ודקליה, שנחשבים לשטח ריבוני בריטי.
מזכ"ל חיזבאללה ראה בחודשים האחרונים כיצד האי השכן הפך לחלק בלתי נפרד מהמלחמה ברצועת עזה. זה בא לידי ביטוי, למשל, ב־1,000 שעות צילומים של גיחות איסוף שביצע חיל האוויר הבריטי בהמראות מבסיס חיל האוויר אקרוטירי בין דצמבר למאי, כך לפי Declassified UK. כמו כן, קפריסין משמשת כמרכז הלוגיסטי של פרויקט המזח הצף בעזה, שבו השקיע ממשל ביידן 230 מיליון דולר. מהאי מובל הסיוע ההומניטרי למזח.
האם נסראללה מסוגל לפגוע בקפריסין?
המרחק בין לבנון לבין קפריסין הוא קטן, ולכן די ברקטות, טילים וחימושים משוטטים בעלי טווח של כ־250 ק"מ כדי לכסות כמחצית מהאי, ובכ־300 ק"מ במטרה לפגוע במרבית האי - ואלו שיותר מכך, כמובן בכולה. במסגרת הארסנל הרחב של חיזבאללה הם מחזיקים, למשל, בפאתח 110 - בעל טווח של 300-250 ק"מ; וכן, בסקאד C ו־D, עם טווח של כ־700 ק"מ ועלול לפגוע בכל שטחי האי.
מה היקף שיתוף־הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין קפריסין?
צבאות ישראל וקפריסין מקיימים כבר שנים רבות תרגילים צבאיים משותפים, על אדמת האי. תרגיל ראשון מסוגו, בשם "מעבר לאופק" התקיים בקפריסין בהובלת המרכז לאימוני יבשה (מל"י) במאי אשתקד, ובו תרגלו כוחות צה"ל משימות מבצעיות בעומק שטח האויב, הסתגלות לשטח שאינו מוכר, פעילות מבוזרת תוך ריחוק פיזי, תחת מצב חירום ואירועי פתע. בתרגיל שבו השתתף גם צבא קפריסין השתתפו כוחות בסדיר ובמילואים מעוצבת האש, טייסות חיל האוויר וכוחות מיוחדים נוספים של זרוע הים וזרוע היבשה. בהם, שייטת 13, יהל"ם, יחידת עוקץ וכוחות אגף המודיעין ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר.
נדבך נוסף בקשרים בין המדינות הוא היצוא הביטחוני. ביוני 2022 חתם ראש סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני) במשרד הביטחון, יאיר קולס, על שורת הסכמי GTG (ממשלה מול ממשלה) עם הקפריסאים. בין המוצרים שרכשו הקפריסאים היו ציון מיגון אישי, מערכות נשיאה וחלוקת משקלים, מתוצרת מרעום דולפין. מעבר לכך, לפני כשלושה חודשים האשים שר החוץ הטורקי הקאן פידאן את קפריסין, כי היא משמשת כמוקד הובלה ולוגיסטיקה של הובלות אמל"ח לישראל.
"כיום, אי בלב הים התיכון, ממש בסמוך לעזה, הפך לבסיס לוגיסטי עבור נשקים ותחמושת לישראל", טען פידאן בפני חברות הארגון לשיתוף־פעולה אסלאמי (OIC). "האי עדיין נושא את הכינוי של מרכז הומניטרי לעזתים. אנחנו צריכים להפנות תשומת לב למדינות שכאלו".
בה בעת, הקפריסאים משתמשים בטכנולוגיות ישראליות. מערכת זיהוי האיומים באמצעות בינה מלאכותית (AI) של הסטארט־אפ הישראלי SeeTrue תוטמע בנמל התעופה של פאפוס. כך פורסם לפני כחודשיים. המערכת של החברה יודעת לזהות נשקים, חומר נפץ וחפצים מסוכנים אחרים. זהו נמל התעופה השני באי שבו מוטמעת המערכת, לאחר נמל התעופה של לרנקה.
כיצד הפך האי השכן לחלק מהעימותים האחרונים במזרח התיכון?
מאז ומתמיד הייתה קפריסין סוגיה רגישה עבור טורקיה, בגין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין - מדינה דה־פקטו שמוכרת אך ורק על ידי טורקיה. אין לה צבא, כאשר צבא טורקיה מהווה למעשה גם הצבא שלה - וברשותה יש רק כוח ביטחוני פנימי שאמון על משימות שיטור. יתרה מכך, סוכנות הביון הטורקית (MİT) היא למעשה גם האמונה על המודיעין בשטחה.
נמל התעופה הבינלאומי הצפון־קפריסאי היחיד הוא "ארג'אן" (Ercan), שהטיסות היחידות שיוצאות ממנו הן לטורקיה. האיראנים שלא נדרשים באישור כניסה לטורקיה זיהו בכך הזדמנות, ולכן ניסו לפני כחצי שנה לפגוע בישראלים באי השכן באמצעות הגעה מצפון קפריסין.
בעת מעבר מצפון קפריסין לרפובליקת קפריסין אין צורך באשרת כניסה, וכך המפגעים דילגו דרומה ללא בעיה גדולה. את המזימה הזו סיכלו המוסד, אבל מסתמן כי גם כיום רואים בכוח קודס של משמרות המהפכה בצפון קפריסין מקום שדרכו הם יכולים לפגוע ביעדים ישראליים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.