מי נחשב לתאגיד פיננסי? תקנה חדשה תשנה את הכללים

טיוטת תקנות חדשה מציעה לשנות את ההגדרה הקבועה בחוק הריכוזיות עבור תאגידים פיננסיים, כך שתכלול שורת גופים המוסדרים בחוק כתאגידים ריאליים - מה שישנה את ההגבלות החלות עליהם • הרציונל של התקנות החדשות: כניסתם של שחקנים חוץ־בנקאיים רבים למשחק

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מאז נחקק חוק הריכוזיות (ובשמו המלא - החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות) לפני קצת למעלה מעשור, הוא כולל מגבלות על החזקות של גופים במשק. החוק כולל גם הבחנה בין תאגידים פיננסיים לתאגידים ריאליים, כאשר תאגידים פיננסיים הם בעיקרו של דבר בנקים וחברות ביטוח (הרשימה ביחס לכך סגורה), ואולי גופים ריאליים הם כל השאר. השאלה כיצד יסווג תאגיד מסוים משליכה על ההגבלות שחלות עליו.

משפחת שנידמן בפנים, תשובה בחוץ: רשימת הגורמים הריכוזיים בישראל
רשות התחרות בצעד דרמטי: מתכוונת להכריז על הבנקים הגדולים "קבוצת ריכוז"

כך, למשל, נקבע כי מי ששולט או מחזיק ב-5% בתאגיד ריאלי משמעותי לא יכול להמשיך ולשלוט בגוף פיננסי משמעותי או להחזיק ביותר מ-10% ממנו. כשמדובר בגוף ללא גרעין שליטה, שיעור ההחזקה המותר הוא עד 5%. מעבר לכך, נקבעו מגבלות על החזקה של גופים פיננסיים בתאגידים ריאליים משמעותיים בשיעורים של 1%-10%, והוטלו מגבלות על כהונה צולבת של דירקטורים בתאגידים שכאלה. בהתאם, הגדרת תאגיד כריאלי או פיננסי היא משמעותית ביותר.

טיוטת תקנות שפורסמה לאחרונה להערות הציבור מציעה לשנות את ההגדרה הקבועה בחוק הריכוזיות עבור "תאגידים פיננסיים", כך שתכלול שורת גופים המוסדרים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים המוגדרים כיום "תאגידים ריאליים". בין היתר מבוקש להכליל פנימה בעלי רישיון למתן אשראי, להפעלת מערכת לתיווך באשראי, למתן שירותי פיקדון, למתן שירות בנכס פיננסי; וכן חברת הנפקה של מבטח וחברת תשלומים כהגדרתה בחוק שירותי תשלום, שעתיד להיכנס לתוקף בימים הקרובים.

הרציונל של התקנות החדשות, על־פי דברי ההסבר להן, הוא השינויים במשק מאז נחקק חוק הריכוזיות ב-2013, ובפרט מאז חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ב-2016. במילים אחרות: כניסתם של הרבה שחקנים חוץ־בנקאיים למשחק.

החברה פנתה לבצלאל סמוטריץ'

המחשבה שלפיה יש לערוך שינוי בהגדרה הופיעה כבר במסקנות צוות שבחן את הנושא ופרסם המלצותיו בספטמבר 2022, אולם מה שהביא לדחיפה שלה הוא מקרה פרטי של תאגיד גדול - צור שמיר.

באפריל האחרון פנתה החברה באמצעות עורכי דינה - עוד רז נזרי, שותף בכיר ומנהל מחלקת רגולציה וניהול משברים במשרד פירון; ועו"ד נדים עבוד, שותף במחלקה - לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליועץ המשפטי באוצר אסי מסינג, וביקשו שיפעילו את הסמכות הקבועה בחוק שמאפשרת להם להכריז על בעלי רישיונות למתן אשראי כגופים פיננסיים. הם טענו כי מספר תאגידים שמונה צור שמיר - בהם ביטוח ישיר השקעות פיננסיות, איי די איי חברה לביטוח, נימה שפע ומימון ישיר - נחשבים תאגידים ריאליים.

לפי דוחות צור שמיר לסוף 2022, סך האשראי שלה היה 9 מיליארד שקל, 5.3 מתוכם של מימון ישיר. הנתון עובר את הסף הקבוע בחוק הריכוזיות ומחייב מכירת החזקות. לפי המכתב, בין הגופים המוכרים היו בנק לאומי (המחזיק ב־9% מההון המונפק של ביטוח ישיר), בנק הפועלים (20% מנימה שפע), בנק דיסקונט (12% מנימה שפע) ואלטשולר שחם (13% ממימון ישיר).

צור שמיר הגדירה את המהלך ככזה שצפוי להוביל ל"'תגובת שרשרת' הכרוכה בפגיעה חמורה וקיצונית בקבוצה, וכתוצאה מכך גם בציבור בעלי המניות בצור שמיר ובתאגידים ריאליים משמעותיים בקבוצה".

כן נטען כי "הצורך במכירת ניירות ערך יגרום למימוש מהיר שצפוי, בסבירות גבוהה, להתבצע במחיר שמתחת למחיר השוק, באופן שיפגע בשווי התאגידים". כל זאת, נטען, ייפתר כתוצאה משינוי הסיווג של מימון ישיר, כך שתיחשב לגוף פיננסי.

בתחילת החודש השיב מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר לצור שמיר כי בכוונתו לבחון בהקדם את אופן יישום המלצות הצוות לבחינת פרק ד' לחוק הריכוזיות, וכן להתקין צו ייעודי מכוח סמכותו של שר האוצר "כפי שהתבקש במכתבתם". במקביל פורסמה טיוטת התקנות המבקשת לשנות את הדין לא רק לגבי צור שמיר. הציבור יכול להעיר לה עד 9 ביוני.