החישוב האכזרי של סינוואר: דמם של אזרחים יעזור לחמאס

תכתובת של סינוואר עם פלסטינים ועם מתווכים מלמדת כי הוא בטוח שיכולת העמידה של חמאס גדולה מזו של ישראל

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה / צילום: Reuters, Yousef Masoud / SOPA
יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה / צילום: Reuters, Yousef Masoud / SOPA

יחיא סינוואר התנגד במשך חודשים ללחץ לסכם עסקה עם ישראל להפסקת אש ולשחרור בני ערובה. מההודעות, שהמנהיג הצבאי של חמאס שלח למתווכים, עולה כי חישובו הוא שעוד לחימה ועוד מוות של אזרחים פלסטינים פועלים לטובתו.

המסמכים שחושפים: כך קיבל רב המרצחים יחיא סינוואר חנינה מממשלת ישראל
קטאר מאיימת בסנקציות כלכליות, אבל בחמאס בונים בכלל על טורקיה
הבכיר שמעריך - איך חילוץ החטופים משפיע על חמאס?

הלחימה בין הכוחות הישראליים ליחידות חמאס בדרום רצועת עזה שיבשה את משלוחי הסיוע ההומניטרי, גרמה למספר רב של אבדות אזרחיות והגבירה את הביקורת הבינלאומית על מאמציה של ישראל למגר את הארגון האיסלאמיסטי הקיצוני.

"הישראלים נמצאים בדיוק במקום ששבו אנחנו רוצים אותם", אמר סינוואר בהודעה, שהעביר באחרונה לבכירי חמאס המנסים להגיע להסכם עם גורמים קטאריים ומצרים.

במרוצת חייו הפוליטיים סינוואר דבק בכללי משחק פשוטים. כל אימת שהוא נדחק לפינה, הוא מחפש מוצא דרך אלימות. המאבק הנוכחי בעזה אינו יוצא דופן.

בעשרות מסרים לפלסטינים ולאחרים מחוץ לעזה בנוגע למשא ומתן על הפסקת אש, שנקראו בידי הוול סטריט ג'ורנל, סינוואר התעלם בצינה מחיי אדם והבהיר שהוא מאמין, כי לישראל יש יותר מה להפסיד מן המלחמה מאשר לחמאס. מספר אנשים החולקים על סינוואר הם שהעבירו את ההתכתבויות.

לפי גורמים פלסטיניים, יותר מ-37,000 בני אדם נהרגו בעזה מאז תחילת המלחמה, רובם אזרחים. הנתון אינו מציין כמה היו פעילי חמאס. רשויות הבריאות אמרו שכמעט 300 פלסטינים נהרגו בשבת בפשיטה ישראלית, שחילצה ארבעה בני ערובה מבתים מוקפים באזרחים - הבהירו לחלק מן הפלסטינים את תפקיד המשכון שהם ממלאים מבחינת חמאס.

בהודעה אחת למנהיגי חמאס בדוחא, סינוואר מזכיר אבדות אזרחיות במלחמות שחרור לאומי במקומות דוגמת אלג'יריה, שבה מתו מאות אלפי אנשים במהלך מאבק העצמאות מצרפת, ואמר: "אלה קורבנות הכרחיים".

במכתב מ-11 באפריל למנהיג המדיני של חמאס, איסמעיל הנייה, לאחר ששלושה מבניו הבוגרים של הנייה נהרגו בתקיפת אוויר של ישראל, סינוואר כתב כי מותם, לצד זה של פלסטינים אחרים, "יפיח רוח חיים באומתנו, ויעלה אותה אל גבהים של תהילה ושל כבוד״.

סינוואר אמנם אינו המנהיג הפלסטיני הראשון, שאימץ את שפיכות הדמים כאמצעי ללחוץ על ישראל. אבל היקף הנזק הנלווה במלחמה הזו - אזרחים שנהרגו והרס שנגרם - הוא חסר תקדים בין ישראלים לפלסטינים.

סינוואר עמד בנסיונותיה התקיפים של ישראל לחסל אותו, והוא מוסיף לנהל מקרוב את מאמץ המלחמה של חמאס, לנסח מכתבים, לשגר הודעות למשא ומתן על הפסקת אש ולהחליט מתי הארגון (שארה״ב הגדירה 'טירוריסטי') יגביר את התקפותיו או ימתן אותן.

נראה שמטרתו הסופית היא לזכות בהפסקת אש קבועה, שתאפשר לחמאס לטעון לניצחון היסטורי בעצם הצלחתו להחזיק מעמד, ולתבוע מנהיגות בהכוונת המאבק הלאומי הפלסטיני.

גם ללא הפסקת אש ממושכת, סינוואר מאמין כי לנתניהו אין בררה אלא לכבוש את עזה, ולהסתבך בלחימה נגד התקוממות בראשות חמאס במשך חודשים או שנים.

זוהי תוצאה שסינוואר חזה לפני שש שנים, כשהפך למנהיג ברצועת עזה. חמאס עלול להפסיד במלחמה עם ישראל, אבל זה יחייב את ישראל להטיל משטר כיבוש על יותר משני מיליון פלסטינים.

"מבחינת נתניהו, ניצחון יהיה אפילו יותר גרוע מתבוסה", אמר סינוואר לעיתונאי איטלקי, שכתב ב-2018 בידיעות אחרונות.

"אנחנו עושים את הכותרות רק עם דם"

סינוואר, כיום בשנות ה-60 המוקדמות לחייו, היה בערך בן חמש, כאשר מלחמת 1967 העניקה לו את החוויה הראשונה של אלימות קשה בין ישראלים לערבים. במהלכה ישראל כבשה גם את רצועת עזה, שבה גדל סינוואר במחנה פליטים בניהול האו"ם.

הסכסוך לא מש מחייו. בהקדמה לרומן שפרסם בשנת 2004, כשהיה בכלא הישראלי,סינוואר כתב כי הספר מבוסס על חוויותיו שלו. בספר, אבי המשפחה כורה שוחה עמוקה בחצר מחנה הפליטים במלחמת 1967, ומכסה אותו בעץ ומתכת לשם הגנה.

בן צעיר מחכה בבור עם משפחתו, בוכה ושומע את קולות הפיצוצים מתגברים ככל שהצבא הישראלי מתקרב. הילד מנסה לטפס החוצה, כשאמו מרימה את קולה: "יש מלחמה בחוץ! האינך יודע מה פירושה?"

סינוואר הצטרף לתנועה שהפכה בסופו של דבר לחמאס בשנות ה-80, התקרב למייסדה, השייח' אחמד יאסין, והקים משטרה לביטחון פנים, שצדה והרגה מודיעים חשודים, לפי תמליל הודאתו בפני חוקרים ישראלים ב-1988.

הוא קיבל מאסרי עולם מרובים על רצח, ובילה 22 שנות מאסר לפני ששוחרר ב-2011 בעיסקת גלעד שליט.

במהלך המשא ומתן בין ישראל לחמאס על חילופי שליט, סינוואר היה בעל השפעה בדחיפה למען חירותם של פלסטינים שנכלאו על רצח ישראלים.

הוא רצה לשחרר גם את אסירים כבדים עם דם על הידיים. הוא הרחיק לכת במידה כזאת שישראל הכניסה אותו לבידוד, כדי שלא ישבש את ההתקדמות.

כשהפך למנהיג חמאס בעזה ב-2017, האלימות הייתה קבועה ברפרטואר שלו. אמנם בתחילת כהונתו סינוואר השתדל לפייס בין חמאס עם פלגים פלסטיניים אחרים, אבל הוא הזהיר כי "ישבור את מפרקתו" של כל מי שיעמוד בדרכו.

בשנת 2018, סינוואר תמך בהפגנות שבועיות בגדר בין עזה לשטח ישראל. מחשש לפריצת המכשול, הצבא הישראלי ירה לעבר פלסטינים ומסיתים שהתקרבו יותר מדי. הכל היה חלק מהתוכנית.

"אנחנו עושים את הכותרות רק עם דם", אמר סינוואר בראיון המצוטט למעלה עם עיתונאי איטלקי. "אין דם, אין חדשות."

בשנת 2021 התעורר הרושם ששיחות הפיוס בין חמאס לפלגים פלסטיניים יניבו בחירות לפרלמנט ולנשיאות של הרשות הפלסטינית, הראשונות זה 15 שנה. אבל ברגע האחרון, נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ביטל את ההצבעה. עם סגירת המסלול הפוליטי, ימים אחדים אחר כך סינוואר ֿפנה לשפיכות דמים כדי לשנות את הסטטוס קוו, באמצעות ירי רקטות על ירושלים על רקע המתיחות בין ישראלים לפלסטינים בעיר. העימות, שנמשך 11 ימים, גרם למותם של 242 פלסטינים ו-12 בני אדם בישראל.

תקיפות אוויר של ישראל גרמו לנזק כזה שגורמים רשמיים ישראלים האמינו כי סינוואר יירתע מלתקוף שוב ישראלים.

אבל ההפך קרה: גורמים ישראלים מאמינים כעת שסינוואר החל לתכנן את פיגועי 7 באוקטובר. אחת המטרות הייתה לסיים את השיתוק בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהחיות את חשיבותו הדיפלומטית העולמית, לפי גורמים ערבים ואנשי חמאס הבקיאים במהלך מחשבתו של סינוואר.

הכיבוש הישראל של השטחים הפלסטיניים נמשך יותר מחצי מאה, ושותפי קואליציית הימין הקיצוני של נתניהו מדברים על סיפוח שטחים בגדה המערבית שהפלסטינים רצו לכלול במדינה עתידית. ערב הסעודית, לפנים מייצגת בולטת של העניין הפלסטיני, ניהלה מגעים לנירמול יחסיה עם ישראל.

"הדברים יצאו משליטה"

אף כי סינוואר תכנן ואישר את הפיגועים ב-7 באוקטובר, מסרים מוקדמים למשא ומתן על הפסקת אש מראים כי הוא הופתע לכאורה מאכזריות הזרוע הצבאית של חמאס ושל פלסטינים אחרים, ומן הקלות שבה הם ביצעו זוועות באזרחים.

"הדברים יצאו משליטה", אמר סינוואר באחת מהודעותיו, בדברו על כנופיות הלוקחות נשים וילדים כבני ערובה. "אנשים נקלעו לזה, וזה לא היה צריך לקרות".

זה הפך לאחת הטענות של חמאס, כדי להסביר את היקף פגיעתו באזרחים ב-7 באוקטובר.

בתחילת המלחמה, סינוואר התמקד בשימוש בבני הערובה כקלף מיקוח כדי לעכב מבצע קרקעי ישראלי בעזה. יממה לאחר כניסת חיילים ישראלים לרצועה, סינוואר אמר כי חמאס מוכן לעסקה מיידית להחלפת בני הערובה שלו לשחרור כל האסירים הפלסטינים המוחזקים בישראל.

אבל סינוואר לא היטיב לעמוד על כוונות ישראל בתגובה ל-7 באוקטובר. נתניהו הכריז שישראל תחסל את חמאס, ושהדרך היחידה לשחרר בני ערובה היא באמצעות לחץ צבאי.

נראה כי סינוואר גם טעה בפירוש התמיכה שאיראן וחיזבאללה היו מוכנות להעניק.

כשהמנהיג המדיני של חמאס הנייה וסגנו צאלח אל-ערורי נסעו לטהרן בנובמבר לפגישה עם המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמיינאי, נאמר להם שטהרן תומכת בחמאס, אך לא תתערב לסכסוך.

"הוא טעה אם מידי האיראנים ואם מידי עצמו״, אומר אהוד יערי, פרשן ישראלי המכיר את סינוואר עוד מימיו בכלא. "הוא היה מאוכזב מאוד".

עד נובמבר, ההנהגה הפוליטית של חמאס החלה באופן פרטי להתרחק מסינוואר, ואמרה שהוא פתח בפיגועי 7 באוקטובר מבלי לספר להם, אמרו גורמים ערבים ששוחחו עם חמאס.

בסוף נובמבר ישראל וחמאס הסכימו להפסקת אש ולשחרור מספר בני ערובה. אבל העסקה קרסה לאחר שבוע.

כאשר צבא ישראל פירק במהירות את המבנים הצבאיים של חמאס, ההנהגה הפוליטית של הקבוצה החלה להיפגש עם פלגים פלסטיניים אחרים בתחילת דצמבר, כדי לדון בפיוס ובתוכנית לאחר המלחמה. הם לא נמלכו בדעתו של סינוואר.

בהודעה ששלח למנהיגים הפוליטיים סינוואר גינה את התנהלותם כ"מביישת ומקוממת".

"כל עוד לוחמינו עדיין עומדים על רגליהם ולא הפסדנו במלחמה, המגעים האלה צריכים להיפסק מיד", אמר. "יש לנו היכולת להוסיף להילחם עוד חודשים רבים".

ב-2 בינואר נהרג ערורי כנראה בתקיפה ישראלית בביירות, וסינוואר שינה את האופן שבו הוא מתקשר, לפי גורמים ערבים. לדבריהם, הוא התחיל להשתמש בכינויים והעביר הערות רק באמצעות קומץ עוזרים מהימנים ובאמצעות צופן, אגב מעבר בין הודעות קוליות, מסרים שהועברו בעל פה למתווכים והודעות כתובות.

ובכל זאת, התקשורת שלו מעידה שהוא התחיל להרגיש כי פני הדברים משתנים לטובת חמאס.

עד סוף אותו החודש התקדמותה הצבאית של ישראל הואטה לכלל קרב מפרך בעיר חאן יונס, עיר הולדתו של סינוואר. ישראל החלה לאבד חיילים נוספים. ב-23 בינואר נהרגו כשני תריסר חיילים ישראלים במרכז עזה ובדרומה, היום הקטלני ביותר של הפלישה מבחינת ישראל.

מתווכים ערבים מיהרו להאיץ את השיחות על הפסקת אש, וב-19 בפברואר הציבה ישראל את רמדאן - חודש אחד אחר כך - כתאריך היעד לשחרור חטופיה. בהיעדרו , היא אמרה, יהיה על חמאס להתמודד עם מתקפה קרקעית ברפיח, שגורמים רשמיים ישראלים תיארו כמעוז האחרון של חמאס.

במסר לחבריו בהנהגה הפוליטית הגולה של חמאס, סינוואר דחק בהם שלא לעשות ויתורים, ובמקום זאת לדרוש סיום מלא של המלחמה. אבדות גבוהות של אזרחים ייצרו לחץ עולמי על ישראל, אמר סינוואר. הזרוע הצבאית של הארגון הייתה מוכנה להתקפה, אמרו הודעותיו של סינוואר.

"המסע של ישראל ברפיח לא יהיה טיול בפארק", הוא מסר למנהיגי חמאס בדוחא.

בסוף פברואר, הלחץ האמריקאי על ישראל להגביל את הפגיעה באזרחים גבר לאחר שכוחות ישראליים פתחו באש על אזרחים פלסטינים שהסתערו בהמוניהם על משאיות סיוע.

חילוקי הדעות בין מנהיגי ישראל בתקופת המלחמה התגלעו ברבים, כאשר נתניהו לא הצליח לפתח תוכנית משילות לעזה לאחר המלחמה ושר הביטחון שלו, יואב גלנט, הזהיר באופן פרטי מפני כיבוש מחדש של הרצועה. בין ישראלים גברו החששות שהמדינה מפסידה במלחמה.

בחודש מאי, ישראל שבה ואיימה לתקוף את רפיח אם שיחות הפסקת האש יישארו במבוי סתום, מהלך שחמאס חשב לטקטיקה גרידא של משא ומתן.

נתניהו אמר שישראל צריכה להרחיב את פעולתה לרפיח כדי להרוס את המבנה הצבאי של חמאס שם ולשבש את ההברחות ממצרים.

תגובת סינוואר: חמאס ירה לעבר מעבר כרם שלום ב-5 במאי והרג ארבעה חיילים. פקידי חמאס מחוץ לעזה החלו לחזור על עמדתו מלאת הביטחון של סינוואר.

מאז, ישראל פתחה את התקפתה רפיח. אבל כפי שחזה סינוואר, זה גובה מחיר הומניטרי ודיפלומטי.

ההודעות של סינוואר, בינתיים, מצביעות על כך שהוא מוכן למות בלחימה.

בהודעה שמסר לאחרונה לבעלי בריתו, מנהיג חמאס השווה את המלחמה לקרב מהמאה ה-7 בכרבלא, עיראק, שבו נרצח נכדו השנוי במחלוקת של הנביא מוחמד ת.

"עלינו להתקדם באותה דרך שהתחלנו", כתב סינוואר. "ולא, תהיה כרבל חדשה."