ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה

מדינת ישראל ומערכת הביטחון בפרט נמצאת בצומת דרכים סבוכה. לאחר תמרון קרקעי שנמשך כבר שמונה חודשים בעזה וכיבוש מרבית שטחי הרצועה, ההצהרות על הכרעת חמאס עלו בתוהו. יתרה מכך, חרבות ברזל נראית יותר כמו מלחמת התשה רב־זירתית מדרום ומצפון, מאשר כזו שמתקרבת להכרעה.

● ממשלות חזקות תלויות לפתע בקואליציות שעשויות להשפיע על יחסיהן עם ישראל
● פרטים חדשים על ההחלטה שדרדרה את יחסי ישראל-צרפת לשפל
● ההתבטאות המקוממת החדשה של נשיא טורקיה נגד ישראל

אותו דשדוש עולה ביוקר. ביום שבת נהרגו באסון הנמר"ה שמונה לוחמים, כשזו הפעם השלישית מתחילת המלחמה שבה נהרגים לוחמים באירוע קשה בנגמ"ש. כמה שעות לאחר מכן התבשרנו בצער על מותם של שלושה חיילים נוספים. שמונה חודשים מאז החלה המלחמה, וכמעט אף אחד לא יודע להגיד לאן הולכים מכאן.

"שיטת הפשיטות הממוקדות מסכנת את הכוחות", אומר לגלובס תא"ל (במיל') אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים" ולשעבר סגן מפקד אוגדת עזה ומפקד בית הספר להנדסה צבאית בצה"ל. "אם לא יוצרים לחץ מתמשך, נרדפות וקושי להתארגן, אז רמת הסיכון לכוחות גדלה".

באופן שנראה מנוגד לאותו לחץ שמדבר עליו תא"ל (במיל') אביבי, צה"ל הודיע ביום ראשון כי החל לקיים הפוגות טקטיות מקומיות מדי יום בין השעות שמונה בבוקר לשבע בערב. הצעד מגיע לאחר דיונים עם האו"ם וארגונים בינלאומיים, כדי לאפשר את התנאים להובלת הסיוע ההומניטרי בכביש המוביל מכרם שלום לכביש צאלח א־דין וצפונה.

 האש בצפון שמתפשטת בעקבות תקיפה נרחבת של חיזבאללה שבוע שעבר / צילום: ap, Leo Correa

קשה להעריך את הנזק

למלחמת התשה כללים משלה, גם ברמה הטקטית אבל גם ברמה הכלכלית. אם במלחמה מסורתית או במבצע צבאי מוגבל, כמו אלו שראינו ברצועת עזה בשני העשורים האחרונים, יש נקודת פתיחה ונקודת סוף ברורה, פה זה שונה. כך, גם בשווקים וגם בקרב הגופים הכלכליים של המדינה מתקשים לבנות תחזיות ומודלים שיעריכו את מידת הנזק הכלכלי. כבר כעת ניתן לומר שההערכות הכלכליות בימים הראשונים הלכו והתעדכנו כלפי מעלה שוב ושוב. רק לאחרונה, העריך הנגיד כי המלחמה תעלה 250 מיליארד שקל עד ל־2025.

כך, הדשדוש פוגע לא רק בצבא, אלא גם שוחק את החברה ואת הכלכלה, ומתרבות השאלות סביב היכולת של המשק לתמוך בלחימה המתארכת. הגירעון המצטבר ב־12 החודשים עד לחודש מאי הסתכם בכ־137.7 מיליארד שקל, וגדל בכ־0.3 נקודות אחוז מהתוצר ביחס לגירעון בסוף אפריל. כך, הוא עומד על כ־7.2% מהתוצר, כשהיעד הקבוע בחוק לסוף 2024 הוא גירעון של 6.6%.

מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ־47.6 מיליארד שקל, לעומת עודף של כ־13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בד בבד, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ־249.3 מיליארד שקל, זינוק של כ־35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"כשמתכננים מלחמה מכינים כמה תרחישים, כשלכל אחד צריך לתת את המענה", מסביר תא"ל (במיל') מוטי בסר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון. "זה דורש מבט על נתיב קריטי של ה־Long live items, על חימושים וכו'. צריך גם להסתכל על ההסכמים שיש עם ארה"ב לגבי קצב האספקה. כמו כן, ישנו התקציב שמכינים אותו עם כמה חלופות, כאשר בסוף צריך לכמת ולחשב לפי עלות יום לחימה, אם זה בעצימות נמוכה, בינונית או גבוהה".

לא המלחמה שלמדנו עליה

בצל המצב, ד"ר יגיל הנקין, היסטוריון צבאי שמתמחה בלחימה בשטח בנוי ובלוחמה בלתי סדירה ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מדגיש את ההבדלים בין מלחמת שחיקה לבין מלחמת התשה. "שחיקה זה כשאתה למשל הורג 50 חיילי אויב כל יום - כאשר הציפייה היא שזה ייקח זמן אך בסוף לא ישארו לו חיילים. מנגד, התשה עובדת על מרכיב נפשי, שגורם לכך שתישאר עם יכולת לחימה אבל לא עם חשק לממש אותה. מלחמת גרילה היא כמעט בהגדרה מלחמת התשה". הוא מציין כי בעת המודרנית כמעט כל המלחמות הן התשה, שבהן הצד החלש מנסה להתיש את החזק עד שתישבר רוחו. "בשביל מלחמת התשה, לא צריך שני צדדים שירצו כזו אלא אחד".

 טנק צה''לי בגבול הדרום / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בכל הנוגע לדפוסי החמאס, אומר ד"ר הנקין כי סביר להניח שהארגון לא מצפה לחסל פיזית את ישראל, אלא הוא מעוניין לגרום לאבידות, ליצור תדמית שצה"ל מדשדש - וכך לגרום לישראל לסגת. "אני שומע אמירות כי 'חמאס פחדנים' אבל זה לא רלוונטי. צורת הפעולה שבה הם בורחים מעימות ישיר למארבים היא בסיס של לוחמת גרילה. הם לא יכולים לצפות להשמיד כוחות גדולים, אלא לפגוע בכוחות באופן שיגרום לישראל לקבוע כי זה לא שווה להילחם".

צורות שונות של התשה

לפחות חלק מהתשובה לשאלה "האם שווה להילחם?" נובעת מתקציב הביטחון. זה שאושר במרץ צמח ל־117 מיליארד שקל, 55 מיליארד שקל יותר מהמתוכנן, ובמבט צופן פני עתיד - הוא צפוי לגדול אף יותר. בתום מחלוקת מתמשכת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט הודיעו לאחרונה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון. תקציב 2025 צפוי לעסוק בכיסוי עלויות המלחמה. בין אם זו תסתיים בקרוב ובין אם לאו, ישנם תשלומים מאוחרים כמו, למשל, על אמצעי לחימה או פיצויים, שמיועדים לשנה הבאה. לא פחות מכך, מערכת הביטחון מבקשת להכניס לתקציב הביטחון בשנה הבאה תוספת התעצמות בסך 30 מיליארד שקל, ששווים ל־1.5% מהתמ"ג.

 שריפה נרחבת ביער ביריה בצפון בעקבות תקיפות חיזבאללה / צילום: כב״ה צפון

מלחמת חרבות ברזל כבר הביאה לגיוס שיא של 295 אלף מילואימניקים ומילואימניקיות, שהכביד מאוד על כלכלת ישראל. הגיוס נערך עוד בטרם חזינו לאחרונה בהסלמה בגבול הצפון, כאשר בחג שבועות לבדו חיזבאללה לקח אחריות על כ־200 שיגורים.

מעבר להיקף כוח אדם וחימושים נרחב, חזית עצימה בלבנון צפויה להיות מאתגרת באופן חסר תקדים גם בעורף. לפי הערכת ה־CIA, לחיזבאללה יש ארסנל שכולל כ־150 אלף טילים ורקטות. כלומר, אם חמאס פתחו את מתקפת 7 באוקטובר בהיקף חסר תקדים של כ־3,000 רקטות ופצצות מרגמה לישראל, חיזבאללה מסוגל להחזיק קצב אש שכזה במשך כחודש וחצי. לצורך ההשוואה, לכל אורך מלחמת לבנון השנייה הוא שיגר לישראל כ־4,000 טילים - רובם קטיושות לטווח של עד 30 ק"מ.

"יום לחימה מול חיזבאללה צפוי להיות, לפחות בהתחלה, יקר יותר", אומר תא"ל (מיל') בסר. בינתיים, אף שחיזבאללה הגבירו את האש, הם ממשיכים לדגול במלחמת התשה מסגנון אחר. בכיר בארגון, נביל קאוק, אמר בסוף השבוע כי חיזבאללה הרחיב את הטווח והגדיל את עוצמת האש, וחזר על קו האיום כי אם ישראל תסלים - חיזבאללה יסלים.

 חיילי מילואים בדרך לעזה / צילום: ap, Leo Correa

על אף הגברת העצימות, ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, מסבירה כי ההיגיון של חיזבאללה להימנע ממלחמה רחבה מול ישראל נותר בעינו. "בתקופה האחרונה עברו חיזבאללה שינוי. הם כבר לא שואפים להפחיד את ישראל כדי לגרום לה לעצור. כעת, הם ב'מוד' של מלחמת התשה. נסראללה אמר שהוא מוכן למלחמה של שנים, וזה עולה בצורה ברורה מהשיח והפרקטיקות. אנחנו רואים עלייה במתקפות ושימוש בסוגי אמל"ח חדשים". 

ד"ר ולנסי מסכמת כי ארגון הטרור השיעי מבינים כי המלחמה בעזה לא צפויה להסתיים בקרוב, וזו הסיבה שאנו צפויים לראות עצימויות שונות. "חיזבאללה לא יכולים להמשיך בעצימות גבוהה ללא הפסקה, ולכן נראה עליות וירידות. להערכתי, הפסקת אש בעזה תביא גם לסיום הלחימה בצפון".