ענקית ההשקעות שהסתבכה בקריאות לחרם בגלל עסקיה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: וול סטריט ג'ורנל מציג את התוכניות בישראל ליום שאחרי בעזה, בלקרוק הסתבכה במלזיה בגלל הקשרים עם ישראל, ובניו יורק טיימס מסקרים את המציאות ביו"ש • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

לא חיזבאללה ולא חמאס, זה כנראה האיום הגדול ביותר על ישראל 
נחשף טיל הנ"ט הסיני שבו חמאס משתמשים נגד צה"ל 

1וול סטריט ג'ורנל: התוכניות של ישראל ליום שאחרי

"תוכנית שצוברת פופלריות בממשלת ישראל ובצבא לגבי היום שאחרי בעזה צופה את יצירתם של 'איים' או 'בועות' גיאוגרפיות שבהן פלסטינים שאינם קשורים לחמאס יכולים לחיות במקלט זמני בזמן שהצבא הישראלי מנקה את המחבלים שנותרו", נכתב אמש בוול סטריט ג'ורנל. "חברים אחרים במפלגת הליכוד תומכים בתוכנית אחרת, המבקשת לחתוך את עזה עם שני מסדרונות לרוחבה והיקף מבוצר שיאפשר לצבא הישראלי לבצע פשיטות כאשר הוא יראה בכך צורך", נכתב. "הרעיונות מגיעים מקבוצות לא רשמיות של קציני צבא ומודיעין בדימוס, צוותי חשיבה, אקדמאים ופוליטיקאים, כמו גם דיונים פנימיים בתוך הצבא. בעוד שההנהגה הפוליטית של ישראל לא אמרה כמעט דבר על איך תיראה רצועת עזה לאחר סיום הלחימה הקשה ביותר, קבוצות אלה עבדו על תוכניות מפורטות המציעות הצצה לאופן שבו ישראל חושבת על מה שהיא מכנה היום שאחרי".

נכתב כי "התוכניות - בין אם הן מאומצות במלואן ובין אם לאן - חושפות מציאויות קשות לגבי התוצאות שרק לעתים נדירות נשמעות במוצהר. ביניהן, כי אזרחים פלסטינים יכולים להיות מוגבלים ללא הגבלת זמן לאזורים קטנים יותר של רצועת עזה בזמן שהלחימה נמשכת בחוץ, וכי צה"ל עלול להיאלץ להישאר מעורב עמוק ברצועה במשך שנים עד שהחמאס יידחיק לשוליים".

על רקע הערות שנתן נתניהו בנושא שבוע שעבר, נכתב כי "גורמים ישראלים אמרו כי נתניהו מתייחס ככל הנראה ל'תוכנית הבועות' שנידונה בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. לדברי אנשים שמכירים את הרעיון, מטרתו היא לעבוד עם פלסטינים מקומיים שאינם קשורים לחמאס כדי להקים אזורים מבודדים בצפון עזה. פלסטינים באזורים שבהם ישראל מאמינה שחמאס כבר לא שולט יחלקו סיוע ויקחו על עצמם תפקידים אזרחיים. בסופו של דבר, קואליציה של מדינות ארה"ב ומדינות ערב תנהל את התהליך, אמרו האנשים האלה. צה"ל ימשיך להילחם בחמאס מחוץ ל'בועות' ויקים עוד כאלה עם הזמן ככל שאזורי עזה יתנקו".

צוין כי אלוף במיל' ישראל זיו, "שפיקח על יציאת ישראל מעזה ב-2005, מציע כי פלסטינים שמוכנים להוקיע את חמאס יוכלו להירשם לגור באיים גיאוגרפיים מגודרים הממוקמים ליד שכונותיהם ונשמרים על ידי הצבא הישראלי. זה יזכה אותם בבנייה מחדש של בתיהם". עוד צוין כי "התהליך יהיה הדרגתי, ובטווח הארוך יותר, זיו צופה להחזיר את הרשות הפלסטינית שבסיסה בגדה המערבית לעזה כפתרון מדיני, כאשר התהליך כולו אורך כחמש שנים, כאשר הצבא נלחם במחבלי חמאס. לפי תוכניתו, חמאס עשוי להיות חלק מהממשל של עזה, אם הוא ישחרר את כל החטופים המוחזקים בה ויתפרק מנשקם, ויהפוך לתנועה פוליטית גרידא".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת רורי ג'ונס, ענת פלד, דוב ליבר. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הקריאות במלזיה לחרם על עסקים עם קשר ישראלי פוגעות בכלכלה במדינה

"עסקת הפרטת שדות תעופה במלזיה בהיקף של מיליארדי דולרים, ששנויה במחלוקת בגלל מעורבת של חברה הקשורה לישראל, עוררה דיון על ההשפעה הכלכלית של החרמות הפרו-פלסטיניות וכדאיותם בטווח הארוך", נכתב באתר החדשות דה סטרייטס טיימס. "מבקרים, כולל מחוקקים הן ממפלגת השלטון והן מהאופוזיציה, קוראים לממשלה לבטל את העסקה עם ענקית ההשקעות האמריקאית בלקרוק בשל קשריה הישראליים. עם זאת, ראש הממשלה אנואר איברהים, המבקר בחריפות את ישראל על פעולותיה בעזה, סבור שאיסור גורף על כל סחר עם חברות הקשורות לישראל אינו בר ביצוע".

"זה לא ריאלי לנתק קשרים עם כל חברה בגלל קשרים לישראל", צוטט בסוף השבוע בבלומברג. נכתב כי איברהים ביקש "להרגיע את המשקיעים האמריקאים שלממשלתו אין בעיה עם בלקרוק". בלקרוק היא הבעלים שלGlobal Infrastructure Partners - חברה בקונסורציום שרכש את השליטה על Malaysia Airports Holdings Bhd (חברה מלזית המפעילה ומנהלת שדות תעופה במלזיה) תמורת 12.3 מיליארד רינגיט (2.6 מיליארד דולר). בסטרייטס טיימס נכתב כי לפי איברהים, בלקרוק מחזיקה כיום בהשקעות הון ב-100 חברות רשומות בבורסה במלזיה, בשווי של כ-7.9 מיליארד דולר. צוין כי לפי ד"ר הו אי סאן מהמכון הסינגפורי לעניינים בינלאומיים, אם מלזיה יוצאת מהעסקה, היא "תצייר תמונה שלילית למדי של הסצנה הארגונית של המדינה, של מתן עדיפות לשיקולים פוליטיים רחוקים על פני עסקאות עיסקיות לגיטימיות".

בנוסף, נכתב כי "כמה משקיפים ומומחים העלו ספקות לגבי חרמות צרכנים נגד סחורות ועסקים הנתפסים כקשורים לישראל, לאחר שכמה חברות במלזיה התמודדו עם השלכות כלכליות כתוצאה מכך". צוין כי "חרם מתמשך במליזה הוביל לסגירה ארצית באפריל של יותר מ-100 סניפי מזון מהיר של KFC, וכי קבוצת המסעדות Berjaya Food, המפעילה למעלה מ-400 חנויות סטארבקס ברחבי מלזיה, ספגה גם היא הפסדים כתוצאה מחרמות לקוחות הקשורות לסכסוך ישראל-עזה".

לאחר סגירת סניפי ה-KFC, המכון המלזי להבנה אסלאמית (IKIM), סוכנות ממשלתית תחת משרד ראש הממשלה, קיים ב-27 ביוני דיון בדלתיים סגורות עם מומחים בתחומים שונים לגבי השפעת החרמות על כלכלת מלזיה, והפוטנציאל שלהם להשפיע על מעמדה כמדינת מסחר ויעד השקעה. "אנחנו באמת חוששים שחברות שבבעלות רוב מוסלמים יקרסו. דעתי האישית היא שהחרם ישפיע על הכלכלה בטווח הארוך", אמר מנכ"ל המכון. "זה משפיע על יצרני העוף, החברות השייכות למוסלמים. רוב חלקן של החברות מוחזק בידי מוסלמים", אמר המנכ"ל.

מתוך דה סטרייטס טיים, מאת חזלין חסן. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך בלומברג, מאת רם אננד. לקריאת הכתבה המלאה. 

3טור דעה בניו יורק טיימס: המציאות הקשה ביו"ש

"בכל רגע, אנו מצפים שמתנחלים יתקפו", אמר לניו יורק טיימס עבד אל-מג'יד חסן, חקלאי בשנות ה-70 לחייו מכפר קוסרה שבאיו"ש, בכתבה שמביאה את סיפורו. "הוא הראה לי את האדמה המושחרת שבה הוצתה מכוניתו, האחרונה מבין ארבע מכוניות השייכות למשפחתו שלדבריו מתנחלים הרסו", כתב עיתונאי הטיימס בטור דעה. נכתב כי "שישה תושבי הכפר הזה נהרגו בהתקפות מסוג זה מאז אוקטובר. אשתו של חסן טוענת שכדאי להם לנטוש את ביתם מחשש שמתנחלים יפוצצו אותו". לאחר שמתנחלים ניפצו את כל החלונות ביתם, המשפחה התקינה רשתות פלדה ותריסי חלונות כבדים, אך החודש מתנחלים ניסו בכל זאת להיכנס בכוח פנימה, בזמן שנכדתם של הזוג הייתה אצלם בביקור. עכשיו הוא כבר אומר לנכדיו לא לבקר, והוא או בנו עומדים ושומרים כל הלילה, כל לילה, נכתב. "כמה ימים לפני הביקור שלי, אמר חסן, מתנחלים הציתו את הרפת שלו עם עדר הכבשים בפנים. חסן רץ וכיבה את האש בזמן שמתנחלים יידו אבנים; 'סלעים נפלו על ראשי כמו גשם', אמר. אחרים בכפר אישרו את דבריו".

עוד נכתב כי "יש מקומות בעולם שבהם מתרחשים דיכוי והרג חמורים משמעותית, כולל במדינות ערב כמו סודאן, סוריה ותימן שמושכים פחות תשומת לב או מחאה. אבל 'אלימות המתנחלים הנתמכת על ידי המדינה', כפי שמתאר אמנסטי אינטרנשיונל, נאכפת על ידי נשק אמריקאי המסופק לישראל. כאשר מתנחלים חמושים מטילים אימה על פלסטינים ומכריחים אותם לעזוב את אדמתם - כפי שקרה ל-18 קהילות מאז אוקטובר - הם נושאים לפעמים רובי M16 אמריקאים".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת ניקולס כריסטוף. לקריאת הכתבה המלאה.