"כשמסתכלים על הנתונים רואים שהקפיצה הגדולה בהלוואות הבלון, שנקראות גם הלוואות קבלן, התרחשה רק בחצי השנה האחרונה. ההיקף של סוג העסקאות האלה כמעט הכפיל את עצמו. המספרים גדולים ואנחנו עוקבים אחריהם מקרוב כבר כמה חודשים. בשלב הזה מה שעשינו זה בדיקה של ניהול הסיכונים של כל בנק בפני עצמו. אנחנו ממשיכים לעקוב, אבל עוד לא קיבלנו החלטה אם נכון להתערב, אם הסיכון הוא כזה המחייב התערבות שלנו. אנחנו מבינים שהסיכון בתחום הזה גבוה יותר, במיוחד בגלל שלא ידוע מה יקרה פה בעוד שנתיים, כשהרוכשים יצטרכו לשלם את התשלום העיקרי על הדירה. בשלב הזה לא התקבלה החלטה להתערב".
● כנס המשכנתאות 2024 | אלונה בר און מו"ל גלובס: "איסוף נתונים בישראל מאתגר. יש יותר חורים מנתונים. זו משימה שלנו בגלובס"
● כנס המשכנתאות 2024 | ראש חטיבת המשכנתאות בלאומי: "שוק הנדל"ן נמצא במשבר, אך צריך להבין שהוא קיים"
כך אמר היום (ב') דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, בשיחה עם דרור מרמור בכנס המשכנתאות של גלובס בשיתוף בנק לאומי, המתקיים במרכז רבין בתל אביב. חחיאשוילי הוסיף ואמר: "בצד הלקוח אנחנו מתמקדים בהוגנות: מנסים להבין אם הלקוח מבין את סוג העסקה שהוא נכנס אליה, מבין את הסיכונים, ובאמת יוכל בעוד שנתיים לעמוד בתשלומים שלקח על עצמו. כבר לפני חצי שנה הוצאנו הנחיה לבנקים שכאשר הם נותנים הלוואות בלון - לוודא במועד ההלוואה שהלקוח יוכל לשלם. הם צריכים לבדוק את כושר ההחזר, כאילו הוא לווה משכנתה רגילה".
"הציבור כנראה מעריך שיהיו עליות מחירים"
כיצד מסביר חחיאשוילי את העלייה בהיקף המשכנתאות החדשות בתקופה האחרונה, על אף המלחמה? "שוק המשכנתאות כבר ידע רמות גבוהות יותר, אומנם בתקופה של ריבית נמוכה יותר, אבל בחודשים האחרונים רואים עלייה מתמדת. יש לכך כנראה שתי סיבות: אחת - אנשים מתאימים את עצמם לרמות הריבית הגבוהות יותר. הם כן עובדים ברציונליות, והרכב המשכנתאות השתנה, התמהיל: הציבור לא הולך למשכנתאות צמודות ריבית, אלא בעיקר לריבית לא צמודה ולא פריים, או בריבית קבועה. הציבור משנה את התמהיל שלו ועושה את ההתאמות.
"לצד זה נראה שהציבור מעריך שתהיה עליית מחירים, וזה כנראה גם הגדיל את הביקושים. הציבור אולי מבין שתהיה מצוקה בהמשך, ויכול להיות שזה מה שמגדיל את צד הביקושים. לכן אנחנו רואים גם עלייה במחירים וגם עלייה בעסקאות בחודשים האחרונים".
לשאלה אם בנק ישראל לא צריך "לשחרר את החבל" עבור הרוכשים עצמם, מבחינת המגבלות על גובה המשכנתה שניתן לקחת ממחיר הדירה, אמר חחיאשוילי: "כל מגבלה שאנחנו מטילים על שוק הדיור משפיעה על כל לקוח באופן פרטני, אבל יש כאן גם השלכות מאקרו, ומשם המגבלות הללו מגיעות: קצת להאט את השוק, כדי שלא יצמח מהר מדי ויצא משליטה; להוריד את הביקוש ולא לייצר ביקוש מלאכותי. גם בהיבט של המחירים, אם אשחרר את המגבלה על גובה המשכנתה, אפשר לגרום להתפרצות מחירים אפילו יותר גבוהה ממה שאנחנו רואים היום".
האם הפיקוח על השוק החוץ־בנקאי יתהדק?
במקביל להגבלות על הבנקים הגדולים, השוק החוץ־בנקאי הולך וגדל, כאלטרנטיבה ללקוחות שלא יכולים לקבל הלוואות מהבנקים. האם בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים חושבים על הידוק הפיקוח? לדברי חחיאשוילי, "אנחנו אכן מסתכלים גם על התחום הזה. כיום הוא מפוקח על ידי רשות שוק ההון, ונזכיר שהסיכונים שם יותר נמוכים. אם הם יהפכו להיות גבוהים יותר, נצטרך לראות איך מפקחים גם עליו בצורה יותר טובה. המשבר הגדול ב-2008 התחיל מזה שבחוץ־בנקאי היה מתן אשראי ללא פיקוח, שהביא להידרדרות גם במערכת הבנקאית המסורתית. ובכל זאת, התחום הזה בארץ לא מתנהל ברמות גבוהות, ולא מתקרב עדיין להיקפים של הבנקים הגדולים. בעולם, אגב, זה הפוך לגמרי: שם החוץ־בנקאי צומח הרבה יותר מהבנקאי המסורתי. אנחנו עוד לא שם, אבל יכול להיות שנגיע לשם - וזה יקרה מהר".
באשר לרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית, אמר חחיאשוילי: "הציפייה שלי היא לראות שהמערכת הבנקאית פועלת בהוגנות. במלחמה היא נכנסה תחת האלונקה, עם מתן הטבות לכלל הלקוחות, כולל אלו שנפגעו במעגל ראשון, עם פרוץ המלחמה. אנחנו רוצים לראות שהמערכת הבנקאית שם בשביל הלקוחות, וזה מה שהיה בתחילת המלחמה. יש בקרה על מה שהם נתנו, והציפייה שלנו היא שהם ייתנו יותר. יש לנו מערכת בנקאית חזקה שעובדת בצורה טובה ונותנת שירותים בצורה טובה. חשוב שהם יהיו שם בשביל הלקוחות".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.