״העלאות מסים, אינפלציה ופגיעה בחסכונות״: ההשלכות האפשריות של הורדת הדירוג החריגה

חברת הדירוג מודי'ס החליטה באופן דרמטי לבצע הורדה כפולה של דירוג האשראי של ישראל, שכעת עומד ברמה של Baa1. בנוסף, הצמידו לדירוג תחזית שלילית שמשמעותה סבירות לפגיעה נוספת בדירוג בשנה וחצי-שנתיים הקרובות.

● מודי'ס הנחיתה על הכלכלה הישראלית מכה חסרת תקדים ואותתה: התחתית עוד לפנינו 
● שר האוצר מנסה לרכך את המכה של הורדת הדירוג: ״הכלכלה חזקה, נעביר תקציב עם צעדי ריסון״ 

מעבר לשינוי עצמו, שמעמיד את כלכלת ישראל בדירוג דומה לזה של כלכלות כמו קזחסטן, יש לכך השלכות משמעותיות על הכלכלה הישראלית.

שוק המניות אמנם התעלם לכאורה מהורדות הדירוג הקודמות ואף הגיע ביום חמישי לשיא חדש, אך שוק ההון לא באמת מתעלם. הורדת הדירוג תבוא לידי ביטוי בשלל מרכיבים שבסופו של דבר משפיעים על החיים של כולנו - החובות של מדינת ישראל מתייקרים, המסים יצטרכו לעלות כדי לממן את זה, האינפלציה עשויה לרדת לאט יותר, וגם שוק האג"ח עשוי להגיב, ולכן גם חסכונות הפנסיה והמשכנתאות שלנו יפגעו.

מה יקרה כעת לשווקים ולגיוס החוב של ישראל?

באופן מיידי, הורדת דירוג האשראי של ישראל משמעה כי יכולת ההחזר של ממשלת ישראל לחובותיה נחשבת לנמוכה יותר בהשוואה למדינות בעלות דירוג גבוה יותר. כתוצאה מכך, בשל רמת הדירוג הנמוכה של ישראל, גיוס החוב שלה צפוי להתייקר. עם זאת, ההשפעה של ההורדה מוגבלת, שכן כבר כעת פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במרווח התשואות לעומת האג"ח האמריקאי לעשר שנים, דומה לדירוג BBB.

חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO, מסביר כי הורדת הדירוג יוצרת אפקט דומינו: "הריבית על החוב הממשלתי מתייקרת עקב הדירוג הנמוך, ומגדילה עוד יותר את הגירעון ואת הוצאות תשלומי הריבית של הממשלה. הגדלת הוצאות הממשלה מחייבת העלאת מיסים וקיצוץ בהוצאות הממשלה, ובכך מעמיקה את המיתון".

הנטל על הציבור יגדל

בנוסף, בעקבות הפגיעה בכלכלה, עשויה להתרחש פגיעה בחסכונות של הציבור הישראלי. הורדת דירוג האשראי עלולה להשפיע לרעה על ביצועי קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של כלל ציבור העובדים. כספי הציבור מושקעים באופן נרחב באג"ח הממשלתיות, ובמידה שהורדת הדירוג תגרום לירידה בערך האיגרות ולעלייה בתשואות - כלומר, שישראל תיאלץ להציע ריבית גבוהה יותר למשקיעים - שווי תיקי החסכונות של כולנו ייפגע. הרצוג מדגיש כי השפעות הורדת הדירוג מתגלגלות לכיס הציבור בשל "עליית מיסים, עליית מחירים, שחיקה בשכר, וגם פגיעה בחסכונות ובכספי הפנסיה עקב השפעת ההאטה הכלכלית ועליית הריבית על השווקים".

העול הציבורי עלול להתרחב בעקבות ההחלטה, שכן הדירוג הנמוך עלול לחלחל לכיסו של כל אזרח ואזרח. הרצוג מסביר כי הוצאות הריבית של החברות העסקיות מתייקרות עקב הגדלת הסיכון, מה שגורם לעליות מחירים נוספות ועלייה בקצב האינפלציה. האינפלציה, שכבר כיום עומדת על קצב שנתי גבוה של 3.6%, לא צפויה להתמתן משמעותית עד לרבעון השני של השנה הבאה.

המשכנתה עלולה להתייקר

מי שעוד עשוי להיפגע מההחלטה החריגה של מודי'ס הם נוטלי המשכנתאות, או לפחות חלקם: ירידות בשוק האג״ח משפיעה הן על אלו שנטלו הלוואה בריבית קבועה והן על מי שבחרו בריבית משתנה.

מדוע בקבועה? מאחר שהבנק עצמו מגייס כספים באמצעות אג״ח, צד המקורות של הבנק מתייקר ולכן הוא לרוב מייקר גם את ההלוואה שהוא מציע ללקוחות. במקרה כזה, הבנק יכול ״לספוג״ לפחות חלק מהירידה ולא לגלגל את מלוא העלות ללקוח. נדגיש כי במקרה זה מדובר רק על משכנתאות חדשות ולא כאלו שכבר ניטלו.

כשמדובר בריבית משתנה, ירידה בערך האג״ח משפיעה גם על מי שכבר נטל משכנתה. למעשה, המשכנתה צמודה במידה זו או אחרת לאג״ח, כמו גם לאינפלציה ולריבית.

בכמה עליית תשואות האג"ח, אם תקרה, עלולה לייקר את המשכנתאות? הדבר תלוי בתמהיל ההלוואה שלכם.

האם נראה פגיעה בבנקים?

בהורדות דירוג קודמות שחלו השנה, חלק מהסוכנויות השונות ביצעו הפחתה לדירוג האשראי של הבנקים לאחר ההחלטה על הפחתת דירוג האשראי של ישראל.

הסיבה לכך היא שהם נחשבים לגופים הנתמכים על ידי המדינה בעת משבר, ולכן כאשר הדירוג של המדינה פוחת, על הנייר נפגעת יכולתה לתמוך באותם גופים. אחרי ההורדה הקודמת של מודי'ס, נפגעו דירוגי האשראי של חמשת הבנקים הגדולים בישראל: לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי.

הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר, אומר לגלובס כי תהיה השפעות על השווקים הפיננסים באופן מיידי להערכתו.

"הבנקים למעשה הם נגזרת של המדינה, וכעת אנו נראה שעלויות גיוסי החוב שלהם יעלו בהתאם", אמר. עם זאת, גילאון מסייג את הפגיעה בבנקים ומדגיש כי "בחינת הבנקים מראה כי רוב מוחלט של הרווחים שלהם מגיע מתוך כלכלת ישראל, לכן אם אין שינוי בכלכלה המקומית אני לא צופה שינוי דרמטי על רווחיהם כתוצאה מהורדת הדירוג".