איך האו"ם מכריז על גוף כארגון טרור, ומה תפקיד המזכ"ל בתהליך?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: ישראל כ"ץ
מפלגה: הליכוד
תוכנית: רשת איקס
ציטוט: ״(מזכ"ל האו"ם) לא הוביל להחלטות שיכריזו עליהם (חמאס) כארגון טרור"
תאריך: 01.10.2024
ציון: נכון

בתאריך 1 באוקטובר 2024, בעקבות ההתקפה האיראנית על ישראל, פרסם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ברשת איקס פוסט שגינה את "הרחבת הסכסוך במזרח התיכון" וקרא להפסקת אש בין הצצדים. אי-גינויו את ההתקפה האיראנית על אזרחי ישראל גרר תגובות זועמות ברשת (למשל: גלעד ארדן, נפתלי בנט, ישראל) בין התגובות בלטה זו של שר החוץ ישראל כ"ץ : "החלטתי היום להכריז על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות בלתי רצויה בישראל ולאסור על כניסתו לישראל... מדובר במזכ"ל שלא הוקיע עד היום את הטבח ופשעי המין שביצעו רוצחי החמאס ב-7 באוקטובר, ולא הוביל להחלטות שיכריזו עליהם כארגון טרור״. מדבריו של כ"ץ משתמע כי בידי מזכ"ל האו"ם סמכויות להכרזה על חמאס כארגון טרור, או לכל הפחות, הוא יכול להוביל החלטות שיביאו לכך.

לצורך העמקה בנושא פנינו לד"ר חן קרצ'ר, סגן ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל, מומחה לסכסוכים בינלאומייים והאו"ם: "האו"ם הנו הגוף הבינלאומי החשוב ביותר ומאגד את רוב מדינות העולם. המטרה העיקרית של האו"ם היא לקדם שלום וביטחון בינלאומיים ובתוך כך גם למנוע מלחמות בין מדינות. הארגון מחולק לגופי משנה, כאשר הגוף החשוב ביותר בתוכו הנו 'מועצת הביטחון' אשר בה 15 חברות, מהן חמש קבועות בעלות זכות וטו (ארה"ב, רוסיה, סין, הממלכה המאוחדת וצרפת) ועוד 10 מתחלפות. לפי מגילת האו"ם (המהווה מעין חוקה עבורו), רק למועצת הביטחון הסמכות לפסוק ולקבל החלטות אופרטיביות בכל מה שנוגע בשלום והביטחון הבינלאומי, לכן למשל כאשר העצרת הכללית, הגוף בו חברות כלל מדינות האו"ם, מצביעות בעד גינוי ישראל- אין לאקט זה משמעות אופרטיבית ולא נגזרת מכך סמכות להטיל סנקציות על ישראל"

מועצת הביטחון של האו"ם יכולה להביא להחלטות שיחייבו משפטית מדינות החברות בה להטיל סנקציות על ארגוני טרור אשר כפופות לרשימה שקבעה מועצת הביטחון של האו"ם. לאורך השנים נראה כי המועצה נוהגת להתמקד בפשעי טרור ספציפיים שהיא הגדירה כמו: סחר בנשק חם, נכסי תרבות, חסר בבני-אדם והברחת מהגרים. בלא הגדרת הטרור באופן ספציפי.

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 (אסון מגדלי התאומים), פרסמה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1371 (2001) הדורשת מכל המדינות לנהוג בעבירות הקשורות בטרור ומימונו כפשעים חמורים, אולם ההחלטה נמנעה מהגדרת טרור. בהמשך העלתה המועצה התייחסות, בין השורות, למעשים שהיא שעשויה להחשיב לטרור תחת החלטה 1456 (2003): "קיימת סכנה חמורה וגוברת של גישה ושימוש של טרוריסטים בחומרים גרעיניים, כימיים, ביולוגיים וחומרים אחרים שעלולים להיות קטלניים, ולכן יש צורך לחזק את הפיקוח על חומרים אלה; בעולם גלובלי יותר ויותר קל לטרוריסטים לנצל טכנולוגיה, תקשורת ומשאבים מתוחכמים למטרותיהם הפליליות; יש לחזק בדחיפות את האמצעים לאיתור ולבלימת זרימת הכספים למטרות טרור; כמו כן, יש למנוע מטרוריסטים לעשות שימוש בפעילויות פליליות אחרות כגון פשע מאורגן חוצה גבולות, סחר בסמים ובסמים, הלבנת הון וסחר בלתי חוקי בנשק". גם החלטה 1566 (2004) מתייחסת למעשים הנחשבים למעשי טרור: "מעשים המבוצעים בכוונה לגרום למוות או לחבלה גופנית חמורה, או לקיחת בני ערובה, במטרה לעורר מצב של טרור בציבור הרחב או בקבוצת בני אדם או אנשים מסוימים, להפחיד אוכלוסייה או לאלץ ממשלה או ארגון בינלאומי לעשות או להימנע מעשיית מעשה..." יחד עם זאת, עדין המועצה לא הגדירה מהו ארגון טרור בדיוק.

מדוע אם כן, לא עלתה הגדרה ברורה מטעם מועצת הביטחון ל "טרור"? ד"ר קרצ'ר מסביר: "כיוון שהאו"ם נוסד בעיקרו להתמודד עם האיום של מלחמה בין מדינות ומטרתו העיקרית היא יישוב סכסוכים בדרכי שלום, הוא לא נועד להתמודד עם איום הטרור שהפכה לבעיה נפוצה בתקופת המלחמה הקרה. מאז ועד היום יש מחלוקת שלא נפתרה בנוגע להגדת הטרור. הרבה מדינות יטענו כי פעולות פליליות ואלימות הן לגיטימיות כיוון שהן מבוצעות על-ידי 'לוחמי חופש' למען שחרור קבוצות לאומיות וזאת בהתאם לעקרון הזכות להגדרה עצמית. לכן, אי-אפשר לקרוא לארגונים האלה טרוריסטים כי זה עלול לערער את הלגיטימציה שלהם. עם זאת, מועצת הביטחון ייסדה משנות ה-90 תת-ועדה מיוחדת העוסקת בגופי טרור המהווים סכנה על קיום השלום והביטחון הבינלאומי, כך, עוד לפני פיגוע 11 בספטמבר 2001 סומנו אל קאעידה והטליבאן לסנקציות על-ידי המועצה ובמידת הצורך גם הוגדר שיש לעצור את מנהיגי התנועות הללו "

בשנת 2015 מועצת הביטחון של האו"ם החליטה לגנות ולהטיל סנקציות על קבוצות וגופים הקשורים לארגון הטרור אל-קעאידה וציינה בניהן את דאעש וג'בהת אל-נוסרה (החלטה 2199). בשנים לאחר מכן, מועצת הביטחון הביעה במספר החלטות את גינוי פשע הסחר בבני אדם המבוצע על ידי קבוצות טרור (2331 (2016), 2379 (2017), 2380 (2017) ו-2388 (2017)). החלטה 2331 (2016) גינתה באופן ספציפי את הסחר בבני-אדם המבוצע על-ידי דאעש וארגוני טרור אחרים (בוקו חראם, א-שבאב, צבא ההתנגדות של האל).

עולה גם כי ההכרזה על ארגון כארגון טרור תלוית מדינה; האיחוד האירופי אימץ מנגנון להכרזה על ארגונים ואנשים שעוסקים בטרור, בארה"ב מזכירה המדינה הוא שמוסמך להכריז על ארגוני טרור, בבריטניה שר הפנים הוא שרשאי להוציא אל מחוץ לחוק ארגוני טרור באישור הפרלמנט ובגרמניה שר הפנים לבדו מוסמך להוציא מחוץ לחוק ארגונים העוסקים או מסייעים לטרור.

אם כן? מה מקומו של מזכ"ל האו"ם בעניין? נראה כי ההחלטה להביא על סנקציות על ארגוני ופעילי טרור היא בידי מועצת הביטחון בלבד. ד"ר קרצ'ר מסביר: "למזכ"ל, אשר נושא בתפקיד א-פוליטי, מוקנית סמכות מיוחדת לפי סעיף 99 במגילה לכנס דיונים של מועצת הביטחון במקרה של איום על הביטחון הבינלאומי. כמו כן, כראש הזרוע המבצעת של הארגון הוא יכול לשקף על בסיס קבוע למועצה את הנעשה במוקדי סכסוך בעולם באמצעות נאומים ודו"חות. חשוב לדעת ולהבין כי מאז היווסדו של האו"ם, צברו המזכ"לים השונים הרבה כוח והשפעה בין השאר כי לרוב דעתם נחשבת יותר נייטרלית ומבוססת משל נציגי מדינות אחרות אשר חפצים להסתיר מידע שלא מקדם את עמדותיהם. למשל, מזכ"ל האו"ם יכול להדגיש במועצת הביטחון את הסבל הפלסטיני על חשבון הצגת הסכנה לתושבי ישראל מפני ארגון הטרור חמאס"

ייתכן שהשר כ"ץ התכוון לכך שהוא מצפה ממזכ"ל האו"ם לכנס את המועצה ולהגיש לה דו"חות שיסבו את תשומת-לב המועצה גם לסבל הציבור הישראלי, אומנם יש בכוחו להשפיע על החלטות המועצה אך לא לקבוע ולהגדיר בפני עצמו את חמאס כארגון טרור.

יש להזכיר כי אמירתו של השר כ"ץ נוגעת בשורה של עמדות אנטי-ישראליות של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש מאז פרוץ המלחמה. לאחר טבח 7 באוקטובר העלה פוסט באיקס: "צריך להכיר בכך שהתקפות חמאס לא קרו בוואקום. הפלשתינים חיים תחת כיבוש מחניק, האדמות שלהם נלקחות, הכלכלה משותקת ובתיהם נהרסו".

גוטרש הוא המזכיר הכללי התשיעי של האו"ם, אשר נכנס לתפקידו ב-1 בינואר 2017 ולפני מינויו למזכ"ל, כיהן כנציב העליון של האו"ם לפליטים מיוני 2005 עד דצמבר 2015 ובשנת 2020 קיבל את "פרס תאודור הרצל", העיטור הגבוה ביותר של הקונגרס היהודי העולמי. בדצמבר 2023 הפעיל את סעיף 99, המאפשר לו להביא למועצת הביטחון סוגיות שמאיימות על שלום העולם בכדי לקרוא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. באפריל (2024) הגיש גורטש דו"ח המציג ועוסק באלימות מינית בזמן סכסוך אשר לא כלל את חמאס ברשימת הארגונים שקיים לגביהם חשד מהימן לביצוע מעין זה בנימוק להעדר חקירה מלאה בהובלת האו"ם. זאת למרות שנציגה מיוחדת לאלימות מינית בסכסוך מטעם האו"ם, פרמילה פאטן, ביקרה בישראל לצורך איסוף מידע ועדויות לפגיעות המיניות של חמאס והציגה דוח שקובע באופן חד משמעי כי התבצעו דפוסים ברורים של אלימות מינית בזירות שונות במהלך ההתקפה ב-7 באוקטובר וכי האלימות המינית ממשיכה להתקיים בשבי חמאס. אז טען השר כ"ץ: "מזכ"ל האו"ם גוטרש התייצב היום רשמית לצד אנסי ומרצחי החמאס, כאשר סירב להטיל את האחריות לפשעי המין החמורים המופיעים בדו"ח פאטן על החמאס ולהכריז עליו כארגון טרור. גוטרש הפך את האו"ם למוסד אנטישמי ואנטי ישראלי קיצוני וכהונתו תיזכר כאפלה ביותר בהיסטוריה של הארגון".

בהמשך לכך, ביוני האחרון (2024) 80 ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם מרחבי העולם התאחדו וקראו למזכ"ל האו"ם להוציא חקירה מלאה מטעמו בעניין ולהצהיר בסיומה על הכנסת הארגון ל"רשימה השחורה" של האו"ם של ארגוני הטרור המבצעים אלימות מינית, באמצעות רשימה זו ניתן להפעיל סנקציות רבות על ארגוני הטרור, הדבר לא קרה עד היום.

בספטמבר האחרון תקף מזכ"ל האו"ם גוטרש פגיעה בבית-ספר בעזה בו זהו עובדי אונר"א לכך השיב שגריר ישראל באו"ם דני דנון: מחבלים שפועלים מתוך מבנה של אונר"א "אינם גורמים תמימים" - אני מציע למזכ"ל האו"ם לבדוק היטב מי היו המחבלים האלו"

ד"ר קרצ'ר מוסיף: "גוטרש נודע מראש כדמות המשויכת מבחינת המסורת הפוליטית לשמאל הרדיקאלי במפה הפוליטית באירופה, כך שעמדותיו בדרך-כלל מראש יותר פרו-פלסטיניות וזה ניכר עוד בטרם המלחמה. גם כעת הוא מדגיש בעיקר את הסבל הפלסטיני ומרבה לקרוא להפסקת אש אך מעלים שיח על אחריותם של גורמים איסלאמיסטיים וארגוני טרור על הנעשה ברצועת עזה"

מטעם השר כ"ץ לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: האם מזכ"ל האו"ם יכול להוביל להחלטות שיכריזו על חמאס כארגון טרור? נכון. המזכ"ל בוודאי אינו יכול להכריז על ארגון טרור והדבר נמצא בידי מועצת הביטחון של האו"ם, יחד עם זאת, ככל הנראה כוונת השר כ"ץ היא לסמכות לכנס את המועצה ולהעלות לסדר היום את נושאים שלדעתו חשוב לדון בהם, כמו גם, להדגיש בפני המועצה בדו"חות תמונת מצב המשקפת את פעילויות הטרור של חמאס ולהמליצה להטיל סנקציות על הארגון, מה שהוא לא עשה. כפי שהסברנו, במקרה הזה, ארגון טרור צריך להיות כזה המשפיע ברמה הבינלאומית ולא רק ברמה האיזורית כך שבכל מקרה יהיה קשה להגיע להחלטות מרחיקות לכת בעניין ארגון הטרור חמאס.