הוא מעולם לא נחשב היהלום שבכתר, עד שרשם הישג שחיזבאללה מעולם לא הצליח

עבד אל־מלכ אל־חות'י מנהיג את המורדים זה 20 שנה, אך מעולם לא נחשב ליהלום שבכתר. עד שרשם הישג שחיזבאללה מעולם לא הצליח • מיהו האיש שהצליח לשבש את הסחר העולמי, ומנצל את "חרבות ברזל" כדי להשיג מושב באו"ם וללחוץ על ערב הסעודית

שולט על 80% מהאוכלוסייה. עבד אל־מלכ אל־חות'י / צילום: ויקיפדיה
שולט על 80% מהאוכלוסייה. עבד אל־מלכ אל־חות'י / צילום: ויקיפדיה

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה חוסל, כנראה גם יורשו האשם ספי א־דין, ולא רק ארגון הטרור השיעי הלבנוני ספג חבטות קשות - אלא כלל "ציר ההתנגדות" של איראן. בהיעדר דמות בכירה ומוכרת שתוביל את חיזבאללה, מי שצובר תאוצה כדמות הבכירה בציר האיראני הוא מנהיג החות'ים, עבד אל־מלכ אל־חות'י.

רפאל עומדת לחשוף מערכת נשק חדשה שבחלק מהמדינות יכולים רק לחלום עליה
איך יכול להיות שמעמדה של קטאר רק הולך ומשתפר?

אל־חות'י, שנולד לפני 45 שנה בצעדה שבצפון תימן, תפס את הבכורה בשנת 2004 לאחר שקודמו בתפקיד ואחיו הגדול, חוסיין בדר א־דין אל־חות'י, נהרג. יחסיו של האחרון עם הנשיא דאז עלי עבדאללה סאלח ידעו עליות ומורדות עד שחוסיין, ששאב השראה מפעילות חיזבאללה, הוביל בשנת 2004 התקוממות משמעותית נגד השלטון המרכזי, בצל שאיפתו להציב את הזיידים בשלטון. סאלח הציב על ראשו פרס של כ־75 אלף דולר ובתוך חודשים ספורים הוא נהרג. מאז, הארגון ששמו הרשמי הוא "אנצאר אללה" (מגיני האל), קיבל את הכינוי "המורדים החות'ים".

עבד אל־מלכ אל־חות'י

אישי: בן ,45 נולד בצעדה שבצפון תימן
מקצועי: מנהיג את המורדים החות'ים משנת 2004. משמש הן כמנהיג צבאי והן כמנהיג פוליטי
עוד משהו: אחיו, חוסיין בדר א־דין אל־חותי, היה מנהיג החות'ים הקודם. הוא נהרג לאחר שהתקומם ונשיא תימן הציב פרס על ראשו

הצליח להשפיע על הסחר

במלחמת חרבות ברזל הגשימו החות'ים יעד שחיזבאללה מעולם לא הצליחו: השפעה רחבה על הסחר העולמי. עד המלחמה עברו בים האדום כ־12% מהסחר העולמי. אולם, מאז חטיפת אוניית הגלנוע "גלקסי לידר", שנשאה כלי רכב מטורקיה בדרכה להודו ונמצאת בבעלות של הישראלי רמי אונגר, החות'ים דבקים באיסור המעבר של "חברות שעובדות עם ישראל" עד הפסקת אש ברצועת עזה.

החות'ים נמצאים צפונית לבאב אל־מנדב, באזור צר, ועל כן לא מתקשים לאתר אוניות סוחר ולפגוע בהן. לפי הנתונים שפרסם משטר החות'ים בצנעא, בשנת המלחמה הראשונה, הם שיגרו יותר מאלף טילים, כטב"מים וכשב"מים, פגעו ב־193 ספינות "בעלות קשר לישראל, ארה"ב ובריטניה", ויירטו 11 מל"טים אמריקאיים. רובם ככולם מל"טים מדגם MQ-9 ריפר, שמחירו כ־30 מיליון דולר ליחידה.

הקואליציה להגנת השיט בים האדום בהנהגת ארה"ב שעד עתה נכשלה בשינוי המצב האזורי, הוקמה בשל ההשלכות הכלכליות הרחבות. המשמעות של העיקוף דרך כף התקווה הטובה היא תוספת של כ־13 אלף ק"מ בין המזרח הרחוק לאירופה. מבחינת ימים, מדובר לכל הפחות בשבועיים, אבל בהתחשב בפגיעה הממושכת - העיכובים בשרשראות האספקה חמורים מכך. זהו שיא, אם ניתן לקרוא לזה כך, עבור עבד אל־מלכ אל־חות'י, שבמשך השנים לא נחשב ל"יהלום שבכתר" ציר ההתנגדות כפי שנסראללה היה.

עיקר הסיבות לכך דתיות והיסטוריות. ראשית, החות'ים והאיראנים הם שיעים, אבל לא מאותו פלג. האיראנים הם שיעים ג'עפרים, האסכולה הנפוצה ביותר בעולם השיעי, ואילו החות'ים הם זיידים, פלג שמהווה כ־35% מאוכלוסיית תימן. את היתר תופסים סונים שאפעים.

כיום נתפסים החות'ים כשזורים בציר ההתנגדות של איראן, אבל בניגוד לחיזבאללה שהחלו את פעילותם בשירות איראן בתחילת שנות ה־80 - אל־חות'י החל לקבל משלוחי נשק מאיראן רק בשנת 2009. "מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם" היא הסיסמה שמובילה את החות'ים, ובולטת גם במצעדים שהם מקיימים מדי יום שישי בבירה צנעא.

פרופ' עוזי רבי, מומחה לחקר המזרח התיכון וראש מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מספר כי החות'ים אימצו תובנות של המהפכה האסלאמית, ומגדיר אותם כקשוחים וקיצוניים. "החות'ים לא למדו באוניברסיטה מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, והם מתרגלים לתפקיד השריף. בערים של תימן, הם בנו את הבדלנות ותיבלו זאת עם שיעה זיידית. על אף שנראה שהם לא מבינים פוליטיקה, הם משחקים משחק מחושב".

התמ"ג התימני בצניחה

ב־2011, מחאות האביב הערבי לא פסחו על תימן של סאלח. הוא הודח, ובן דודו ויריבו עלי מוחסן, מפקד אוגדת שריון, העניק לחות'ים כהכרת תודה את מחוז שורשיהם, צעדה בצפון תימן. מאותו שלב ואף קודם לכן, הם הפכו את האזור ההררי שהם מכירים כה טוב לבסיס פעילות הגרילה שלהם. ב־2014, קרה האירוע ההפוך: החות'ים השתלטו על צנעא בשיתוף פעולה עם סאלח.

מאז, התמ"ג לנפש של תימן, לפי הבנק העולמי, צנח מכ־2.1 אלף דולר לכ־957 דולר בלבד בשנה שעברה. בתווך, החות'ים האשימו ב־2017 את סאלח בקשירת קשר בינו לבין איחוד האמירויות, בעלת בריתה של מועצת המעבר הדרומית, גוף בדלני שהקים אוטונומיה בדרום תימן. אותם עימותים עם סאלח הביאו תוך שישה ימים בלבד לחיסולו.

פרופ' רבי מסביר כי במלחמת האזרחים אל־חות'י הפנים שהוא נכס, וניצל זאת כדי ליטול את המושכות בתמיכה איראנית. "בזמן שאיחוד האמירויות הייתה מעורבת וגם לערב הסעודית בעיות עמוקות עם תימן, הרעיון שלו היה להפוך את עצמו לגורם הדומיננטי בתימן".

בשנה וחצי האחרונות שורר שקט יחסי בתימן, בזכות הסכם הפסקת אש שגם מתאים לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות. אל־חות'י שולט כיום על כשליש מהשטח, אבל על 70%-80% מהאוכלוסייה. הוא שולט על אזור צעדה ולא פחות חשוב מכך בצנעא הבירה ובעיר הנמל האסטרטגית בים האדום, חודיידה.

בעת הנוכחית הוא משמש כמנהיג פוליטי וצבאי. בצד הפוליטי, נמצאים תחתיו המועצה הכללית, שכוללת גופים כמו מנהלות מחוזות, רשות העבודה והרשות השופטת. בצד הצבאי, נמצאת מועצת הג'יהאד שהיא למעשה המטכ"ל. שם מסייעים לו קצין מכוח קודס של משמרות המהפכה, כשהסגן שלו זה איש חיזבאללה.

פגיעה במקור ההכנסה

אנשיו של אל־חות'י הוכיחו לא פעם יכולות שיגור טילים בליסטיים לישראל, וכטב"מ אף פגע בלב תל אביב. בתגובה לאותה פגיעה וכן לפני כשבוע, ישראל פגעה פעמיים במתקני נפט - מקור ההכנסה העיקרי של משטר החות'ים.

תימן אמנם משופעת בנפט, אבל חוסר היציבות בה הביא לצניחת קצב ההפקה מכ־450 אלף חביות ביום ב־2001 לכ־51 אלף חביות כיום. החות'ים, בצל הסנקציות הבינלאומיות נגדם, יצרו לעצמם תעשיית הברחות נפט רחבת היקף דרך נמל חודיידה, מוקד התקיפות הישראליות.

לפי הערכות, הכנסות החות'ים מסתכמות בכ־1.8 מיליארד דולר בשנה. דוח של מומחי האו"ם מ־2022 מצא, כי בין החודשים אפריל־נובמבר של אותה השנה, 69 מכליות שעגנו בחודיידה הובילו כ־1.81 מיליון טונות נפט, ששווים כ־279 מיליארד ריאל תימני (כ־271 מיליון דולר). לשם השוואה, הכנסות החות'ים ממסים שונים על שירותים ציבוריים, בתי חולים ובנקים הן כ־45 מיליארד ריאל תימני (כ-180 מיליון דולר).

"אל־חות'י הבין שככל שהוא מרים את הרמה בהזדהות עם הפלסטינים, לא כל שכן לאחר 7 באוקטובר, הוא יוצר לגיטימציה בקהלים גדולים בתימן, ברחוב הערבי והמוסלמי", מסכם פרופ' רבי. "הרעיון שלו הוא להביא את החות'ים להכרה בינלאומית כשליט לגיטימי, עם מושב באו"ם. הם רואים את הגברת המעורבות במלחמה כתשלום לאיראן, אבל ממילא זה מסתדר להם עם פיתוח הלגיטימציה. הם נמצאים בסיטואציית Win־Win: הם לא משתוללים, אבל במצבים מתאימים משגרים מטחי הזדהות. האויבת הגדולה שלהם נותרה ערב הסעודית, אבל הם מבינים שיש לחץ גם עליה כשהם נוקטים פעולות נגד ישראל".