S&P: המלחמה תימשך, והתאוששות כלכלת ישראל תידחה ל-2026

עפ"י הדוח של S&P, הגירעון בתקציב צפוי להגיע ל-9% מהתוצר בסוף 2024, ולהישאר ברמה גבוהה של 5%-6% מהתמ"ג עד 2027 • החברה, שהורידה את דירוג האשראי של ישראל ל-A בחודש שעבר עם תחזית שלילית, לא נקטה הפעם צעדי דירוג חדשים

ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2025 / צילום: מעיין טואף / לע״מ
ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2025 / צילום: מעיין טואף / לע״מ

חברת דירוג האשראי S&P מעריכה בסקירה חדשה שפורסמה הערב (ג') כי המלחמה בעזה ובלבנון צפויה להימשך לתוך 2025, דבר שידחה את ההתאוששות הכלכלית של ישראל לשנת 2026. החברה, שהורידה את דירוג האשראי של ישראל ל-A בחודש שעבר עם תחזית שלילית, לא נקטה הפעם צעדי דירוג חדשים. היא הייתה אמורה לפרסם בסוף השבוע את הדוח התקופתי על ישראל, אך פירסומו התעכב ועדיין לא יצא בפומבי באתר החברה.

הגירעון בתקציב צפוי להגיע ל-9% מהתוצר בסוף 2024

על פי הדוח, הכלכלה הישראלית צפויה להציג צמיחה של 0%, שמהווה קיפאון בתוצר ואף התכווצות במונחי תוצר לנפש. רק ב-2025 תתחיל להתאושש הכלכלה עם צמיחה צנועה של 2.2%.

לפי תחזית S&P, הגירעון בתקציב צפוי להגיע ל-9% מהתוצר בסוף 2024, ולהישאר ברמה גבוהה של 5%-6% מהתמ"ג עד 2027. מדובר בנתונים גבוהים משמעותית מאלה שצופים במשרד האוצר, אבל הם נובעים גם מפערים בשיטות חישוב הגירעון. החוב הממשלתי נטו צפוי לעמוד על כ-70% מהתוצר עד 2027, עלייה של כ-12 נקודות אחוז בהשוואה ל-2023.

עם זאת, S&P מציינת לחיוב כי "הכלכלה המגוונת והגמישה של ישראל, המתמקדת ביצוא של סחורות ושירותים בתחום ההייטק, יחד עם מאזן תשלומים חזק, נותרים נקודות חוזק מרכזיות". החברה מעריכה כי העודף בחשבון השוטף יעמוד על ממוצע של 3.3% מהתמ"ג בשנים 2024-2027.

הסיכון העיקרי שמזהה S&P הוא האפשרות להסלמה נוספת בצפון ועימות ישיר עם איראן, אם כי זה אינו חלק מתרחיש הבסיס שלה. "אנו עשויים להוריד את הדירוג במהלך 24 החודשים הקרובים אם העימותים הצבאיים יפגעו בצמיחה הכלכלית של ישראל, במצבה הפיסקלי ובמאזן התשלומים יותר מכפי שאנו צופים כעת", מזהירה החברה.

לצד הסיכונים הביטחוניים, החברה מזהה גם סיכון של הידרדרות ביחסים עם בעלות ברית מרכזיות: "המצב ההומניטרי החמור והעלייה במספר האזרחים שנפגעו בעזה, ובאופן גובר גם בלבנון, הובילו למספר מחלוקות פומביות בין ראש הממשלה נתניהו לבין בעלות ברית מרכזיות, כולל ארה"ב ובריטניה".