אלימות במשפחה: גם עורכי הדין יכולים להציל חיים

 הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה 

חודש נובמבר הוא חודש המודעות לאלימות נגד נשים, שהפכה כבר מזמן למכת מדינה ידועה, ועלולה אף להקצין ולהחמיר לאחר סיום המלחמה, בין היתר בשל חלוקת הנשקים הפרטיים המוגברת לאזרחים. 

● המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?
● האם ניתן לחייב אישה לעבור למקלט לנשים מוכות?

אישה שנתונה לאיומים מצד בן זוגה, צריכה לפנות מיידית למשטרה, שמרחיקה את בן הזוג מהאישה המאוימת למספר ימים. כדי להאריך את טווח הזמן שבו בן הזוג אינו רשאי ליצור קשר או להימצא בקרבה לאישה, מעבר לצו ההרחקה המשטרתי, האישה צריכה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה.

אם מוגש כתב אישום נגד בן הזוג המאיים או האלים, והוא מורשע בדין הפלילי, בדרך-כלל יחייבו אותו גם בתשלום פיצויים לאישה הנפגעת.

מקרה לדוגמה שעלה לכותרות לאחרונה הוא גזר הדין שניתן נגד בעלה לשעבר של הידוענית טהוניה רובל. מיד לאחר קיום דיון שבמסגרתו ניתן נגדו צו הגנה, בעלה לשעבר תקף אותה בבניין בית המשפט עצמו, שלח לה הודעות מאיימות והפר את הצווים שאסרו עליו ליצור עימה קשר,ולפרסם ברשתות החברתיות. מאחר שלבן הזוג כבר היה עבר פלילי, שבגינו עמד נגדו צו מאסר על-תנאי, הוא נדון לתקופת מאסר בת 9 חודשים בפועל ובנוסף חויב לשלם לה סך של 1,500 שקל כפיצוי.

במקרים שבהם מדובר בהתעללות קשה או ארוכת-שנים שהותירה צלקות נפשיות, האישה לא חייבת להסתפק בסכום הסמלי שנפסק במסגרת הדין הפלילי, והיא יכולה להגיש תביעת נזיקין עם דרישה לפיצויים נגד בן הזוג לשעבר. בדרך-כלל נפסקים סכומים שנעים בין כמה עשרות אלפי שקלים לכמה מאות אלפי שקלים.

כך למשל, ביוני 2023 בית המשפט לענייני משפחה חייב את בעל לשעבר לשלם לאישה פיצוי בסך 200 אלף שקל בגין התעללות נפשית, מעשי תקיפה, אינוס ואיומים מצדו במהלך שנות נישואיהם. חשוב לציין כי בית המשפט קיבל את התביעה האזרחית, למרות שלא נוהל הליך פלילי נגד הבעל.

הטיפול המשפטי והפיצויים חשובים כמובן, אך הם ניתנים בדיעבד, לאחר שהנזק כבר נגרם. בשנים האחרונות עלתה המודעות לצורך למנוע מראש מקרים של אלימות ככל שניתן, ולכן נשים שמגיעות לבדיקות אחיות בקופות-החולים למשל, נשאלות, לכאורה כבדרך אגב, אם הן סובלות מאלימות בבית או חוששות מבן הזוג, גם אם לא מתגלים על גופן סימנים מחשידים.

בחודש האחרון "פורום מיכל סלה" חבר ללשכת עורכי הדין בישראל כדי לגייס גם את עורכי הדין לנושא. בעת מתן ייעוץ ללקוחה שעניינה מעורר חשד לסיכון עבורה מצד בן זוגה, עורך הדין צריך לשתף את האישה בחשש שהתעורר בקרבו, ולבקש את אישורה להציג בפניה שורה של שאלות שהפורום פיתח, במסגרת מה שהוא מכנה "נוהל אסת"ר".

ראשי-התיבות "אסת"ר" מייצגים ארבעה נושאים לבירור: אין פרטיות, סכנה בבית, תלות קיצונית ורוע מכוון. באתר של "פורום מיכל סלה" ניתן למצוא רשימה של שאלות ספציפיות תחת כל אחד מראשי-התיבות, אשר מתן תשובות חיוביות מצטברות עליהן יכול להדליק נורה אדומה לסיכון חייה של האישה.

על עורך הדין להבהיר ללקוחה כי הוא לא מאבחן או מומחה בתחום הערכת סיכון בזוגיות, אך עם זאת הניסיון מוכיח כי כאשר מדובר בסכנת חיים עבור האישה, גם הגשת תביעת גירושים או בקשה לצו הגנה עלולים לדרבן את בן הזוג המסוכן לפעול באלימות. לכן במקרים קיצוניים כאלה חשוב שעורך הדין והלקוחה יפנו בשיתוף-פעולה להתייעצות עם מומחים לסיכון זוגי לגבי הדרך הנכונה לקדם את הגירושים, מבלי לסכן את האישה.