האמריקאים שמו את המפתחות לכלכלה בידי טראמפ, אבל בשוק מפקפקים בהבטחות שלו

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

דונלד טראמפ הפתיע את כולם בניצחון סוחף באלקטורים ועוד ויותר כשקיבל רוב בין סך המצביעים באמריקה. עיון מדוקדק בתוצאות מלמד על הפתעות נוספות. הראשונה שבהן היא שבבחירות שזה עתה הוכרעו קיבל טראמפ אך כמיליון וחצי קולות יותר ממספר הקולות שקיבל בבחירות 2020, אך האריס לעמת זאת קיבלה כ-8 מיליון קולות פחות ממה קיבל הנשיא המכהן ג'ו ביידן. בסך הכל בבחירות האחרונות הצביעו כ-6.5 מיליון מצביעים פחות מאשר בבחירות 2020, זאת אף שמספר המצביעים הפוטנציאליים גדל מאז בכ-4 מיליון.

● טראמפ טוב לישראל? לא בטוח שהוא טוב להייטקיסטים שלה
● יואב קרני, פרשנות | טראמפ נוסק והדמוקרטים קורסים: היה ג'וקר בחפיסת הקלפים, רק לא בחפיסה שלהם

המסקנה ברורה: יותר משטראמפ סחף, המפלגה הדמוקרטית כשלה קשות בשכנוע מצביעיה הפוטינצאליים לצאת אל הקלפיות. הכישלון היה חריף במיוחד בשלוש מדינות החומה הכחולה - מישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה - שבהן חסרו להאריס כ-200 אלף קולות בלבד כדי להיות הנשיאה הבא של ארה"ב. כך למשל, בפילדלפיה (פנסילבניה) מתגוררים כ-1.2 מיליון בעלי זכות בחירה, מהם כ-1.1 מיליון רשומים בפנקס הבוחרים. מאלו רק כ-708 אלף הצביעו, 62%, זאת לעומת 66% שהצביעו ב-2020. כך קיבלה האריס בפילדלפיה כ-56 אלף קולות פחות מאשר ביידן ב-2020, יותר משליש מתוך 146 אלף הקולות שהיו חסרים לה לניצחון בפנסילבניה.

בסך הכול קיבל הנשיא הנבחר כ-29% מקולות התושבים הבגירים. קצת פחות ממחצית הבוחרים הפוטנציאליים כלל לא השתתפו בהליך - איתות עגום לגבי האמון שלהם בממסד הפוליטי וביכולותיו.

הבייס הקשה של טראמפ: גברים לבנים

זה שנים מבצעת חברת המחקר אדיסון ריסרץ' סקר כלל מדינתי בקרב המצביעים שמימשו את זכותם בקלפי. הסקרים הללו, המכונים Exit Polls, נערכים עבור כל אירגוני החדשות הגדולים באמריקה, והם חשובים להבנה של מה שהתרחש ולמה. בבחירות 2024 הם לימדו על כמה מגמות ברורות.

אין ספק כי הבייס של טראמפ הורכב מגברים לבנים. מבין אלה ללא תואר אקדמי, קבוצה המהווה 18% מהאלקטורט, זכה טראמפ ב-69% מהקולות, לעומת 29% בלבד להאריס. בקרב גברים לבנים בכלל, כ-34% מהאלקטורט, זכה טראמפ ב-60% מהקולות מול 37% להאריס, ובגילאי 65 ומעלה שבקבוצה זו זכה טראמפ ל-65% מהקולות. הוא גם זכה באופן מפתיע ובפעם הראשונה ברוב הקולות של הגברים ההיספנים, 55% לעומת 43%, יתרון של 12%. זה היה שינוי ענק. בשנת 2016 עמד יתרונה של קלינטון בקרב הגברים ההיספנים על 31%, ובשנת 2020 הוביל ביידן בגזרה זו ב-23%.

לבייס של טראמפ יש גם מאפיין סוציו אקונומי מובהק: הנשיא שנבחר מחדש זכה לרוב עצום בקרב אלה שחשו שמצבם הכלכלי הורע, וכן ברוב מובהק של המצביעים מהמעמד הבינוני-נמוך. בשנת 2023 ההכנסה המשפחתית החציונית באמריקה עמדה על 80,610 דולר, וזו הממוצעת על 124,600.

מבין 16% מהאלקטורט שהכנסתם המשפחתית בשנת 2023 עמדה הייתה 30-50 אלף דולר, קיבל טראמפ 53% לעומת 45% להאריס. בקרב בעלי ההכנסה המשפחתית של 50-100 אלף דולר, כ-32% מהמשיבים, זכה טראמפ ב-51% ואילו האריס ב-46%.

טראמפ גם זכה ב-70% מקולות של המצביעים שסברו כי מצב הכלכלה "גרוע או לא טוב", קבוצה שהיוותה 68% מהמשיבים לשאלה. האריס לעומת זאת זכתה רק ב-28% מהסבורים כך. לעומת זאת, אצל 32% שחשבו כי המצב הכלכלי "טוב או מצויין" קטף טראמפ 8% מהקולות בלבד.

התמונה חזרה על עצמה גם במישור הכלכלי האישי. כשנשאלו הבוחרים, "האם בהשוואה ללפני 4 שנים, מצבה הכלכלי של משפחתך השתפר, נותר בערך זהה, או הורע?" השיבו 46% כי הוא הורע, 30% כי נותר זהה ו-14% כי חל שיפור. בקרב אלה שהשיבו כי מצבם הכלכלי הורע, זכה טראמפ ל-81% מהקולות; הוא קיבל רק 14% מהקבוצה שהעידה כי מצבה השתפר, ו-28% מהקולות שלדבריהם מצבם לא השתנה.

התבנית חזרה על עצמה בשאלה "עד כמה השפיע האינפלציה עליך ועל משפחתך?". לכך השיבו 22% כי היא יצרה קשיים גדולים מאוד, ומביניהם קיבל טראמפ רוב מסיבי של 74%; זאת לעומת רק 20% מקולות הקבוצה שהשיבה "כי היא לא יצרה שום קושי עבורם". בקרב 53% מהמשיבים שאמרו ש"האינפלציה יצרה קושי בינוני", הצביעו 51% לטראמפ לעומת 46% להאריס.

מה חשוב למצביעים: הכסף מדבר

הנשאלים התבקשו לציין מבין חמישה נושאים בולטים - מדיניות חוץ, הפלות, כלכלה, הגירה ומצב הדמוקרטיה - מהו הנושא האחד והחשוב ביותר שהשפיע על הצבעתם. במקום הראשון עם 34% היה מצב הדמוקרטיה, שם קיבל טראמפ 18% מהקולות בלבד. במקום השני עם 32% הייתה הכלכלה, ובה זכה טראמפ ל-80% מקולות המצביעים. בנושא ההגירה, שהיה המרכזי עבור 11% מהמצביעים, ומתקשר גם לכלכלה, זכה טראמפ ב-90% מהקולות. אגב, מדיניות חוץ כשאלה עיקרית העסיקה 4% בלבד.

הכלכלה היתה אפוא נושא מרכזי בבחירות אלו. ואף שהקבוצות השונות חופפות כמובן, אין ספק כי הקשיים הכלכליים, בעיקר בצל האינפלציה, בקרב המעמד הבינוני-נמוך, הכריעו את הכף לטובת טראמפ. אך האם יוכל טראמפ לספק את הסחורה הכלכלית? ואיך ניסיון שלו לעשות זאת ישפיע על הכלכלה ושוקי ההון?

ההבטחה להוריד מסים: תועלת בעיקר לעשירים

הבטחותיו המרכזיות של טראמפ במערכת הבחירות היו הורדת מסים והחלפתם במכסים גבוהים כצעד שאמור לעודד את הכלכלה ולהחזיר משרות חזרה לאמריקה. אף שלא אמר זאת בריש גלי, אלא בין השורות, סביר להניח כי טראמפ ילחץ על הפדרל ריזרב להוריד ריבית בקצב מהיר יותר מכפי שתכנן מלכתחילה. הוא גם ידחוף לכיוון רכישת איגרות חוב ממשלתיות במטרה להוריד את הריבית בכלל, ועליהן בפרט.

אם אכן טראמפ יבקש לקיים את הבטחותיו ותוכניותיו הנ"ל, יהיו לכך השפעות אינפלציוניות חריפות. ארה"ב מייבאת לערך 4 טריליון דולר לשנה, מהם כ-450 מיליארד דולר מסין. במסגרת הקמפיין הבטיח טראמפ להטיל מכסים של 10%-20%, ולהקפיץ את המכסים על ייבוא מסין ל-60% ועד 100%. אם יוטלו, מכסים אלה יהוו תוספת עלויות מסים של 400 עד 600 מיליארד דולר על הצרכנים. ההתייקרות הגדולה ביותר תהיה במוצרים המיובאים מסין, שיתייקרו ב-15% לפחות.

טראמפ הבטיח כי ההכנסות מהמכסים ישמשו להקטנת המסים הישירים. אך מה התועלת בהורדת מסים שכזו, ולאן יגיעו אותם כספים? התשובה ברורה: על פי הנתונים האחרונים של רשות המסים האמריקאית, כ-76% מתשלומי מס הכנסה מגיעים מהעשירון העליון. קשה לדמיין איך קיצוצי המס ילכו לאלה שכמעט אינם משלמים מס ממילא, וברור כי הרוב המוחלט של קיצוצי מס יילך לעשירון-שניים העליונים. בהתחשב בעובדה שכ-6 טריליון דולר, ברובם של אותן קבוצות אוכלוסייה, כבר היום יושבים בחשבונות מזומן, תוספת של 400 מיליארד דולר בשנה בהטבות מס לעשירים לא תשפיע על הכלכלה ככלל - אולי על שוק ההון.

מה שכן, הטלת מכסי מגן כבדים תביא בוודאות לתגובה של שותפות הסחר. אמריקה מייצאת מוצרים בכ-3 טריליון דולר בשנה, ותגובות הנגד למהלך יקטינו את הביקושים בעולם אליהם. מכה כזו לביקושים תפגע בחברות הייבואניות כמו גם הייצואניות. בהמשך היא תתגלגל לשוק התעסוקה בכלל, וכן למחיריהן בבורסה של מניות החברות הללו.

השפעה כזו כבר מורגשת: בשבוע שעבר בנק אוף אמריקה הוריד את הדירוג לחברה בשם ייטי YETI, העוסקת במסחר קמעונאי, ואשר חלק ניכר ממוצריה מיובא מסין. האנליסט של הבנק הנמיך את דירוג מניותיה מ"החזק" ל"ניטרלי" ואת מחיר יעד המניה מ-55 דולר ל-40 דולר. "המכסים יביאו לעליות מחירים אשר יחשפו את החברה להרעה משמעותית בהכנסות וממילא ברווח למניה", ציין האנליסט.

ההבטחה לגרש מהגרים: שיבושים והתייקרויות

ההבטחה הגדולה השנייה של טראמפ, לגרש מיליוני מהגרים, תהיה אם תיושם מזיקה לא פחות מרעיון המכסים. המשק האמריקאי נמצא בתעסוקה מלאה, ובמיוחד אין בנמצא עובדים חוקיים לעבודות הנמוכות בסולם, כמו עובדי חקלאות, שיפוצים ופועלים במפעלי עיבוד מזון, בהם רוב העובדים הם מהגרים בלתי חוקיים. פגיעה בשוק העבודה הזה והיעלמותם של מספר מסיבי של עובדים כאלו, ישבשו מיד את הייצור, ויביאו במהירות לעליות מחירים נרחבות בעולם המזון והבנייה.

אם מגמות אלו יקבלו רוח גבית ממדיניות ריבית מרחיבה של הפד, המשק האמריקאי יתקדם לסופה אינפלציונית מושלמת. שוק איגרות החוב החל כבר לנוע בכסאו בחוסר נחת נוכח הסיכונים האלו, והתשואות החלו לטפס. כך למשל עלתה התשואה על האג"ח ל-10 שנים מ-4% במחצית אוקטובר, לכ-4.3%.

ועדיין, האיתותים המגיעים משוקי ההון מרמזים כי המשקיעים לא מאמינים כי טראמפ יממש, או יצליח לממש, את רובם המוחלט של התוכניות הגרנדיוזיות בעניין המכסים או גירושי המהגרים. בסוף, כך נראה, נישאר רק עם הורדת הריבית, הרחבה כמותית, וגידול בהדפסות ובגירעון.

החשבון שעושים השווקים פשוט: תחת ממשלו הקודם של טראמפ גדל החוב הממשלתי ב-33%, כ-6.7 טריליון דולר (בזמן ביידן הוא צמח ב-16.7%, קרי בכ-4.7 טריליון), הריבית הבסיסית עמדה על ממוצע של כ-1% (בזמן ביידן על כ-2.5%), ומאזן הפד גדל בכ-3 טריליון דולר (בזמנו של ביידן הוא ירד בכחצי טריליון). כך יוצא שהנשיא ביידן וסגניתו שילמו במידה רבה את מחיר דיכוי האינפלציה שיצרו הגירעונות של טראמפ, ועידן הריבית הנמוכה של הפד בזמן כהונתו.

כעת עומדת האינפלציה על כ-2.6% וההזדמנות ברורה. לטראמפ חלון של שנתיים-שלוש לפחות שבו הוא יכול לחזור למדיניות מרחיבה ביותר, תוך התעלמות דה פקטו מהבטחותיו בעניין המכסים והמהגרים. עד שיגיע החשבון בדמות האינפלציה, ימיו בבית הלבן כבר ייספרו לאחור. בנושאים חברתיים, חשובים יותר או פחות, הרעש בשנים הקרובות יהיה עז. אך בחזית הכלכלית השווקים מאמינים כי תהיה רק מדיניות עיקרית אחת - רעש מכונות הדפוס המדפיסות דולרים - על כל המשתמע לגבי השווקים ומחירי הנכסים הפיננסיים.