מנכ״ל בנק ירושלים: "רואים עלייה בביקוש של תושבי חוץ לדירות, מאמין שנראה גל עלייה לישראל"

כיצד השפיעו הורדות דירוג האשראי של מדינת ישראל על המערכת הבנקית? "מרווחי הגיוס של המערכת הבנקאית לא הושפעו לרעה, אבל הסיכון של גופים שעובדים עם הבנקים השתנה", כך אמר היום (ב') יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים, בשיחה שקיים עם כתב גלובס, חזי שטרנליכט, בכנס ההשקעות של גלובס.

● כנס ההשקעות של גלובס | ראש אגף התקציבים: "ניסינו לבנות את ה'גזירות' בצורה שוויונית, אבל האילוצים הפוליטיים שינו את העמדה המקצועית"
● כנס ההשקעות של גלובס | אלונה בר און: "הצעד יוצא הדופן של ג'ף בזוס בוושינגטון פוסט מסמן עידן חדש לתקשורת"
● כנס ההשקעות של גלובס | רונן אגסי, מנכ"ל מגדל: "פתרון אזורי למלחמה יכול להוביל לצמיחה דו ספרתית"

קפלן הציג תמונת מצב אופטימית יחסית למרות ההשלכות הכלכליות של המלחמה. "שוק האג"ח בישראל הוא עמוק ועשיר, המדינה שפכה שם מיליארדי שקלים", אמר קפלן. "ככל שהמלחמה נמשכת, יימשך הדשדוש ולא נראה פריצה גדולה בשוק. אבל כרגע מדברים על סיום הלחימה בצפון, והיסודות של הכלכלה חזקים. יש עודף מט"ח של 220 מיליארד דולר בבנק ישראל ויחס חוב-תוצר של 70%, שהוא עדיין טוב יותר מאשר במרבית מדינות המערביות".

באשר לריבית הגבוהה במשק, מעריך קפלן כי "כל עוד רמת האינפלציה נשארת גבוהה, יהיה קשה לנגיד להוריד את הריבית. בשווקים יש אפילו הסתברות של 30% להעלאת ריבית. ההערכה הרווחת היא להורדת ריבית אי-שם בסוף השנה הבאה".

הבעיות במבצעי המימון של הקבלנים

כשנשאל מה התרחש בפגישה בה זימן המפקח על הבנקים את ראשי החטיבות העסקיות בבנקים בנושא הסיכונים בשוק הנדל"ן, ענה קפלן כי "בנק ישראל העלה בפנינו את הסוגיה הבאה: עלויות המימון של קבלן גדלות, הוא לוקח סבסוד, ובמבצעי מימון ללקוחות הוא מקבל את התמורה שלו רק בסוף הפרויקט. אבל אז הקבלן לא יודע מי מהרוכשים שלו יכנס לבעיה פיננסית ולא יוכל לשלם בסוף. כך הוא עלול הוא יכול להיתקע עם מלאי לא מכור של דירות. זאת באמת בעיה. בנק ישראל הציג אותה וכל בנק נוקט בגישות שלו בעניין".

קפלן מסביר כי מבצעי פריסת התשלומים לרוכשי הדירות "נולדו מאילוצים בשוק. ראינו את היקפי המשכנתאות יורדים לרמה של 6 מיליארד שקל, והקבלנים נאלצו לתת לקונים סוכריות. על זה נוספו מבצעי עידוד של הבנקים. אבל אתה לא יודע מה יהיה מצבו של הלקוח בעוד 3 שנים במצב כזה".

"אנחנו בבנק ירושלים לא נותנים הלוואות מסוכנות כאלה", המשיך קפלן. "אנחנו אומרים לקבלנים - אל תממנו את המקדמה. דבר נוסף, חשוב שהקבלנים יתכננו היטב את רכיב האשראי בפרויקט, ולא למכור את כל הפרויקט ב'פריסייל', ולבסוף, לפנות אלינו בבנק בזמן, כדי שלא להיתקע עם חריגה תקציבית".

אנחנו לא בנק סטנדרטי

קפלן התייחס לפונקציה הייחודית של בנק ירושלים בתוך מפת השוק. "אנחנו לא בנק סטנדרטי. אנחנו בנק שמרביתו פעילותו קמעונאית. משכנתא זו ההחלטה הכי חשובה שבנאדם לוקח בחיים, והוא לוקח אותה פעם אחת או אולי פעמיים. אנחנו צריכים להסביר לו איזה תמהיל מתאים לו והאם הוא מסוגל לקחת אותה. שנית, אנו בנק שעובד מול מגזרים ספיציפיים, בדגש על אוכלוסיות של חרדים, ערבים, דרוזים ותושבי חוץ. אנחנו גם מגדילים את מערך הפריסה הארצי של הסניפים שלנו, אבל אנחנו לא נגד דיגיטליות למשל, כל הפקדונות שלנו דיגיטליים".

האם גל האנטישמיות הנוכחי בעולם הביא באמת לשינוי במגמות רכישת דירות על ידי תושבי חוץ?
"זה נחלק בין משקיעים לבין יהודים בעולם שרוצים לעשות עלייה", משיב קפלן, "אנחנו רואים היום עסקאות רכישת דירות על ידי דוברי שפות זרות במקומות שלא ראינו בעבר, כמו בית שמש או גבעת זאב. בעבר לא היו שם ביקושים, אבל פתאום הם מגיעים, כי יהודים מחו"ל מחפשים לגור עם המשפחה בארץ במחירים נגישים. אני מאמין שבעקבות המלחמה אכן נראה גלי עלייה לישראל".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף מגדל, בנק ירושלים, פאגאיה ופרופימקס