רשות ניירות ערך מעלה הילוך באכיפה של השקעות אלטרנטיביות

בעקבות שורה של פרשות שטלטלו באחרונה את שוק ההון, במסגרתן איבדו אלפי ישראלים את חסכונותיהם, מודיעה היום (ב') רשות ניירות ערך על כוונתה להגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום ההשקעות האלטרנטיביות.

● אחרי שיותר מ־2 מיליארד שקל נעלמו: איך להימנע מהשקעה מסוכנת בנכס אלטרנטיבי
● מנהל חברת ההשקעות האלטרנטיביות מהגדולות בעולם: "אין זמן טוב מזה להשקיע בישראל"
● כנס ההשקעות של גלובס | חנן שטיינהרט: "הביטקוין יהיה האירוע החשוב ביותר מאז ישו"

בניגוד להשקעות במניות ובאגרות חוב, השקעות אלטרנטיביות מתבצעות במוצרים שאינם סחירים, אשר מצויים בסיכון גבוה יחסית, כגון אשראי, נדל"ן, הון סיכון ופרייבט אקוויטי. אחת הפרשות המרכזיות בתחום מהתקופה האחרונה היא פרשת קרן וולת'סטון, שפעלה בתחום ההתחדשות העירונית. רשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד בכירים בקרן, בהם הבעלים בסוכנות הביטוח נטו פיננסים, זאת אחרי שכ-2,000 משקיעים במיזמי הקרן לא קיבלו בחזרה את כספם, בהיקף מצטבר של כ-800 מיליון שקל.

יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, הודיע היום כי "בכוונת הרשות להגביר את מערכי הפיקוח והאכיפה בנושאים אלו, במטרה להגן על ציבור המשקיעים בכלל ועל צרכני השירותים הפיננסיים בפרט". זינגר הדגיש כי "ציבור המשקיעים נחשף בשנים האחרונות למגוון רחב של מוצרים ומיזמים פיננסיים, אשר משווקים על־ידי גורמים שונים". לדבריו, הכללים שמפרסמת הרשות "נועדו להבהיר ולהדגיש מיהם הגופים שרשאים להציע מוצרים אלו, ומה הנורמות שחלות עליהם".

לפי הרשות, המספר המירבי של משקיעים בקרנות ובמיזמים להשקעות אלטרנטיביות יוגבל ל-50 בכל רגע נתון. מדובר במשקיעים שאינם כשירים - כלומר, כאלה שאינם מחזיקים בהון פנוי בהיקף של מיליוני שקלים ושאינם בעלי מיומנות בשוק ההון. לפי החוק, ניתן לגייס למיזמי השקעה בתחום, הנערכים ללא תשקיף, עד 35 משקיעים שאינם כשירים בשנה - ועמדת הרשות מדגישה כעת כי בכל מקרה, לא יעלה המספר הכולל של המשקיעים באותו מיזם על 50.

הגבלה זו תחול גם אם השקעות נוספות "נארזו" תחת המוצר המרכזי ששווק למשקיעים. הדבר נועד למנוע הפרדה מלאכותית בין קרנות השקעה שונות במטרה לעקוף את המגבלה בדבר 50 משקיעים, זאת למרות שבסופו של דבר, כולן משקיעות באותו מוצר מרכזי.

הרשות מחמירה אף את הפיקוח על מתווכים הפועלים ללא רישיון כדי לגייס ישראלים להשקעות מסוכנות. לפי העמדה החדשה של הרשות, מתווך המפנה משקיעים ליועץ השקעות המשווק להם מוצרים אלטרנטיביים לוקח, למעשה, חלק בשיווק אותה השקעה, ועל כן יידרש מעתה להחזיק ברישיון לייעוץ או לשיווק השקעות.

הוראה זו מגיעה בעקבות פסיקה של בית המשפט הכלכלי. הרשות מדגישה כי מהפסיקה "עולה הגישה לפיה חוליית גיוס הלקוחות והחוליה שנותנת את שירותי הייעוץ או השיווק, יכולה להיחשב כשתי חוליות בשרשרת אחת של מתן השירותים". הדרישה לרישיון מצד המתווכים להשקעות תחול על מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ללא קשר לשם הרשמי שלהם או לשאלה אם הם רשומים למסחר או לא.

עו"ד יונתן חיימי ארנרייך, שותף במחלקת שוק ההון וניירות ערך ממשרד EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מסביר כי "בפועל, המשמעות היא שבנסיבות מסוימות, גם פעולות תיווך שנחזות להיות פשוטות ותמימות, כגון 'המלצה' ללקוח על גורם אחר, עלולות לחשוף את המתווך לתביעות אזרחיות ולהליכי אכיפה". לדבריו, ההבהרה של רשות ניירות ערך בנושא חשובה במיוחד במקרים של תיווך בין לקוחות ישראלים לבין גורמי השקעה זרים, ובהם בתי השקעות, יועצים ומשווקים הפועלים מחוץ לישראל.

"ישנה נטייה לחשוב כי פעולות כאלה אינן כפופות לדין הישראלי, משום שהן מבוצעות הרחק מישראל", אומר חיימי ארנרייך. "אבל בפועל, המצב המשפטי מורכב, ולעיתים קרובות החוק חל באופן מלא". הוא אופטימי כי עמדת הרשות תסייע בהגנה על ציבור המשקיעים.

לגבי יועצי השקעות המחזיקים ברישיון ייעוץ ומציעים למשקיעים להשקיע בקרנות זרות בחו"ל, הרשות מבהירה, כי אלה יורשו לייעץ למספר בלתי־מוגבל של משקיעים מהציבור הרחב - במקום למשקיעים כשירים בלבד - רק אם מדובר בקרנות המצויות תחת פיקוח הרגולטורים בארצות הברית או באירופה. לעומת זאת, מתווכים שאין להם רישיון לייעוץ השקעות יוכלו לפנות בכל מקרה, ולגבי כל קרן זרה, רק למשקיעים כשירים.