בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הוציא היום (ה') צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במסגרת המלחמה ברצועת עזה. בכך קיבל בית הדין את הבקשה החריגה של התובע הראשי, כרים חאן. 

● שאלות ותשובות | מה קובעת ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ומה ההשלכות המעשיות שלה?
● הספקת הנשק תיפגע? איך ישפיעו צווי המעצר לגלנט ונתניהו על היחסים עם אירופה

בהודעת בית הדין נכתב כי הצווים הוצאו "בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו החל מ-8 באוקטובר 2023 לפחות ועד ל-20 במאי 2024, המועד בו הגישה התביעה את הבקשות לצווי המעצר.

"צווי המעצר מסווגים כ'חסויים', על-מנת להגן על עדים ולשמור על התנהלות החקירות. עם זאת, בית הדין החליט לפרסם את המידע, מאחר שקיימות פעולות דומה לאלה המוזכרת בצו המעצר אשר נראה כממשיכות. יתרה מכך, בית הדין סבור כי זה לטובת הקורבנות ומשפחותיהם להיות מודעים לקיומם של צווי המעצר". 

"עיכבו סיוע הומניטרי" 

עוד נכתב כי "בית הדין מצא קיומן של ראיות סבירות להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית אישית כמבצעים במשותף את המעשים יחד עם אחרים: פשע מלחמה של הרעבה ככלי לוחמה; ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים בלתי אנושיים אחרים. 

"הלשכה גם מצאה יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כמפקדים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת התקפה מכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית".

בנוסף נכתב כי "קיים יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה חפצים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, תרופות וציוד רפואי,וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024. קביעה זו מבוססת על תפקידם של נתניהו וגלנט בעיכוב סיוע הומניטרי בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי וכישלונם להקל על כניסת הסיוע בכל האמצעים העומדים לרשותם.

"הלשכה מצאה כי התנהגותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. ההגבלות יחד עם ניתוק החשמל והפחתת אספקת הדלק השפיעו גם באופן חמור על זמינות המים בעזה והיכולת של בתי חולים לספק טיפול רפואי". 

"הרעבה כשיטת לוחמה"

עוד כתב בית הדין כי "לא ניתן היה לזהות צורך צבאי ברור או הצדקה אחרת תחת המשפט ההומניטרי הבינלאומי להגבלות שהוטלו על גישה למבצעי סיוע הומניטרי. למרות אזהרות ופניות שנעשו על-ידי, בין היתר, מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם, מדינות וארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית לגבי המצב ההומניטרי בעזה, רק סיוע הומניטרי מינימלי אושר.

"בהקשר זה, בית הדין התייחס לתקופה הממושכת של מחסור והצהרתו של נתניהו הקושרת את עצירת המוצרים החיוניים והסיוע ההומניטרי עם מטרות המלחמה. לפיכך בית הדין מצא יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית לפשע המלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה". 

בית הדין מצא כי "קיים יסוד סביר להאמין שהמחסור במזון, מים, חשמל ודלק וציוד רפואי ספציפי יצר תנאי חיים המחושבים להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר הביאו למותם של אזרחים, כולל ילדים עקב תת-תזונה והתייבשות.

"על בסיס החומר שהוצג על-ידי התביעה המכסה את התקופה עד 20 במאי 2024, הלשכה לא יכלה לקבוע כי כל יסודות הפשע נגד האנושות של השמדה התקיימו. עם זאת, הלשכה כן מצאה כי יש יסוד סביר להאמין שהפשע נגד האנושות של רצח בוצע ביחס לקורבנות אלה". 

"מעשים לא אנושיים" 

"בנוסף", כתב בית הדין, "על-ידי הגבלה מכוונת או מניעת אספקה רפואית ותרופות מלהיכנס לעזה, בפרט חומרי הרדמה ומכונות הרדמה, נתניהו וגנלט אחראים גם לגרימת סבל רב באמצעות מעשים לא אנושיים לאנשים הזקוקים לטיפול. רופאים נאלצו לנתח פצועים ולבצע קטיעות, כולל בילדים, ללא חומרי הרדמה, ו/או נאלצו להשתמש באמצעים לא מספקים ולא בטוחים להרדמת מטופלים, דבר שגרם לאנשים אלה כאב וסבל קיצוניים. מדובר בפשע נגד האנושות של מעשים לא אנושיים אחרים.

"בית הדין גם מצאה יסוד סביר להאמין שההתנהגות האמורה לעיל שללה מחלק משמעותי של האוכלוסייה האזרחית בעזה את זכויותיהם הבסיסיות, כולל הזכות לחיים ובריאות, ושהאוכלוסייה הותקפה על בסיס נימוקים פוליטיים ו/או לאומיים. לכן נמצא כי בוצע הפשע נגד האנושות של רדיפה. 

לבסוף, בית הדין העריך כי יש יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית כמפקדים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת התקפות מכוונות נגד האוכלוסייה האזרחית של עזה. בהקשר זה, הלשכה מצאה כי החומר שסופק על-ידי התביעה איפשר לה רק לקבוע ממצאים על שני אירועים שהוגדרו כהתקפות שכוונו במכוון נגד אזרחים.

נכתב כי "קיים יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט - למרות שהיו להם אמצעים זמינים למנוע או לדכא את ביצוע הפשעים או להבטיח את הגשת העניין לרשויות המוסמכות - נכשלו לעשות כן". 

תגובות: "ההחלטה אנטישמית", "חרפה היסטורית"

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה להחלטת בית הדין בהאג: "ההחלטה האנטישמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי שקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו. ישראל דוחה בשאט-נפש את הפעולות והאישומים האבסורדיים והשקריים נגדה מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהוא גוף פוליטי מוטה ומפלה.

"אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, לאחר שארגון הטרור חמאס פתח נגדה במתקפה רצחנית וביצע את הטבח הגדול ביותר שנעשה נגד העם היהודי מאז השואה.

"ההחלטה התקבלה על-ידי תובע ראשי מושחת המנסה להציל את עורו מהאשמות החמורות נגדו בגין הטרדה מינית, ומשופטים מוטים המונעים בידי שנאה אנטישמית לישראל.

"לכן התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקאים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה. לכן הוא ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי האחרון באופן פתאומי, כמה ימים לאחר שהועלו החשדות נגדו בגין הטרדה מינית, והודיע על כוונתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר.

"שום החלטה אנטי-ישראלית לא תמנע ממדינת ישראל להגן על אזרחיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייכנע ללחצים, לא יירתע ולא ייסוג עד שלא יושגו כל מטרות המלחמה שקבעה ישראל עם תחילת המערכה".

שר החוץ גדעון סער מסר בתגובה: "רגע שחור ל'בית הדין' הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), בו איבד כל לגיטימציה לקיומו ולפעילותו. הוא פעל ככלי שרת פוליטי בשירות הגורמים הקיצוניים ביותר הפועלים לערעור השלום, הביטחון והיציבות במזרח התיכון.

"‏אלה צווים המכוונים לא רק אישית נגדם. למעשה זוהי התקפה על זכותה של ישראל להגן על עצמה. על המדינות ההגונות וכל אדם הגון בעולם לדחות בשאט-נפש עוול זה". 

שר המשפטים יריב לוין מסר: "ההחלטה להוציא צווי מעצר היא בזויה ואנטישמית. זוהי חרפה היסטורית שתיזכר כאחד המהלכים המבישים והצבועים ביותר של מוסד בינלאומי כלשהו. בית הדין הפך לכלי שרת בידי גורמי טרור וציר הרשע, תוך רמיסת כל עקרונות החירות, הצדק והמשפט. החלטתו מבהירה כי בית הדין הוא אויב של האמת, הצדק והשלום". 

נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, מסר: "צו המעצר הוא לא נגד נתניהו אלא נגד ראש ממשלת ישראל. הצו קובע כי יש יסוד סביר להניח שכל הישראלים אחראים לפשעי מלחמה. אין מנוס מלתייג את המהלך 'המשפטי' בשמו הראוי: אנטישמיות מודרנית כלפי מדינת היהודים. לפנינו רגע של אמת: כל מדינה בעולם תצטרך לבחור האם היא מצטרפת לשיסוי נגד מדינת היהודים".