להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
האיומים - המרומזים ואלה שפחות - לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שוב עשו כותרות. אבל האם הם בכלל ריאליים? ליו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הייתה תשובה: "זה לא יכול לקרות", הוא חרץ ברשת 13, והסביר: "מי שקובע את סדר היום לישיבת ממשלה זה אך ורק ראש הממשלה… אף אחד לא יכול במקומו לקבוע סדר יום". מאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו "מנוע מלהתעסק" בנושא היועמ"שית בשל הסדר ניגוד העניינים שלו, המשיך, הוא לא יכול לאשר לממשלה לעסוק בזה. האם כך?
● המשרוקית | מה נדרש כדי לפטר את היועמ"שית? הרבה יותר מהחלטת ממשלה
● נתניהו נגד היועמ"שית: היא לעומתית. מבקש מהשר לוין לפתור את זה
כפי שהסברנו בעבר, הליך פיטורי היועמ"שית עובד כך: בתחילה על הממשלה להעלות את הדרישה לעשות זאת בפני שר המשפטים. לאחר מכן הבקשה מועברת לוועדה חיצונית (שגם לוקחת חלק במינוי יועמ"ש חדש). זו תצטרך להזמין את היועמ"שית לשימוע ולגבש המלצה. לבסוף, הממשלה תצטרך לקבל החלטה, שלא חייבת להיות בהתאם להמלצה.
ליברמן חיבר בטיעונו שני דברים: ראשית, קביעת סדר יומה של הממשלה. סעיף 1 לתקנון הממשלה קובע כי "ראש הממשלה יקבע את סדר היום של ישיבות הממשלה". שר יכול לבקש ממזכיר הממשלה להעלות נושא מסוים לסדר היום, אך ראש הממשלה יצטרך לאשר זאת.
שנית, הסדר ניגוד העניינים שנקבע לנתניהו בשל משפטו, כדי שיוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה. ב־2020 היועמ"ש והמשנה ליועמ"ש דאז שלחו לנתניהו את פרטי ההסדר. שם נכתב כי על נתניהו "להימנע ממעורבות בכל עניין הנוגע למינויים ולהליכי מינויים במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל" - כשתפקיד היועמ"ש צוין בפירוש. כמו כן, נאסר על נתניהו להתערב במינויים שנמצאים בסמכותם של שרים אחרים.
על פניו נראה כי יש לליברמן קייס: אסור לנתניהו לעסוק ביועמ"שית, אבל הוא זה שצריך להוסיף את פיטוריה לסדר היום. אלא שלפי ד"ר מתן גוטמן, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן, זה לא כל־כך פשוט. "במקום בו בעל סמכות מצוי בניגוד עניינים, כללי המשפט המינהלי מאפשרים העברה או האצלה של הסמכות במטרה שהסמכות תבוצע", הוא אומר.
לדבריו, הטענה של ליברמן היא "אבסורדית, שכן המשמעות שלה היא שהממשלה מנועה מלעסוק בכל נושא שראש הממשלה מנוע מלעסוק בו". ואכן, הממשלה כבר מינתה מפכ"ל, בחרה נציגה מטעמה לוועדה לבחירת שופטים ועוד. נתניהו פשוט יצא מהחדר כשהדבר קרה.
ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף כי האצלת הסמכויות, לרוב לשר רלוונטי, נעשית בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, המכונים "כללי אשר". סעיף 7 לכללים אוסר על שר או סגן שר לעסוק בנושא בו הם מצויים בניגוד עניינים, ומפרט דרכי פעולה אפשריות. במקרה שמקור הסמכות אינו בחוק, כמו קביעת סדר יום לישיבת הממשלה, ניתן להעבירה לאדם אחר.
אבל לוריא, שמתנגד לצעד זה מטעמי מהות, מבהיר כי ההליך עדיין לא פשוט: "אם יתקיים, יהיה צורך לבחון שמא יש ממש בחששות שההחלטה נוגעת בניגוד עניינים, שיקולים זרים או חורגת ממתחם הסבירות".
מטעם ח"כ ליברמן לא התקבלה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי ליברמן לא נכונים. קיימים נהלים המאפשרים לממשלה לדון בנושאים שראש הממשלה נמצא בהם בניגוד עניינים, לדוגמה באמצעות האצלת סמכויות לשר אחר.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: המהדורה המרכזית (רשת 13)
ציטוט: "[פיטורי היועמ"שית] לא יכולים לקרות... מי שקובע את סדר היום לישיבת הממשלה זה אך ורק ראש הממשלה... [ו]הוא מנוע מלהתעסק [בזה]"
תאריך: 18.11.24
ציון: לא נכון
על רקע הקריאות לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ח"כ אביגדור ליברמן התראיין לרשת 13 וטען כי בשל הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הדבר אינו אפשרי מבחינה טכנית. "זה לא יכול לקרות", אמר ליברמן - ופירט: "מי שקובע את סדר היום לישיבת ממשלה זה אך ורק ראש הממשלה... אף אחד לא יכול במקומו לקבוע סדר היום". לדבריו, היות שראש הממשלה "מנוע מלהתעסק [בזה], הוא לא יכול לאשר: 'תרשמו בסדר היום הדחת היועצת המשפטית לממשלה'".
לפי ליברמן, זה מסביר מדוע התומכים בהדחתה מנסים לאלץ אותה להתפטר - ולא מפטרים אותה בעצמם.
בדקנו האם אכן הסדר ניגוד העניינים של נתניהו מונע מהממשלה יוצר מניעה טכנית להעלות בפני הממשלה את סוגיית פיטורי היועמ"שית.
כפי ש
הסברנו בעבר, הליך פיטורי היועמ"שית פועל באופן הבא: בשלב הראשון, הממשלה מעלה את העניין בפני שר המשפטים; בשלב השני, שר המשפטים כותב בקשה מנומקת לוועדת מקצועית־ציבורית שהיא גם זו שממליצה על המועמדים למינוי לתפקיד; בשלב השלישי, הוועדה מזמינה את היועמ"ש לשימוע ומגבשת המלצה; בשלב הרביעי, העניין עובר להחלטת הממשלה. לכן, לממשלה אכן יש תפקיד מרכזי בהליך הפיטורים.
הטענה של ליברמן מחברת בין שני היבטים. הראשון הוא קביעת סדר יומה של הממשלה. הדבר מוסדר ב"תקנון עבודת הממשלה". כפי שהסבירה ד"ר מורן קנדלשטיין־היינה
במאמר שפרסמה במסגרת
המכון הישראלי לדמוקרטיה, כל ממשלה חדשה נוהגת לאמץ תקנון עבודת ממשלה, באמצעות החלטת ממשלה בעניין. על־פי רוב מדובר בתקנון הממשלה הקודמת, לעתים תוך הכנסת שינויים בו.
באופן חריג למדי, הממשלה הנוכחית (הממשלה ה־37), לא אימצה באופן רשמי תקנון עבודת ממשלה, והיא מסתמכת - כך נמסר - על התקנון הקודם בשינויים המחויבים (תקנון הממשלה ה־36). בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין הכרח באימוץ פורמלי של תקנון ממשלה נוכח עיקרון הרציפות.
בכל אופן, על־פי סעיף 1 ל
תקנון הממשלה הרלוונטי, "ראש הממשלה יקבע את סדר היום של ישיבות הממשלה". לפי התקנון, אם שר מעוניין להעלות נושא לסדר היום לישיבה הרגילה של הממשלה, עליו להגיש למזכיר הממשלה הצעה בכתב על־פי הנוהל המפורט בתקנון.
ההיבט השני של טענתו של ליברמן נוגע להסדר ניגוד העניינים הקשור לכהונתו של נתניהו כראש הממשלה. בנובמבר 2020 נשלחה לראש הממשלה נתניהו
חוות־דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה בנושא ניגוד העניינים בכהונתו כראש ממשלה, עליה חתומים מי שכיהנו אז כיועמ"ש וכמשנה ליועמ"ש, אביחי מנדלבליט ודינה זילבר. בחוות־הדעת נכתב כי על נתניהו "להימנע ממעורבות בכל עניין הנוגע למינויים ולהליכי מינויים במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל, ביחס לבעלי תפקידים אשר מעורבים בהליך הפלילי בעניינך, או שיש ביכולתם להשפיע על הליך זה", למשל, "מינוי היועץ המשפטי לממשלה", כולל "בהליכים ממשלתיים ביחס לחקיקה העוסקת" במינוי כזה. כמו כן, על נתניהו גם "להימנע ממעורבות בכל עניין הנוגע באופן פרטני למעמדם ולמילוי תפקידם של בעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק שפורטו".
בחוות־הדעת הובהר כי "חובת ההימנעות המוטלת עליך מחמת ניגוד עניינים משתרעת גם על כל מעורבות בקבלת החלטות בעניינים המפורטים לעיל, וכן על כל פעולה שלך באמצעות כל גורם ממשלתי או אחר. בתוך כך, יצוין כי חובת ההימנעות אינה נוגעת רק לסמכויות המצויות בידיך כראש הממשלה, אלא גם להתערבותך בהחלטות המצויות בגדרי סמכויותיהם של שרי הממשלה השונים בעניינים המפורטים לעיל". בנוסף, נקבע כי "נוכח עוצמת העניין האישי הכרוכה בהליך הפלילי, מחויבים גם נושאי משרות אמון בלשכתך, וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה, להימנע מלטפל בעניינים שבהם אתה מנוע מלטפל".
אם כן, ראש הממשלה נתניהו הוא אכן זה שמוסמך לקבוע את סדר היום של הממשלה, והסדר ניגוד העניינים של נתניהו אכן מונע ממנו לעסוק בפיטורי היועמ"שית. אבל האם זה בהכרח מונע מהממשלה לדון בעניין? התייעצנו בעניין עם ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי מאוניברסיטת רייכמן.
ד"ר גוטמן הסביר לנו כי "נכון הוא שלפי תקנון עבודת הממשלה, השרים מציעים נושאים לסדר היום, והסמכות לקבוע את סדר היום נתונה לראש הממשלה. ואולם - מקום בו בעל סמכות מצוי בניגוד עניינים, כללי המשפט המינהלי מאפשרים העברה או האצלה של הסמכות במטרה שהסמכות תבוצע. מכאן שכאשר ראש הממשלה מנוע מטיפול בנושא מסוים, הוא יכול להעביר את סמכותו, למשל, לסגנו השר יריב לוין".
לדברי ד"ר גוטמן, "הטענה לפיה בגלל ניגוד העניינים של ראש הממשלה, הממשלה לא יכולה לדון בפיטורי היועמ"שית, היא טענה אבסורדית - שכן המשמעות שלה היא שהממשלה מנועה מלעסוק בכל נושא שראש הממשלה מנוע מלעסוק בו. זה כמובן לא מתקבל על הדעת".
כמו כן, ד"ר גוטמן מזכיר כי ניגוד העניינים של נתניהו תקף גם לגבי מינויים אחרים במערכות האכיפה ובתי המשפט - ובכל זאת הממשלה
מינתה מפכ"ל למשטרת ישראל
ובחרה את נציגתה בוועדה לבחירת שופטים (השרה אורית סטרוק).
אפשר להזכיר כאן גם את
קציבת כהונת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה שאושרה בממשלה בשבוע שעבר, בדיון שממנו
יצא ראש הממשלה בגלל ניגוד עניינים. "לכן", אומר ד"ר גוטמן, "הטענה אינה נכונה, כי אם שר המשפטים יבקש להביא את נושא פיטורי היועמ"שית לסדר היום, הוא יוכל לעשות כן - כך שראש הממשלה יעביר או יאציל לו את סמכותו הטכנית לקביעת סדר היום".
בהקשר זה, ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הסביר לנו כי פעולה כזאת של העברת סמכויות צריכה להתבצע על־פי
הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (המכונים "כללי אשר"). סעיף 7 לכללי אשר, אותם קבעה הממשלה בשנת 2003, עוסק ב"הסדרים למניעת ניגוד עניינים", כאשר סעיף קטן א' קובע כי בכל מקרה שיש לראש הממשלה או לשר "עניין אישי בפעולה או בהחלטה, שיש בה כדי להשפיע על הענקת טובת הנאה או זכות, אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה".
סעיף קטן ב' מתווה את דרכי הפעולה האפשריות במקרה שראש ממשלה או שר נמצא במצב של ניגוד עניינים. אם מדובר בסמכות שלא נתונה לו על־פי חוק (כמו בקביעת סדר יום הממשלה - שהיא סמכות הקבועה בתקנון הממשלה), הסמכות יכולה, למשל, לעבור לשר אחר לפי קביעת הממשלה.
דברים אלה נכתבו גם בחוות־הדעת מטעם היועמ"ש מנובמבר 2020. לשיטת היועמ"ש, כפי שנוסחה אז, בעניינים לגביהם חלה חובת ההימנעות מצד נתניהו, "שבהם נדרשת הפעלת סמכויות המסורות לראש הממשלה, יהיה מקום כבר עתה להעבירן לשר אחר שיוכל למלא מקומך לאותו עניין, בהתאם לכללי אשר".
ד"ר גיא לוריא - המתנגד בכל תוקף לפיטורי היועמ"שית - מדגיש כי "הבעיה עם פיטורי היועמ"שית פחות נוגעת לאפשרות הפרוצדורלית־הפורמלית של הפיטורים - ויותר לפן המהותי שמעורר שאלות משפטיות קשות. בהליך פיטורים כזה, אם אכן יתקיים, יהיה צורך לבחון ולברר שמא יש ממש בחששות שההחלטה נוגעת בניגוד עניינים, שיקולים זרים או שהיא חורגת ממתחם הסבירות".
מטעם ח"כ אביגדור ליברמן לא נמסרה תגובה.
לסיכום, גם בהינתן שראש הממשלה נתניהו מנוע מעיסוק בפיטורי היועמ"שית, באופן עקרוני הדבר לא בהכרח מונע מהממשלה לפעול בנושא. הממשלה יכולה לפעול בעניינים שראש הממשלה מנוע מעיסוק בעניינם - כפי שאכן נעשה, למשל, במינוי המפכ"ל, בקביעת נציגת הממשלה לוועדה לבחירת שופטים ובקציבת כהונת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. לכן, דבריו של ליברמן לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
