החלטה דרמטית של סמוטריץ׳: מס הקנייה על רכבים חשמליים יעלה, אבל הרבה פחות

תפנית בדקה ה-90: משרד האוצר הודיע היום כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הנחה את גורמי המקצוע במשרד האוצר לבלום את העלייה החדה במס הקנייה על רכבים חשמליים, שהייתה צפויה בתחילת ינואר. כך, במקום שיעלה מ-35% ל-83%, כעת מס הקנייה יעמוד על 45%.

בהודעה נמסר כי בהתאם למתווה המיסוי הנוכחי מס הקנייה על רכבים חשמליים היה צפוי להשתוות למיסוי על רכבי בנזין. אולם אמש (א') הורה השר "לעצב מתווה שימנע את העלייה הדרסטית. זאת, בכדי לשמר תמריצים למעבר לרכב חשמלי בשים לב לשמירה על אחריות פיסקאלית ואיזון תקציבי".

בענף הרכב קיבלו את ההודעה בברכה בשל הצפי שמס קנייה של 83% יביא לפגיעה קשה במסירות כלי רכב חשמליים בעתיד. אולם גורמים בענף אומרים כי עדיין קיימים מכשולים בדרך ליישום מעשי של ההנחיה בתקופה שנותרה עד מועד עליית המס בינואר 2025.

יצוין כי ההכנסות הצפויות מהעלאת המס, בגובה כ-600 מיליון שקל בשנתיים הבאות, כבר הוטמעו בתקציב והקטנת המס עתידה ליצור חוסר איזון תקציבי אלא אם יימצאו מקורות הכנסה חליפיים. במקור אמור היה המס לרדת ל-45% בתנאי שיאושר מס הנסועה על רכב חשמלי החל מ-2026. אולם המס נדחה לבסוף משיקולים פוליטיים.

יצוין כי גם עם הורדת המס ל-45% צפויה התייקרות לא מבוטלת במחירי כלי הרכב החשמליים, שכיום מס הקנייה עליהם 35%. בנוסף בינואר הקרוב תבוטל ההטבה באגרה השנתית של כלי רכב חשמליים ויעלה עליהם המע"מ. עם זאת עיקר ההתייקרות תורגש כנראה רק לקראת המחצית השנייה של 2025 בשל העובדה, שעד סוף דצמבר צפויים יבואני הרכב לשחרר ממכס, במס הקנייה הנמוך, קרוב ל-70 אלף כלי רכב, רובם חשמליים. אלה צפויים להספיק לכשני רבעונים של מכירות לפחות.

הגזירות בתקציב

השבוע יתקיימו בוועדת הכספים דיונים אינטנסיביים בנוגע לחבילת הגזירות שגובשה לאיזון הגירעון. באופן חריג, הדיונים יתמקדו תחילה בצעדי המיסוי בלבד, לאחר שהאוצר החליט לפצל אותם מהתקציב הכולל - מהלך אסטרטגי שנועד להבטיח את עתידם של צעדים פיסקליים משמעותיים. 

המהלך החריג של פיצול גזירות המס מהתקציב נועד להביא לכניסתן לתוקף ב־1 בינואר 2025, בעוד שהתקציב עצמו צפוי לעבור רק בפברואר לאחר שעוכב במשך חודשים בדרג הפוליטי ועדיין לא התקדם בכנסת. במשרד האוצר קיים חשש ממשי כי התקציב כולו עלול שלא לעבור בשל מאבקים פוליטיים, במיוחד סביב חוק הגיוס. התסריט הקיצוני ביותר - אי־העברת התקציב עד סוף מרץ - יוביל לתוצאה דרמטית של פיזור הכנסת ובחירות. 

בתוך המציאות המורכבת הזו, משרד האוצר מנסה ליצור איים של ודאות ומבקש לשריין לפחות את חבילת צעדי המיסוי. חבילה זו, שאמורה להכניס למדינה יותר מ־20 מיליארד שקל בשנת 2025, כוללת שורת גזירות משמעותיות: הטלת מס חדש על רווחים כלואים, העלאת דמי ביטוח לאומי, גביית יום הבראה מכל עובד במשק, שחיקת השכר במגזר הציבורי, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות זיכוי במס וקצבאות ילדים.

הקפאת מדרגות מס ונקודות זיכוי צפויה להכניס לאוצר כ־2.5 מיליארד שקל בשנה הקרובה, והעלאת דמי הביטוח הלאומי שווה לקופת המדינה 5 מיליארד שקל. בנוסף יוקפא דה־פקטו שכר מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, באופן שיחסוך לאוצר עוד כ־5 מיליארד שקל בשנה הבאה. כלומר, העובדים יקבלו תוספות שכר שהובטחו להם בהסכם השכר הקודם - אבל במקביל תבוצע הפחתה זמנית בשכרם. עוד על־פי התוכנית, תחול הקפאת שכר על בעלי משרות בכירות, ובהם שרים, חברי כנסת, שופטים ודיינים.

היום (ב') תדון הוועדה בהצעת החוק לשינוי מהותי במס יסף, המכונה "מס עשירים". כיום מוטל מס נוסף בשיעור של 3% על הכנסה שנתית מכל המקורות העולה על כ־721 אלף שקל, אך רווחי הון ממכירת דירות להשקעה פטורים ממנו. השינוי המוצע דרמטי: לראשונה יוחל מס יסף גם על רווחים ממכירת דירות שאינן דירת מגורים יחידה, וכן על הכנסות פסיביות אחרות כמו השכרת נכסים, ריבית ודיבידנדים. על הכנסות אלה, כאשר הן עולות על סף מס היסף, יוטל מס נוסף בשיעור של 2%. כך, בעלי הכנסות גבוהות ממקורות הוניים ישלמו בסך־הכול מס יסף בשיעור מצטבר של 5% על הכנסותיהם מעל הסף - 3% לפי החוק הקיים ועוד 2% על ההכנסות הפסיביות לפי התיקון החדש.

הצעד האחרון והמשמעותי ביותר בחבילה הוא מיסוי רווחים לא מחולקים. מוצע להטיל מס חדש בשיעור של 2% על רווחים לא מחולקים בחברות מעטים (חברות פרטיות) שאינם משמשים לפעילות ריאלית. צעד זה נועד להתמודד עם תכנוני מס באמצעות חברות ארנק, תופעה שהאוצר מבקש למגר.