תיקון החוק שעבר היום בוועדת הכלכלה וישפיע על כל ענף הטיסות

לאחר חודשים ארוכים של דיונים סוערים בוועדת הכלכלה, אושר היום (ד') תיקון ל"חוק שירותי התעופה", הידוע גם כ"חוק טיבי", שנועד להגן על זכויות הנוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה. החוק, שנכתב במקור לימי שגרה, מציב את חברות התעופה הישראליות והזרות בפני אתגרים לא מבוטלים בתקופת המלחמה. 

● ארקיע מציעה מבצע לכבוד השנה החדשה. האם הוא משתלם?
● חברות התעופה הזרות ברחו מנתב"ג והותירו את רשות שדות התעופה עם הפסדים
● חברות התעופה האמריקאיות לא צפויות לחזור לנתב"ג כל עוד הירי מתימן נמשך

במהלך תשעת החודשים האחרונים החוק נדון חמש פעמים, ונעצר שוב ושוב מחשש שייטיב באופן לא פרופורציונלי עם חברות התעופה הישראליות, שפעילותן הרציפה בישראל עוררה לא פעם ביקורת על העלאת מחירים "חזירית". זאת, על רקע משבר התעופה שנמשך למעלה משנה ומאתגר את הענף כולו. 

נזכיר כי אישור החוק בוועדת הכלכלה לא מבטיח שהוא יעבור סופית. אישור הוועדה הוא שלב חשוב בתהליך החקיקה, אך כדי שהתיקון לחוק יהפוך לחוק רשמי, הוא עדיין צריך לעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. רק לאחר מכן, אם יאושר במליאה, החוק ייכנס לתוקף.

מהו חוק שירותי תעופה?

"חוק שירותי תעופה", המכונה "חוק טיבי" על שם יוזמו, ח"כ אחמד טיבי, הסדיר ב-2012 את הפיצוי לנוסעים בעקבות ביטול עיכוב או דחיית טיסה שממריאה מישראל או נוחתת בה. הוא מחייב את חברות התעופה בשירותי סיוע לנוסעים, השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי ובפיצוי כספי.

אם חברת התעופה לא מספקת לנוסע את שירותי הסיוע המגיעים לו בגין ביטול הטיסה, היא חושפת את עצמה לתביעה אזרחית בסכום שמעל ל-10,000 שקל, וזאת ללא הוכחת נזק.

בנוסף, החוק מחייב את חברות התעופה בהשבת תמורה או במתן כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע, ובפיצוי כספי שנע בין 1,300 ל-3,130 שקל.

מה חברות התעופה דרשו שיתוקן בחוק?

מרבית החברות הזרות דורשות שלושה שינויים עיקריים בחוק: ראשית, חברות התעופה מבקשות פטור זמני מחובת הפיצוי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו בשל המצב הביטחוני.

שנית, הן מבקשות הגבלה בחובת מתן טיסה חלופית. כיום, על החברות להציע לנוסע טיסה חלופית במקרים של ביטול. החברות הזרות מציעות שהחובה הזו תחול עד סכום מסוים בלבד, כך שלא יידרשו לספק כרטיס יקר באופן משמעותי מהמחיר ששולם בכרטיס המקורי, דבר שמוביל להפסדים נוספים במצב הנוכחי.

שלישית, החברות מבקשות סיוע במימון הביטוח להפעלת טיסות בישראל, בדומה לסיוע שניתן לחברות הישראליות (בהפעלת טיסות החברה במטוסים שאינם חכורים). זאת כדי להתמודד עם העלייה הדרמטית בעלויות הביטוח עקב המצב הביטחוני ולהמשיך לפעול בתנאים יציבים ככל האפשר.

לצד זאת, ריינאייר דורשת שינויים משמעותיים יותר בהצעה הקיימת. בין הדרישות המרכזיות: ביטול מוחלט של חובת מתן כרטיס חלופי לנוסעים שטיסתם בוטלה, בטענה כי העלייה החדה במחירי הטיסות בתקופת החירום, לעתים במאות אחוזים לעומת המחיר המקורי, גורמת להפסדים כבדים לחברה. בנוסף, ריינאייר דורשת להרחיב את הפטור מתשלום פיצויים כך שיחול על כל תקופת המלחמה, ותומכת בצמצום נוסף של שירותי הלינה לנוסעים, ואף בביטולם במקרים מסוימים. החברה גם מתנה את חזרתה לישראל בפתיחתו מחדש של טרמינל 1, בשל מיסי הנמל הגבוהים בכ-20 דולר לנוסע בטרמינל 3, בו היא נדרשת לפעול כיום בעקבות סגירת טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות.

איזה תיקונים אושרו לחוק רטרואקטיבית?

התיקון לחוק שירותי התעופה מתייחס רטרואקטיבית למצבי חירום שהחלו ב-7 באוקטובר 2023, וכן לתקופות נוספות כמו 12-18 באפריל 2024, 3-8 באוגוסט 2024, ו-1-5 באוקטובר 2024. נוסעים שטיסתם בוטלה או הוקדמה. במהלך תקופות אלו, לא יהיו זכאים לדרוש פיצוי כספי. עם זאת, הם ימשיכו להיות זכאים להחזר מלא של דמי הכרטיס ששילמו.

בנוסף, לנוסעים שטיסתם בוטלה בין ה-1 בדצמבר 2023 ל-29 בפברואר 2024, אם חברת תעופה הודיעה לנוסעים לפחות 3 ימים מראש על ביטול או הקדמת טיסה, היא לא תהיה מחויבת לשלם פיצוי כספי בגין השינוי. מדובר בשינוי זמני, שמוריד את רף ההודעה המוקדמת מ-14 ימים ל-3 בלבד, וזאת על מנת להקל על חברות התעופה שנאלצו להתמודד עם שינויים תכופים בלוחות הטיסות בשל המשבר

חברות תעופה שהשביתו לחלוטין את טיסותיהן מישראל ואליה יידרשו להציע כרטיסי טיסה חלופיים לנוסעים, בתנאים הדומים ככל האפשר לכרטיס המקורי, תוך מתן הודעה ברורה לנוסעים וקבלת הסכמתם בכתב.

השינויים מעניקים גמישות תפעולית רבה יותר לחברות התעופה במצבי חירום, תוך צמצום הנטל הכספי, אך מותירים מענה חלקי לנוסעים, כמו חובת מתן כרטיסי טיסה חלופיים.

איזה החלטות נקבעו למקרי עתיד?

במצבי חירום שיימשכו למעלה מ-14 ימים, תינתן לשר התחבורה סמכות לבצע שינויים בזכויות הנוסעים. בין השינויים האפשריים: הגבלת שירותי הלינה למינימום של שני לילות, קיצור תקופת ההודעה המוקדמת על ביטול טיסות ל-3 ימים, ושלילת זכאות לפיצוי כספי במקרים של פגיעה משמעותית בתכנון הטיסות.

תקופות השינויים מוגבלות ל-60 ימים, בעוד ששלילת זכאות לפיצויים מוגבלת ל-45 ימים בלבד. בנוסף, החוק מגדיר מחדש "מצבים מיוחדים", הכוללים מצבי חירום בעורף, אירועי חירום אזרחיים, או מצבי חירום בריאותיים ממושכים. על אף השינויים, נשמרת חובת חברות התעופה להציע לנוסעים כרטיסי טיסה חלופיים במצבים אלו, בתנאים דומים ככל האפשר לכרטיס המקורי, ותוך מתן הודעה ברורה לנוסעים וקבלת הסכמתם.

מה המשמעות עבור הנוסעים?

תיקון בחוק עשוי להחזיר חברות תעופה זרות לאחר תקופה ארוכה שלא פעלו בארץ, ובכך לסייע להגביר את התחרות ולהביא לירידת מחירים. מנגד, נוסעים עלולים למצוא את עצמם במצבים שבהם טיסותיהם מבוטלות או מוקדמות באופן משמעותי, אך הם לא יהיו זכאים לפיצוי כספי אם קיבלו הודעה מוקדמת של לפחות 3 ימים.

הזכאות לשירותי לינה במקרה של עיכוב ממושך עשויה להיות מוגבלת למספר קטן של לילות, מה שעלול להותיר נוסעים ללא מענה מלא לצרכיהם בתקופות של שיבושים משמעותיים בטיסות. כמו כן, במקרה של ביטול טיסה, הנוסעים עלולים להידרש לקבל כרטיס טיסה חלופי מנקודת מוצא או ליעד שונים מאלה שהיו נקובים בכרטיסם המקורי.

בריינאייר דורשים גם פתיחה מחודשת של טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות כדי לחזור לישראל. במהלך הדיון צוין כי טרמינל 1 ייפתח מחדש ב-1 באפריל 2025. עו"ד אייל דורון, המייצג את ריינאייר, ציין כי אם טרמינל 1 אכן ייפתח בתאריך זה או לפנין, ריינאייר תשוב לפעול בארץ.

ברשות שדות התעופה מאשרים כי אם תהיה התחייבות מצד חברות התעופה לחזור לטרמינל 1 לפרק זמן משמעותי, הם יפתחו את הטרמינל לפני כן. 

האם תיקון החוק יסייע להגדלת היצע הטיסות לארה"ב?

אף שמדובר בהטבה משמעותית עבור חברות התעופה הזרות, לחברות האמריקאיות יהיה מסובך יותר לשוב לישראל. כחברות שמפעילות טיסות ארוכות-טווח, הן מתכננות את לוח הזמנים זמן רב קדימה, ולכן הן פחות גמישות מאחרות.

ספיר איפרגן, נציגת משרד האוצר, התייחסה בדיון לחסמים הכלכליים המונעים את הפעלת טיסות לצפון אמריקה והסבירה כי העלייה במחירי הטיסות בכ-50% הפכה את הפעלת הקו לפחות כדאית כלכלית עבור חברות התעופה. לדבריה, בעוד שחברות תעופה אירופיות עשויות לחזור לפעילות בקווים לישראל בטווח הזמן הקרוב, האופק לחזרתן של החברות האמריקאיות נותר מעורפל ומורכב יותר.

על רקע זה, משרד האוצר מעוניין לעודד את החברות הישראליות, אך לא רק אותן, להפעיל טיסות לצפון אמריקה באמצעות מתן רשת ביטחון כלכלית שתצמצם את הסיכון להפסדים.

איפרגן ציינה כי ההצעה כוללת השתתפות של המדינה בכיסוי של עד 50% מההפסדים התפעוליים שיגרמו לחברות המפעילות את הקווים, תוך שמירה על זכויות הנוסעים. "המטרה היא לאפשר לחברות להפעיל את הקווים הללו למרות הסיכון הכלכלי הכרוך בכך," אמרה.

לדבריה, נוסח ההחלטה עדיין לא סוכם סופית, אך הוקצה תקציב מספק ליישום המהלך, והוא יכלול דרישה להוספת לפחות שתי טיסות שבועיות בקו על-ידי כל חברה שתשתתף בתוכנית.

בנוסף, איפרגן חשפה כי הושג הסכם עם הרשויות האמריקאיות לפיו יוכלו להפעיל טיסות לצפון אמריקה כל עוד מכירת הכרטיסים מתבצעת על-ידי חברות ישראליות או אמריקאיות, במטרה להגדיל את היצע הטיסות והחברות הפועלות בקווים אלה.

בזמן שתיקון החוק עמד באוויר, חברות התעופה הזרות נאלצו לשלם פיצויים גבוהים לנוסעים. אם המצב הביטחוני לא היה מספיק כדי להרחיק אותן, הפיצויים הכלכליים הקשו עוד יותר.

במכתב שפרסמה חברת התעופה ריינאייר, שביטלה את טיסותיה לישראל מאז אוגוסט האחרון, היא חשפה את היקף העלויות הקשורות בביטולי הטיסות מישראל ואליה מאז אוקטובר 2023: "מדובר בסך של למעלה מ-3.8 מיליון אירו, מתוכם למעלה ממיליון אירו בגין הפרשים בין מחירי כרטיסי טיסה מקוריים לכרטיסי טיסה חלופיים שהנוסעים רכשו בעצמם. ההסדר המשפטי הקיים מוביל לכך שבמצב הנוכחי, עוצמת הפגיעה בחברות טיסות החסך היא באופן אבסורדי גדולה במיוחד, ומביאה, הלכה למעשה, לדחיקת רגליהן מחוץ לשוק התעופה הישראלי".

גם חברת התעופה הישראלית ישראייר חשפה כי היא מתמודדת עם גל של תביעות משפטיות בעקבות ביטולי ושיבושי טיסות שנגרמו בשל מלחמת "חרבות ברזל", בסכום מצטבר של 2.2 מיליון שקל.