"בג"ץ יפסול": למרות הודעת נתניהו, ספק אם כחלון ימונה למ"מ נציב שירות המדינה

הסאגה סביב מינוי הנציב הבא של שירות המדינה נמשכת - והנציבות עלולה להוסיף ולהיות משותקת בחודשים הקרובים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע היום (א') כי החליט למנות את עו"ד רואי כחלון לממלא מקום הנציב. זאת, למרות שהודעתו בחודש שעבר על כוונתו למנות את כחלון נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הייעוץ המשפטי, אשר מצא "פערים ניכרים" בקורות החיים של כחלון.

● "המשך של הרפורמה המשפטית": היועמ"שית מתנגדת להצעת החוק למינוי נשיא העליון בכנסת 
● המתנה השקטה שניתנה למגזר העסקי במסגרת הרפורמה למיסוי רווחים כלואים

חרף הודעתו של נתניהו, מומחים למשפט ציבורי מעריכים, כי מינויו של כחלון צפוי להיתקל בקשיים משמעותיים - ואף להיפסל בבג"ץ. המשמעות: נציבות שירות המדינה, האחראית על אלפי משרתי הציבור בישראל, תוסיף לסבול משיתוק. בין היתר, לא ניתן יהיה לכנס את ועדת המינויים לבכירים בשירות הציבורי, ולא יתנהלו הליכים נגד עובדים החשודים בפלילים או בעבירות משמעתיות.

בחוות הדעת שגיבש המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, מטעמה של בהרב מיארה, נכללו אמירות חריפות. לימון כתב לגבי כחלון, כי "ניסיונו המקצועי אינו מאפשר לראות בו כמועמד מתאים. ישנם פערים ניכרים בין האופן שבו הוצג ניסיונו המקצועי ובין התשתית העובדתית שהתבררה".

בהודעה שפרסם הבוקר דחה זאת נתניהו, וכתב כי "לא נמצא כל פער בין אופן הצגת ניסיונו הניהולי הבכיר של עו"ד כחלון ובין העובדות. לפיכך, הוחלט למנותו לתפקיד ולא לאמץ את עצת היועמ"שית". לדברי נתניהו, "עו"ד כחלון הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא בעל ניסיון רב בניהול בכיר ובעבודת הממשלה, ובעל שיעור קומה בתחומי המשפט הציבורי והמנהלי".

"קיבלתי המלצות חמות"

נתניהו הוסיף: "עמדתי מקרוב על כישוריו בשנה האחרונה, ואף קיבלתי המלצות חמות מגורמים בכירים בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, ביחס למינויו לממלא מקום נציב שירות המדינה. אני בטוח כי תרומתו של עו"ד כחלון תסייע בחיזוק שירות המדינה לטובת כלל אזרחי ישראל, ואני מאחל לו הצלחה בתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה".

זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ב-2023 מינה נתניהו את כחלון, עורך דין בן 44, לראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. עם פרוץ המלחמה, כחלון הוביל את הטיפול בתחנת ריכוז החללים בבסיס שורה. עוד קודם לכן שימש כחלון במשך 15 שנים כפרקליט וכממונה במחלקה הכלכלית בפרקליטות.

כחלון אף שימש במשך ארבע שנים כראש צוות פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית וכממונה על התחום הביטחוני בפרקליטות, וריכז את תחום תיקי המרמה כלפי מערכת הביטחון. הוא שימש במשך שש שנים כבא-כוחה של היועצת המשפטית לממשלה וכגורם המשפטי המנחה של נציב שירות המדינה בתחום המשמעת בשירות המדינה.

עו"ד יונתן ברמן, מומחה למשפט מנהלי, מעריך כי מינויו של כחלון ייפסל בבג"ץ. "לאור ההלכה שלפיה כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי בית המשפט, עמדתה המשפטית של היועמ"שית מחייבת את הממשלה, ככל שתוגש עתירה יש להניח שבית המשפט יפסול את ההחלטה".

בתנועה לאיכות השלטון, המנהלת מאבק בבג"ץ בנושא הליך המינוי של נציב שירות המדינה, מתכננים להגיש בהקדם עתירה כזו. עו"ד רותם דביר-בבלי מהתנועה אומרת, כי "ההשלכות של מינוי כחלון הן פגיעה בשירות הציבורי, משום שיעמוד בראשו אדם שחסר את הניסיון הניהולי והמקצועי הרלוונטי לתפקיד, ופגיעה במעמד היועמ"שית ובחוות דעתה המחייבות". לדבריה, אם נתניהו לא יחזור בו מהמינוי, "אנחנו נשקול את המשך צעדינו המשפטיים". דיון בעתירה התלויה ועומדת לגבי מינוי הנציב הקבוע נקבע להמשך החודש.

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המרבה לייצג בבג"ץ בעתירות חוקתיות, מסבירה כי "המשבר החוקתי לפנינו במלוא עוצמתו. עצם הפרת חוות דעת היועמ"שית מהווה הפרה של החוק ושל פסיקת בג"ץ, שקבע כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת, ופירושה מחייב את הממשלה. העמדה הזו נעוצה בעשרות שנות פסיקה של העליון".

יצוין, כי ככל שעתירה נגד מינויו של כחלון אומנם תוגש, בג"ץ עשוי להוציא צו אשר יקפיא את המינוי עד לקבלת הכרעה בעתירה. במצב כזה, מינויו של כחלון כלל לא ייצא לפועל, והכדור יחזור לממשלה, אשר תידרש להכריע בשאלה שעד לאחרונה לא הייתה עולה כלל על הדעת: האם לציית לפסיקת בג"ץ או למצוא "מעקף" חוקי אחר בניסיון להכשיר בדרך כלשהי את המינוי. במקרה של הימשכות המחלוקת, נציבות שירות המדינה צפויה, כאמור, להוסיף ולהתנהל ללא נציב.

הקושי במינוי כחלון נובע מהממצאים הקשים שעלו לגביו בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי. לימון כתב, כי "לאחר עריכת הבדיקות נמצא כי ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון ונתוניו האישיים אינם מאפשרים לראות בו, ולו בקירוב, כמועמד מתאים למילוי התפקיד. בניגוד לנטען, עו"ד כחלון אינו בעל ניסיון של ניהול בכיר בשירות המדינה כנדרש לתפקיד זה, וניסיונו הניהולי רחוק מלהלום כהונה, גם אם זמנית, במשרת נציב שירות המדינה".

"מינוי בלתי סביר"

לימון קבע כי המינוי יהיה "בלתי סביר באופן קיצוני". זאת, לנוכח הפער בין דרישות התפקיד ולבין התשתית העובדתית לגבי הניסיון של כחלון. לדברי לימון, "בחינת התפקידים שמילא בשירותו כעובד מדינה מלמדת כי בניגוד לנטען, אין הם מציידים אותו בניסיון ניהולי מתאים לתפקיד בראי אמות-המידה של נציבות שירות המדינה". לימון הטיל ספק בכך שכחלון אומנם ניהל 15 עובדים באופן ישיר ו-50 עובדים באופן עקיף, כפי שנטען על ידיו. לפי חוות הדעת, לא ניתן לקבוע כי כחלון אכן התנסה בניהול בסדר גודל כזה, וזאת בהתאם למבנה הפרקליטות.

המחלוקת סביב מינויו של כחלון מגיעה לאחר שנתניהו סירב להאריך את כהונתו של הנציב לשעבר, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ולאחר שבג"ץ הקפיא את הליך המינוי לנציב קבוע. זאת, בעקבות התעקשות הממשלה שלא לקבל את עמדת היועמ"שית, ולמנות את הנציב הבא על ידי "ועדת מינויים מיוחדת".

ברמן מדגיש, כי "נציב שירות המדינה הוא צומת חיוני למנוע פוליטיזציה והשחתה של השירות הציבורי. החלטת נתניהו למנות את כחלון היא צעד נוסף בדרך להסיר את כל הבלמים שנועדו לשמור על עצמאות המוסדות ההכרחיים לקיום הדמוקרטיה הישראלית".