בוועדת החוקה של הכנסת התנהל הבוקר (ד') דיון סוער בהצעת חוק להגבלת התקציב של לשכת עורכי הדין.
במוקד הדיון עמד המהלך שמקדם יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), לקיצוץ מיידי של 20% בדמי החבר, המממנים את עיקר תקציב לשכת עורכי הדין. הקיצוץ נועד לחול כבר השנה, וזאת למרות שמוסדות הלשכה אישרו זה מכבר את תקציבה לשנת 2025.
● משרד עורכי הדין שמינה את מספר השותפים הגבוה בתולדותיו, ופירמת הענק שמינתה רק ארבעה
● זו הייתה בחינה קשה במיוחד. למי היה הסיכוי הגבוה ביותר להפוך לעורך דין?
הצעת החוק שמקדם רוטמן מתקרבת לאישורה בוועדת החוקה בקריאה השנייה והשלישית על רקע הדד-ליין שהציב בג"ץ לשר המשפטים יריב לוין להשלים את בחירת הנשיא הבא של בית המשפט העליון עד 16 בינואר. כזכור, לשכת עורכי הדין מתנגדת לניסיון של לוין לסכל את בחירתו של השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא העליון, בעוד לוין תומך בהצעת החוק שנועדה להחליש את הלשכה.
רוטמן דורש קיצוץ כבר השנה, למרות שתקציב הלשכה ל-2025 עבר
בישיבת הוועדה היום, נציגי הקואליציה בראשות רוטמן המשיכו לקדם קיצוץ מיידי בדמי החבר שמשלמים עורכי הדין ללשכה, תוך שהם מאשימים אותה ב"שוד הקופה למימון קמפיינים פוליטיים"; בעוד הייעוץ המשפטי לוועדה - לצד נציגי הלשכה וחברי כנסת מהאופוזיציה - הוסיפו להתריע מפני הפגיעה הקשה הצפויה בלשכת עורכי הדין. במהלך הדיון רוטמן הרחיק מהישיבה את ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר.
סגן היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד אלעזר שטרן, עמד בדיון על כך שבמקרה שהקיצוץ יחול כבר השנה, הדבר יגרום לפגיעה בשוויון בין עורכי הדין שכבר שילמו את דמי החבר לבין אלה שטרם שילמו, ובעיקר לפגיעה בהסתמכות הלשכה על דמי החבר לצורך ביצוע התקציב והתקשרויות עם צדדים שלישיים. משרד המשפטים הצטרף להתנגדות.
רוטמן ויוזם הצעת החוק, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), דחו את הדברים וטענו כי בלשכה היו מודעים להצעת החוק והיו צריכים להיערך תקציבית בהתאם.
נציגי לשכת עורכי הדין - ובהם סמנכ"ל הכספים, רו"ח תומר יזדי; ועו"ד ורד זייטמן, יועצת לראש הלשכה - הסבירו בתגובה כי התקציב אושר בהתאם למועדים הקבועים בחוק, וכי לא היה ברור מה שיעור הקיצוץ שייקבע, כך שלא ניתן היה להיערך לכך מראש.
חברי לשכת עורכי הדין: הקיצוץ שמקדם רוטמן יוביל לסגירת הלשכה
במהלך ישבת הוועדה הדגיש רוטמן כי הוא נחוש לקדם קיצוץ מיידי של 20% בדמי החבר של לשכת עורכי הדין, וציין כי מדובר בכ-12 מיליון שקל. עם זאת, בפועל מדובר בקיצוץ של כ-13 מיליון שקל מתוך סך הגבייה של דמי החבר, הנאמדת בכ-66 מיליון שקל.
התקציב השנתי של לשכת עורכי הדין מסתכם בכ-90 מיליון שקל. ולדברי רוטמן, הלשכה תוכל לספוג את הקיצוץ כבר כעת באמצעות העודפים התקציביים שברשותה בהיקף של כ-20 מיליון שקל. נציגי הלשכה בדיון ציינו כי למחוזות הלשכה יש עודפים משלהם, הנאמדים בכ-17 מיליון שקל.
נציגי הלשכה שללו את הטענה הזו. לדבריהם, התקציב שאושר באחרונה עבור שנת 2025 לוקח בחשבון שימוש בעודפים התקציביים לצורך תשתיות, לרבות שיפוץ מבנים ובניית לשכות קשר, ולצורך כנסים מקצועיים. כנסים אלה אינם כוללים את הכנס השנתי של הלשכה באילת, אשר ממומן ממקורות חיצוניים.
לדברי רו"ח יזדי, הקיצוץ שמקדם רוטמן יוביל לסגירת לשכת עורכי הדין. "אני מציע למשרד המשפטים להתכונן כבר עכשיו לספק שירותים שיחליפו את הלשכה", אמר.
מה כולל השינוי שמציע רוטמן?
רוטמן הודיע כי הקיצוץ המיידי יחול על דמי החבר הרגילים שגובה הלשכה, ובכך יאפשר לעורכי הדין לשלם במשך 30 יום אחרי כניסת החוק לתוקף את דמי החבר המופחתים בגובה 966 שקל.
עוד מתכנן רוטמן לכלול בנוסח שיובא בקרוב להצבעה את הדרישה כי שימוש בתשלומי רשות שתגבה הלשכה למימון פעולותיה הציבוריות, כגון מעורבות בהליכי חקיקה, יחייב את אישורם של כל ראשי המחוזות בלשכה. דרישה זו תעניק זכות וטו על מימון הפעילות הציבורית של הלשכה לראשי מחוזות המזוהים עם הקואליציה הממשלתית, המהווים אופוזיציה להנהגת הלשכה בראשות בכר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.