שחר לוטן הוא חוקר כלכלי ואסטרטגי, קצין מודיעין במיל' וחובב היסטוריה וגאוגרפיה, הכותב בלוג על אירועים ואישים מרתקים ונשכחים. במדור זה הוא חושף עיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו
אחד הסיפורים הנפוצים להמחשת פערי כוחות בין צבאות, או תיאור משימות חסרות היגיון, הוא זה של הפרשים הפולנים המסתערים בחרבות על טנקים גרמניים השועטים לעברם במלחמת העולם. מוסר ההשכל לרוב נוגע לכך שטכנולוגיה עדיפה על מסורת. אסור לעם שרוצה לשמור על ריבונותו לקפוא על שמריו, כפי שקרה לפולין ה"פרימיטיבית" מול המכונה הנאצית המודרנית והמשוריינת. הבעיה בסיפור היא לא עם מסקנתו, אלא שהוא מיתוס מוחלט.
● האם הוויקינגים חבשו קסדות עם קרניים?
● מתי ואיך נולדה האגדה שהרצל הציע להקים מדינה ליהודים על אדמות אוגנדה
אז מה קרה שם באמת ומה גרם לסיפור להפוך לאגדה עד ימינו? ב־1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין במהלך שגרר את אירופה, ומאוחר יותר את העולם כולו, למלחמה עולמית נוספת. כחלק מהפלישה הזו, כוחות גרמניים ניסו לחבר שטח מובלעת ששכן לחופי הים הבלטי, ונותק משאר גרמניה ע"י מה שכונה "המסדרון הפולני".
באותו מסדרון יבשתי, סמוך לעיירה קטנה במיקום אסטרטגי בשם Krojanty, גדוד 'נושאי רומח רכובים', בפיקודו של קולונל מאסטלרץ קיבל פקודה להחזיק את השטח ולהדוף את הפולשים. בהתאם למיתוס הגדוד אכן הורכב מפרשים, אך הסיבה לכך לא נבעה מפרימיטיביות מסורתית אלא מהצורך בניידות רבה בסביבה מיוערת. על אף שמם המסורתי, הם לא נשאו רומחים כמו אבירים מימי הביניים. כחלק מהמודרניזציה המואצת של צבא פולין, הגדוד צויד ברובים חדישים, כולל בתחמושת נ"ט. תורת הלחימה שלהם כללה הגעה זריזה לזירת הקרב בעזרת הסוסים, וניהול לחימה רגלית בלעדיהם.
באותו יום מאסטלרץ החליט דווקא לאגף גדוד חי"ר גרמני שמצא בשטח הפתוח ולנצל בכך את יתרון הניידות וההפתעה. הוא הסב אבדות לאויביו שהחלו לסגת ולהתפזר, עד שקראו לתגבורת של נגמ"שים. אלו ירו את פגזיהם הקטנים במטרה להניס את הפרשים הפולנים, ובתוך כך הרגו בסך הכל כ־20 מהם, בהם גם את קולונל מאסטלרץ.
התקרית לא הייתה חריגה לתקופה בה כל צבאות אירופה השתמשו בצורה זו או אחרת בסוסים לניוד ציוד וחיילים, כולל צבא הרייך, שנעזר בכ־3 מיליון סוסים ופרדות בכיבושיו. אם כך, מדוע דווקא קרב לא מיוחד הפך למיתוס מפורסם? כמו במקרים רבים אחרים, האחראים לאגדה הם עיתונאים. בניסיון להכפיש את צבא פולין ולעודד את כניעתו, התעמולה הנאצית שלחה עיתונאים גרמנים ואיטלקים לזירת הקרב ובה שרידי סוסים. העיתונאים שיבחו בלעג את "האומץ הטיפשי" של הפולנים שהסתערו "ברומח מול צריח טנק" (למרות שלא היו בכלל רומחים או טנקים בקרב). התעמולה המיומנת המשיכה להפיץ במרץ את דימוי טורי פרשים פולנים בלבוש אבירי מסתערים על משוריינים.
אם ניצמד לאמת, הצבא הפולני הצליח להחזיק חודש שלם לפני שנכנע לפלישת פתע מ־2 חזיתות מול שתי המעצמות היבשתיות החזקות בעולם, הרבה יותר משאויביו ציפו. אבל כמו שכבר ידוע, ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים - ולנו נותר רק לאתגר את המיתוסים שהשאירו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.